ידוע מה שדנו האחרונים בענין שומת נזקין בחפץ העומד לתקן, אם חייב לשלם רק את ירידת הערך או שחייב לשלם את עלות התיקון, ונפק"מ במי ששבר חלון בבית חבירו,
יש שסברו לפוטרו כיון ששמין את הנזק כלפי כל שווי הבית ומכיון שהבית לא נפחת משוויו פטור, ויש שסברו שמכיון והדבר עומד לתקן חייב לתקן או עכ"פ לשלם את עלות התיקון.
דעת הפוטרים החפץ חיים, הגר"ח מבריסק, האבן האזל, הגדול ממינסק, הגרשז"א ועוד.
דעת המחייבים, הש"ך, הנתה"מ, חזו"א, ועוד.
[פולמוס ארוך בנידון נכתב על גבי קבצי בית אהרן וישראל קפד - קפה]
מקובל אצל בתי הדין ודייני דורינו לפסוק הלכה כשיטת ההחזו"א שחייב בתיקון, מו"ר הגר"מ שפרן שליט"א סבור שאף לא ניתן לומר קים לי כהחולקים מכיון שהוא קים לי נגד המנהג, שאלתי האם אכן הוא מוסכם לכו"ע, והאם אכן כך נוהגים לפסוק כל הדיינים?
מצאתי בשו"ת תשובות והנהגות כרך ד הנהגות הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל, כתב "שיבר חלון זכוכית בבית חבירו, פטר הגר"ח מלשלם, שחיובו הוא לשלם את ההפרש בין מה ששוה הבית עם החלון ובלעדיו, והחלון לא משנה את שויו של הבית, ולכן פטור מלשלם. (יש אומרים שלא הגר"ח זצ"ל הוא שפסק כן אלא הגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל). ושמעתי שיש חילוקי דיעות בבתי דינים היאך לנהוג" עכ"ל.