קיי"ל, דממזר ודאי אסר רחמנא, ולא ממזר ספק.
דבר נוסף, ספק ערלה בחו"ל מותרת.
ויש לחקור, בגדר האי התירא דספק ערלה וספק ממזר, האם פירושו, שהתורה אמרה דמספק צריך להכריע שאינו ממזר, וכן אין זה ערלה.
או דילמא, דאת המצב הספקי לא אסרה התורה, לא בממזר ולא בערלה [לצד שהוי הלל"מ].
ובחקירה זו יתכן לדון ביישוב סתירה בדברי הצל"ח שהקשה בשב שמעתתא עם פירוש 'בית אבי' [להגר"א גנחובסקי זצ"ל, ש"א פ"א].
דהנה הש"ש כתב, דספק ממזר איצטריך למקום דאיכא תרתי דסתרי ביחד. אמנם בשמעתא ו' הביא בשם הנוב"י, דבמקום תרתי דסתרי לא יכול הספק ממזר להתחתן הן עם ישראלית והן עם ממזרת.
מאידך, בצל"ח [ברכות ל"ו] מבואר, דספק ערלה, שאסר האדם על עצמו את הפירות על הצד שאינם ערלה, מכל מקום יכול הוא לאכול מהפירות כיון דהוי ספק ערלה, והגם דהוי תרתי דסתרי, דממנ"פ אם הוי ערלה אסורים ועומדים, ואם אינם ערלה, הלא אסר זאת על עצמו בקונם.
ודוק בחקירה דלעיל, ולפי"ז יש מקום לדון, דשאני גדר ספק ממזר מספק ערלה.
אשמח לתגובות.