פורום אוצר החכמה

היכן המקור לזה
בהלכה

לכאורה לא על כל מצוה רק מוה שיש לקיימה בעמידה יש לברך עליה בעמידה
על אכילת מצה מברכים בישיבה וכן הנוהגים להניח תפלין של יד בישיבה מברכים בישיבה
על ספירת העומר וברכת ציצית מברכים מעומד מפני שהדין הוא לקיימן מעומד (וכן בהלל ולולב ועוד). על מצות ציצית דומני שהוא בשו"ע או"ח סימן ח' ועל ספירת הבעומר שם תפ"ט

אליעזר בלוי כתב:היכן המקור לזה
בהלכה

למיטב זכרוני יש ירושלמי שאומר בערך כך "ברכת המצוות - מעומד. ברכת הנהנין - מיושב". וברור שיש יוצאים מן הכלל, ובפרט מצוות שנעשות באכילה (כמצה ומרור, וישיבת סוכה - חוץ מהמברך בשעת הקידוש וכיו"ב) - נוהגים לברך עליהן ולעשותן מיושב, ולפעמים נוהגים לעשותן ולברך עליהן (גם ברכת הנהנין) מעומד (כקידושין, וכן קידוש והבדלה לפי מנהגים מסוימים, אבל יש שנהגו בישיבה, וכנ"ל).
ראוי לעיין במקורות לגבי הנחת תפילין (שיש כאלו שנוהגים לברך מעומד ולהתיישב ולקשור!), ובפרט כמדומני שראיתי שקו"ט בזה בספר "ויכוחא רבה".

כדכד כתב:לכאורה לא על כל מצוה רק מה שיש לקיימה בעמידה יש לברך עליה בעמידה

כ"כ בהגה' חכמת שלמה או"ח ריש סי' ח'

ליקוט נפלא בענין זה יש בספר ישראל במעמדם. וראה בייחוד כרך א עמ' נד-סח.

דמשק כתב:

כדכד כתב:לכאורה לא על כל מצוה רק מה שיש לקיימה בעמידה יש לברך עליה בעמידה

כ"כ בהגה' חכמת שלמה או"ח ריש סי' ח'

יש לצרף לזה מ"ש הטו"ז בסי' תפט סק"ט, דכל מצוה שהיא דאורייתא גם הברכה הוי דאורייתא [לענין ספיקא עיי"ש]