פורום אוצר החכמה

שומע ומשמיע כתב:קודם צריך לדון באופן כללי בדרכי הפסק האם כאשר מתקבל מנהג מסוים על פי חכם אחד, זה אומר שתמיד צריך לקבל את דעתו.
בפרט בדברים שהם לא איסורים ממש.
אם יש לך מקורות בנושא נשמח לשמוע.

חזן הכנסת כתב:אבל מאחר שבהרבה קהילות קיבלו את הגר"א כחכם גדול מכל בני קדם

חזן הכנסת כתב:

שומע ומשמיע כתב:קודם צריך לדון באופן כללי בדרכי הפסק האם כאשר מתקבל מנהג מסוים על פי חכם אחד, זה אומר שתמיד צריך לקבל את דעתו.
בפרט בדברים שהם לא איסורים ממש.
אם יש לך מקורות בנושא נשמח לשמוע.

בוודאי שלא חייבים לקבל דעת חכם אחד בכל הדברים.
אלא שעל פי רוב הדרך הוא שהמנהג קובע.
אבל מאחר שבהרבה קהילות קיבלו את הגר"א כחכם גדול מכל בני קדם לפיכך על סמך זה קיבלו את דעתו גם באופן שהוא סותר את המנהג וגם את דברי הראשונים (כדרך שבמקומות אחרים קיבלו את דברי האר"י בצורה כזאת).
דהיינו שלא היינו שומעים לחכם אחר לבטל אמירת יראו עינינו ולשנות בקריאת התורה ולבטל ושמרו וכיו"ב, רק מפאת גדולתו של הגר"א שלדעת חכמי ליטא היה כאחד הראשונים לפיכך קיבלו את דעתו.
לפיכך כאן הבן שואל, אם אנו נותנים את הסמכות הגדול הזה להגר"א, א"כ למה כשמגיע לדברים שהגר"א לא סתר מנהג ולא דברי הראשונים אין סמכותו קובעת עוד?
לפי דעת הגר"א שאלת צרכים ביו"ט הוא איסור גמור.

סעדיה כתב:

חזן הכנסת כתב:

שומע ומשמיע כתב:קודם צריך לדון באופן כללי בדרכי הפסק האם כאשר מ
תקבל מנהג מסוים על פי חכם אחד, זה אומר שתמיד צריך לקבל את דעתו.
בפרט בדברים שהם לא איסורים ממש.
אם יש לך מקורות בנושא נשמח לשמוע.

בוודאי שלא חייבים לקבל דעת חכם אחד בכל הדברים.
אלא שעל פי רוב הדרך הוא שהמנהג קובע.
אבל מאחר שבהרבה קהילות קיבלו את הגר"א כחכם גדול מכל בני קדם לפיכך על סמך זה קיבלו את דעתו גם באופן שהוא סותר את המנהג וגם את דברי הראשונים (כדרך שבמקומות אחרים קיבלו את דברי האר"י בצורה כזאת).
דהיינו שלא היינו שומעים לחכם אחר לבטל אמירת יראו עינינו ולשנות בקריאת התורה ולבטל ושמרו וכיו"ב, רק מפאת גדולתו של הגר"א שלדעת חכמי ליטא היה כאחד הראשונים לפיכך קיבלו את דעתו.
לפיכך כאן הבן שואל, אם אנו נותנים את הסמכות הגדול הזה להגר"א, א"כ למה כשמגיע לדברים שהגר"א לא סתר מנהג ולא דברי הראשונים אין סמכותו קובעת עוד?
לפי דעת הגר"א שאלת צרכים ביו"ט הוא איסור גמור.

שומע ומשמיע כתב:

חזן הכנסת כתב:אבל מאחר שבהרבה קהילות קיבלו את הגר"א כחכם גדול מכל בני קדם

אתה כותב בסופרלטיבים בגלל שאתה כועס, או בגלל שאחרת אתה לא מצליח להבין שיש לו סמכות גדולה?

חזן הכנסת כתב:

שומע ומשמיע כתב:

חזן הכנסת כתב:אבל מאחר שבהרבה קהילות קיבלו את הגר"א כחכם גדול מכל בני קדם

אתה כותב בסופרלטיבים בגלל שאתה כועס, או בגלל שאחרת אתה לא מצליח להבין שיש לו סמכות גדולה?

מה זה המילה הזאת?

אוצר החכמה כתב:אני לא יודע לאיזה הרבה קהילות כבודו מתכוון. אני ראיתי מעט מקומות שנוהגין ממש כהגר"א.
בהרבה קהילות בירושלים נוהגים כמנהג הפרושים הירושלמים שזה בדיוק המצב שאתה מתאר שקיבלו חלק (קטן) ממנהגי הגר"א ועוד כמה מנהגים שנהגו בהם הספרדים. הכל כרוחב דעתם של חכמי ירושלים.
וכמו שהוזכר למעלה יש גם מנהג הישיבות.

חזן הכנסת כתב:זה מליצה בעלמא לקוח מספר איוב
הכוונה שהגר"א היה גדול מכל אשר לפניו והיה כאחד מן הראשונים
הבנתי שזה היה דעת גדולי ליטא

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:אני לא יודע לאיזה הרבה קהילות כבודו מתכוון. אני ראיתי מעט מקומות שנוהגין ממש כהגר"א.
בהרבה קהילות בירושלים נוהגים כמנהג הפרושים הירושלמים שזה בדיוק המצב שאתה מתאר שקיבלו חלק (קטן) ממנהגי הגר"א ועוד כמה מנהגים שנהגו בהם הספרדים. הכל כרוחב דעתם של חכמי ירושלים.
וכמו שהוזכר למעלה יש גם מנהג הישיבות.

תשובתך היא שזה "רוחב דעתם של חכמי ירושלים".
אבל על זה בדיוק שאל החזן: האם אפשר לצרי דעת כמונו להבין משהו מהשיקולים שהנחו את חכמי ירושלים בברירת מנהגי הגר"א, במה לדחות את כל הראשונים מפני דעת הגר"א, ובמה לדחות את דעת הגר"א מפני מח"ס (האנונימי?) שערי ציון. (ובחשבון פשוט: שערי ציון יכול להכריע נגד כל הראשונים).

משולש כתב:

חזן הכנסת כתב:זה מליצה בעלמא לקוח מספר איוב
הכוונה שהגר"א היה גדול מכל אשר לפניו והיה כאחד מן הראשונים
הבנתי שזה היה דעת גדולי ליטא

הרגשתי היא שמנסים להסיט את הדיון לעניינים צדדיים.

הוה אמינא כתב:מוזר לטפול את כל ההנהגות הישיבתיות להגר"א ולהקשות סתירה מזה על זה "לשיטתו".
אף פעם לא אמרו בישיבות [הוותיקות שדקדקו במסורת, לדוג' מיר דליטא, ובנותיה] שהם נוהגים לפי הגר"א.

קראקובער כתב:

הוה אמינא כתב:מוזר לטפול את כל ההנהגות הישיבתיות להגר"א ולהקשות סתירה מזה על זה "לשיטתו".
אף פעם לא אמרו בישיבות [הוותיקות שדקדקו במסורת, לדוג' מיר דליטא, ובנותיה] שהם נוהגים לפי הגר"א.

בדרך כלל מנהג הישיבות מקורו באיזה בית כנסת בשטעטעל הם ישבו ונהגו כאותם בעלי בתים אם זה בית כנסת של החייטים או של הסנדלרים..

(מפי השמועה ויתכן שזה לא מדויק)

שומע ומשמיע כתב:

משולש כתב:

חזן הכנסת כתב:זה מליצה בעלמא לקוח מספר איוב
הכוונה שהגר"א היה גדול מכל אשר לפניו והיה כאחד מן הראשונים
הבנתי שזה היה דעת גדולי ליטא

הרגשתי היא שמנסים להסיט את הדיון לעניינים צדדיים.

אני התכוונתי לגופו של הדיון. שזה שמקבלים דעתו גם כנגד גדולים ורבים, לא אומר שלא שייך לנהוג אחרת במקרים אחרים.

אוצר החכמה כתב:

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:אני לא יודע לאיזה הרבה קהילות כבודו מתכוון. אני ראיתי מעט מקומות שנוהגין ממש כהגר"א.
בהרבה קהילות בירושלים נוהגים כמנהג הפרושים הירושלמים שזה בדיוק המצב שאתה מתאר שקיבלו חלק (קטן) ממנהגי הגר"א ועוד כמה מנהגים שנהגו בהם הספרדים. הכל כרוחב דעתם של חכמי ירושלים.
וכמו שהוזכר למעלה יש גם מנהג הישיבות.

תשובתך היא שזה "רוחב דעתם של חכמי ירושלים".
אבל על זה בדיוק שאל החזן: האם אפשר לצרי דעת כמונו להבין משהו מהשיקולים שהנחו את חכמי ירושלים בברירת מנהגי הגר"א, במה לדחות את כל הראשונים מפני דעת הגר"א, ובמה לדחות את דעת הגר"א מפני מח"ס (האנונימי?) שערי ציון. (ובחשבון פשוט: שערי ציון יכול להכריע נגד כל הראשונים).

זה לא מה ששאל החזן. ואם זה מה שהוא שאל אין בזה הרבה טעם. כל מקום וכל רב פסק את פסקיו וקבע את מנהגיו. כולל רבני ופוסקי גרמניה.

החזן שאל שאלה אחרת שאם העובדות היו כדבריו היה מקום לשאלה. והיא שבקהילות שעיקר מנהגם הוא כדעת הגר"א בחרו בחלקם ולא באחרים ונשאלת השאלה למה.

רבני ירושלים פסקו כדעתם. באופן טבעי כיוון שהיו תלמידי הגר"א נמשכו בחלק מהדברים אחריו.

משולש כתב:תסתכל בראש האשכול. השאלה היתה על הקהילות הליטאיות. (וברור שכוונתו על כל הקהילות הליטאיות הנפוצות שמנהגן מכונה "מנהג הישיבות", ולא התכוין על קהילות שנוהגים כגר"א מעבר לממוצע הליטאי הנהוג.)

משולש כתב:ותשובתך שיש פסק מחכמי ירושלים על כל הנ"ל. ובוודאי שכל רב פוסק את פסקיו, אבל אם רב פסק באופן תמוה וסותר זה מעורר שאלה כדוגמת שאלת החזן. ומותר גם לענות שלא הכל אנחנו יודעים, ואנחנו סומכים "על שמאל שהוא ימין". אבל הוא רק רצה לדעת האם במקרה יש מישהו שכן יכול להבין את הסברא בפסק הזה.

בפפ"ד ובכל קהילות ישראל (לא כולל חסידים) לא ביטלו שום מנהגים מדעת עצמם אם הוא מבוסס ע"פ הראשונים והאחרונים.