פורום אוצר החכמה

מצאתי מביאים מן המדרש:
"...אז ירד הס"מ ואמר: רבש"ע האם לא עבדו (ישראל במצרים) עבודה זרה אלו כאלו? אמר לו הקב"ה שוטה שבעולם, וכי לדעתם עבדוהו? הלא לא עבדוהו אלא מתוך שעבוד ובתוך טירוף דעת, ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון?"

ולענ"ד הדברים קשים/צריכים ביאור מכמה פנים:
א. הלא איתא בר"ן (סנהדרין סא:) בשם רבינו דוד במקרה שאנסוהו לעבוד ע"ז, ועבר ולא נהרג, שצריך להענש בהריגה? (וכל הטענה של הס"מ היתה שגם ישראל צריכים להענש כמו המצרים, ולמה א"כ לא צדק בטענתו?)
ב. אמנם הטענה שעבדו "מתוך שעבוד", אפשר אולי לבאר שאנסום באונס מיתה, ולכן חשיב כאונס, אך אם עבדו ע"ז "מתוך טירוף הדעת" - זה גם נחשב לאונס? האם הכוונה שנחשבו ל"שוטים" שאין בהם דעת (באופן זמני) הפטורים מכל המצוות? ומה היא בדיוק דרגת טירוף הדעת הזאת שמחשיבה את העובר כאנוס? ומאיזה דין רוצים לפטרם מכל עונש?
ג. למה עבודה זרה מתוך שעבוד או מתוך טירוף הדעת יכולה להחשב במצב מסוים כשוגג? האם הפשט הוא שה"שעבוד" או "טירוף הדעת" השכיח מהם (זמנית) את האיסור?
ד. האם כל אחד שאנסוהו באונס מיתה לעבוד עבו"ז, יוכל לטעון שהיה במצב של "טירוף הדעת" ולהפטר מכלום? בעניותי לא מצאתי טענה אפשרית כזאת, ואדרבה אשמח לכל ידיעה בעניין. (או אולי יש אולי לחלק בין "טירוף הדעת" מחמת האונס הספציפי לעבוד עבו"ז, שזה לא טענה, לבין "טירוף דעת" כללי ומתמשך, ובאמצע נכנס גם נסיון של עבו"ז, שבזה אמרינן שפטור מכלום)

לא כל מדרש אפשר ללמוד באותיות של 'הלכה', ולפעמים המדרש מתכוון שיבינו אותו בסגנון של 'חסידות'...

אליהו בן עמרם כתב:מצאתי מביאים מן המדרש:
"...אז ירד הס"מ ואמר: רבש"ע האם לא עבדו (ישראל במצרים) עבודה זרה אלו כאלו? אמר לו הקב"ה שוטה שבעולם, וכי לדעתם עבדוהו? הלא לא עבדוהו אלא מתוך שעבוד ובתוך טירוף דעת, ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון?"

ולענ"ד הדברים קשים/צריכים ביאור מכמה פנים:
א. הלא איתא בר"ן (סנהדרין סא:) בשם רבינו דוד במקרה שאנסוהו לעבוד ע"ז, ועבר ולא נהרג, שצריך להענש בהריגה? (וכל הטענה של הס"מ היתה שגם ישראל צריכים להענש כמו המצרים, ולמה א"כ לא צדק בטענתו?)
ב. אמנם הטענה שעבדו "מתוך שעבוד", אפשר אולי לבאר שאנסום באונס מיתה, ולכן חשיב כאונס, אך אם עבדו ע"ז "מתוך טירוף הדעת" - זה גם נחשב לאונס? האם הכוונה שנחשבו ל"שוטים" שאין בהם דעת (באופן זמני) הפטורים מכל המצוות? ומה היא בדיוק דרגת טירוף הדעת הזאת שמחשיבה את העובר כאנוס? ומאיזה דין רוצים לפטרם מכל עונש?
ג. למה עבודה זרה מתוך שעבוד או מתוך טירוף הדעת יכולה להחשב במצב מסוים כשוגג? האם הפשט הוא שה"שעבוד" או "טירוף הדעת" השכיח מהם (זמנית) את האיסור?
ד. האם כל אחד שאנסוהו באונס מיתה לעבוד עבו"ז, יוכל לטעון שהיה במצב של "טירוף הדעת" ולהפטר מכלום? בעניותי לא מצאתי טענה אפשרית כזאת, ואדרבה אשמח לכל ידיעה בעניין. (או אולי יש אולי לחלק בין "טירוף הדעת" מחמת האונס הספציפי לעבוד עבו"ז, שזה לא טענה, לבין "טירוף דעת" כללי ומתמשך, ובאמצע נכנס גם נסיון של עבו"ז, שבזה אמרינן שפטור מכלום)

אפשר שהס"מ ס"ל כמ"ד דלפני מ"ת נחשבו כבני נח, ונדונו לפי גדרי ייהרג ואל יעבור של בני נח.

אפרש את דברי הרב הברכה המשולשת,
קודם מת"ת נחשבו ישראל כב"נ [על האבות דן המשנ"ל פרש"ד דרך האתרים, אם היה להם דין של ישראל או ב"נ, אבל וודאי שלשאר יוצאי חלציהם היה דין של ב"נ].
וראה עוד ברמב"ן פרשת אמור שקודם מת"ת, היחס היה הולך אחר האב בעכו"ם הבא על בת ישראל.
ובגמ' בסנהדרין [עד, ב] מספקא ליה האם בב"נ יש דין יהרג ואל יעבור בע"ז, ומסקנת הגמ' לשיטת התוס' שאין דין יהרג וא"י, בעוד שלרש"י זה נשאר בספק.
ומעתה, ע"י אונס לא היו ישראל [קודם מת"ת] חייבים במסירות נפש.

ב. לגופם של דברים, הס"מ בא לקטרג הללו עובדי ע"ז והללו, ומה נשתנה, השיב לו הקב"ה שאין דמיון בחומרת החטא, דאף אם ישראל עבדו ע"ז, והיה אסור להם על פי דין לעשות כן, מכל מקום, במשפט שמים, שונה לאין ערוך, אדם שעובד ע"ז בשאט נפש, ואף מחטיא את אחרים שיעשו כמותו [מצרים], בשונה מישראל, שעבדו שלא מרצונם, הגם שהיו צריכים להימנע מכך [יתכן].
פסח כשר ושמח.

ההוא דאמר כתב:אפרש את דברי הרב הברכה המשולשת,
קודם מת"ת נחשבו ישראל כב"נ [על האבות דן המשנ"ל פרש"ד דרך האתרים, אם היה להם דין של ישראל או ב"נ, אבל וודאי שלשאר יוצאי חלציהם היה דין של ב"נ].
וראה עוד ברמב"ן פרשת אמור שקודם מת"ת, היחס היה הולך אחר האב בעכו"ם הבא על בת ישראל.
ובגמ' בסנהדרין [עד, ב] מספקא ליה האם בב"נ יש דין יהרג ואל יעבור בע"ז, ומסקנת הגמ' לשיטת התוס' שאין דין יהרג וא"י, בעוד שלרש"י זה נשאר בספק.
ומעתה, ע"י אונס לא היו ישראל [קודם מת"ת] חייבים במסירות נפש.

ב. לגופם של דברים, הס"מ בא לקטרג הללו עובדי ע"ז והללו, ומה נשתנה, השיב לו הקב"ה שאין דמיון בחומרת החטא, דאף אם ישראל עבדו ע"ז, והיה אסור להם על פי דין לעשות כן, מכל מקום, במשפט שמים, שונה לאין ערוך, אדם שעובד ע"ז בשאט נפש, ואף מחטיא את אחרים שיעשו כמותו [מצרים], בשונה מישראל, שעבדו שלא מרצונם, הגם שהיו צריכים להימנע מכך [יתכן].
פסח כשר ושמח.

יפה דרשת.
חג כשר ושמח

דרומי כתב:לא כל מדרש אפשר ללמוד באותיות של 'הלכה', ולפעמים המדרש מתכוון שיבינו אותו בסגנון של 'חסידות'...

ואני לתומי חשבתי שתשמח מהראיה לשיטת הרמב"ם בעבר ולא נהרג...

צודק. הגבתי בחפזי

האם מישהו מכיר מקור לכך שאנו אומרים ס"מ ולא את כל שמו?

משה שריפי כתב:האם מישהו מכיר מקור לכך שאנו אומרים ס"מ ולא את כל שמו?

האר"י הקדוש ונכב"ב

בברכה המשולשת כתב:

משה שריפי כתב:האם מישהו מכיר מקור לכך שאנו אומרים ס"מ ולא את כל שמו?

האר"י הקדוש ונכב"ב

איפה האר"י ו/או נכתב בעבר?

משה שריפי כתב:

בברכה המשולשת כתב:

משה שריפי כתב:האם מישהו מכיר מקור לכך שאנו אומרים ס"מ ולא את כל שמו?

האר"י הקדוש ונכב"ב

איפה האר"י ו/או נכתב בעבר?

viewtopic.php?f=7&t=17983&p=345901&hilit=%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90+%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%90#p345824
ואילך

תודה, זה מופיע בשער המצוות פרשת שמות, מעניין, כי שמעתי פעם את הגר"ש פישר אומר את השם המלא.

אגב, מוכח בשער המצוות שלכתוב מותר, בגלל שלשונו שם היא "כשהיה זוכר סמא"ל היה אומר סמ"ך מ"ם", ושמא דוקא ע"י ראשי תיבות, וצ"ע.