פורום אוצר החכמה

עיון בשני פרטים, סביב דברי החזו"א הידועים, חו"מ סי' כב, בשם אביו.






א. הוא מביא את דברי הגראמ"ה כסייעתא, ולכאו' לא כתב שם דבר בענין מהות הקנינים שע"י מעשה.
צירפתי את דברי הגראמ"ה, גם לצורך בירור הפרט הנ"ל, וגם כדי לשתף אתכם בדברים הנפלאים המבוארים שם.




ב. הריני שותף לסקרנותו של רבי יעקב עדס שליט"א, מה מקור ההנחה שהחזו"א כתב את הדברים מן הזיכרון, (וזה אולי משליך גם על השאלה הקודמת, האם הצושטעל לדברי הגראמ"ה אמור להיות מדוייק ממש. והאם הוא משל החזו"א או משל אביו).



תודה לכם.

נראה לי שלחזו"א בביתו לא היה ש"ס וילנא אלא ש"ס מינכן ולכן אם רק תוספת זו היא מזכרונו מסתבר הדבר שלא יכול היה לעיין בשעת כתיבת הדברים וכתב את דברי ראמ"ה מזכרונו.

ואגב דברי הגראמ"ה, האם כאשר אדם אומר "אני מבטיח לך", (שבלשון בני אדם זה סיבה יותר להאמין, ולא יאמרו כך בשקר אלא הרמאים הגמורים), זה באמת יותר 'מחייב'?

כתב הרב שמואל נדל בפתיחה לס' אחד היה אברהם;
...ישנם בספרי החזו"א הרבה חידושים שבשעתו נחשבו לדברים מחודשים וכיום הם כמעט מובנים מאליהם שכל למדן מתחיל אינו חושב אחרת. דוגמא לזה הוא מה שכתב החזו"א בשם אביו בחלק חו"מ סי' כ"ו בד"ה כלל גדול, בעניין מהות הקניינים, שעיקר הקניין הוא מה שהמוכר והקונה גומרים בדעתם לעשות הקניין, ומה שצריך לעשות מעשה לקניין, הוא בשביל לגרום שיגמרו בדעתם, שבשעתו היה נחשב לחידוש גדול ולא כולם הסכימו לזה, והיום נראה שאלו דברים מובנים מאליהם ואין כל חולק בזה.

כאן הוא מרחיב בזה [שיעור לצפיה].

עושה חדשות כתב:כתב הרב שמואל נדל בפתיחה לס' אחד היה אברהם;
...ישנם בספרי החזו"א הרבה חידושים שבשעתו נחשבו לדברים מחודשים וכיום הם כמעט מובנים מאליהם שכל למדן מתחיל אינו חושב אחרת. דוגמא לזה הוא מה שכתב החזו"א בשם אביו בחלק חו"מ סי' כ"ו בד"ה כלל גדול, בעניין מהות הקניינים, שעיקר הקניין הוא מה שהמוכר והקונה גומרים בדעתם לעשות הקניין, ומה שצריך לעשות מעשה לקניין, הוא בשביל לגרום שיגמרו בדעתם, שבשעתו היה נחשב לחידוש גדול ולא כולם הסכימו לזה, והיום נראה שאלו דברים מובנים מאליהם ואין כל חולק בזה.

דווקא יש ויש מי שחולק בזה בטענות חזקות מאוד. למשל רבינו אשר שליט"א בכמה מקומות בספריו.

היסוד הוא שמעשה הקניין בא כדי "לגרום" שיגמרו בדעתם (כלשון שצוטט לעיל),
או שהוא סמל והצהרה, סימן ואות, "ומעיד" על כך שהם גמרו בדעתם?

ככל הידוע לי דברי החזו"א הנ"ל נחשבים חידוש והבנה שונה מן המקובל, ולא כדברי הרב נדל. (אבל לע"ע לא שמעתי את כל השיעור הנ"ל).
הרי יש חילוקי דינים בין קנין מגוי לקנין מישראל, ולמה לומר שיהיה חילוק מה מבטא גמי"ד. ועוד שהרי דיני הקנינים של קנייני גזילה ודאי אין עניינם לגרום או להעיד על גמי"ד. ואמנם לעיתים יש דברים הנקנים באמירה ע"י גמי"ד, אבל אין מקור לומר שזהו כל הדין של מעשי הקנינים. (ואם הקנה בשטר והתברר אחרי זמן שהעדים היו פסולים וכי הוברר שלא גמר בדעתו). ואמנם ברור שאין שום דבר חל ע"י מעשה אם לא מצורף בו גמי"ד אבל לא שזה כל הענין. האם הקנינים של קידושין כסף שטר וביאה -שבודאי אינם פועלים דבר אם אין גמי"ד- הם רק גורמים או מבטאים גמי"ד? ומה המקור לומר שקנינים זה אחרת.