פורום אוצר החכמה

בחידושיו למסכת שבת, צ"ה ע"ב
הוא מבאר את דברי תוס' שחידשו על מה שנאמר בגמרא שהמגבן חייב מטעם בונה,
וחידשו תוס' שלפי זה מדאורייתא היה צריך להיות שאדם שנפל ביתו ביו"ט, יוכל לבנותו כי מתוך שהותרה מלאכת בונה לצורך, לגבינה,
הותרה שלא לצורך, לבנין ביתו שיגן עליו משרב. צורך היום קצת. ומסיקים תוספות שאכן זה אסור רק מדרבנן.
ועל זה כותב החתם סופר:
"מה שכתב תוספות ד"ה ד"ה בונה ביו"ט אינו אלא משום שבות, היינו כגון נוטה אוהל לשבת תחתיו, אבל לא ימרח בטיט ולא יסתת באבנים וגם לא יגמור בנין דהוי ליה מכה בפטיש ולא הותר אלא בנין בלי הנ"ל".

מדוע סובר החתם סופר שלמרח בטיט יש בו משום מכה בפטיש? אותו כנ"ל סיתות אבנים.
האם המכה בפטיש אינו רק כשגומר כל הבנין?

וגם, מדוע באמת במלאכת מכה בפטיש לא אמרינן מתוך? מה לי בונה ומה לי מכה בפטיש? בגלל שזה לא ממש נצרך?

אני מתיחס רק לשורה האחרונה:

וגם, מדוע באמת במלאכת מכה בפטיש לא אמרינן מתוך? מה לי בונה ומה לי מכה בפטיש? בגלל שזה לא ממש נצרך?

לא הבנתי אותך, כל מה שהתירו התוס' בונה ביו"ט מדאו' כי שייך גם בגוונא של אוכל נפש, אבל במב"פ לא שייך או"נ.

לגבי סיתות אבנים
אישתמיטא מינך גמ' מפורשת ריש פ' הבונה מסתת משום מאי מחייב רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מב"פ, ובהמשך הגמ' ר' יוחנן ג"כ סובר משום מב"פ, וקי"ל כר"י לגבי רב ושמואל כל שכן ששמואל כוותיה.

יישר כח,

לגבי מכה בפטיש ביו"ט, באופן תיאורטי, אילו היה לנו מכה בפטיש לצורך אוכל נפש, ולמשל בגבינה שנחשב כבונה ובגמר עשייתה מחליקים פניה, מדוע שזה לא יחשב כמכה בפטיש? אלא אם כן נאמר שאין מכה בפטיש באוכלין. כמדומני שיש דעה כזו.
לגבי מסתת, יישר כח. אתה צודק.
אם כן נשאר לנו להבין מדוע ממרח בטיט חייב מצד מכה בפטיש.

ובכלל, מה לגבי אם אדם יבנה בית מעץ. עם פטיש ומסמרים. לכאורה כאן יודה החתם סופר? כי הוא דיבר דוקא על אוהל. משהו ארעי.

מתפעל כתב:אם כן נשאר לנו להבין מדוע ממרח בטיט חייב מצד מכה בפטיש.

לא ראיתי בחת"ס שזה מב"פ, הוא כתב רק שאינו משום בונה שלדעת התוס' הותר ביו"ט כיון ששייך באו"נ, ולקושטא דמילתא נראה שהוא ממרח.
אולי הבנת שסיום דברי החת"ס קאי על כל דבריו אבל אינו מוכרח, וכל אחד חייב משום משהו אחר.
(ומה שהבאתי קודם שסיתות הוא מב"פ, היינו רק לומר שלהלכה אינו בונה כדעת רב אלא חיוב אחר כדעת ר"י ושמואל)

יפה. אכן כך חשבתי שכולם מטעם מכה בפטיש.
ממרח בטיט מצד ממרח זה הסבר יפה. אז מטעם מה חייב מסתת? גם מסתת זה לא מצד מכה בפטיש?

ומה יהיה לפי דעתך בבונה בית מעץ?

מסתת, כאמור זו גמרא מפורשת שרק לדעת רב חייב משום בונה, אך ההלכה כר' יוחנן וכשמואל הסוברים משום מכה בפטיש, כפסק הרמב"ם פ"י הי"ח, והעיקר שלא משום בונה.

יישר כח

ועוד שאלה על חתם סופר אחר
בחידושיו על מסכת חולין דף ט ע"א
ד"ה: 'ת"ח צריך שילמוד', הביא שם כך: "והר"ן פסל גט אחד על שמסדריו לא היו בקיאין בצחות לשון באיגרות ולשון ההרשאה שזה מורה שמסדריו אינם ת"ח, כמו שכתב בתשובות הריב"ש סימן רע"א בסופו, עיי"ש".

והנה טען לי ת"ח אחד שעבר על כל הסימן הזה בריב"ש וגם בסימנים אחרים שם ולא מצא זכר לענין זה והיא תעלומה אצלו על מה דיבר החתם סופר.
למי יש רעיון?

מתפעל כתב:יישר כח

ועוד שאלה על חתם סופר אחר
בחידושיו על מסכת חולין דף ט ע"א
ד"ה: 'ת"ח צריך שילמוד', הביא שם כך: "והר"ן פסל גט אחד על שמסדריו לא היו בקיאין בצחות לשון באיגרות ולשון ההרשאה שזה מורה שמסדריו אינם ת"ח, כמו שכתב בתשובות הריב"ש סימן רע"א בסופו, עיי"ש".

והנה טען לי ת"ח אחד שעבר על כל הסימן הזה בריב"ש וגם בסימנים אחרים שם ולא מצא זכר לענין זה והיא תעלומה אצלו על מה דיבר החתם סופר.
למי יש רעיון?

לכאורה הכונה לתשובות הריב"ש סי' שצ, שם מופיעה תשובת הר"ן הכוללת שלשה נושאים שונים לחלוטין, השלישי שביניהם כנראה הוא הדרוש לך.
וליודע כל תעלומות הפתרון כיצד הפך "שצ" ל"רעא".

יישר כח גדול
אני אעיין שם

איך אתה מבין את דברי הר"ן, כותב שלא היו בקיאים בצחות לשון באגרות ולשון ההרשאה
אם אני מבין נכון, הרי הגט יש לו נוסח אחיד, והגט עצמו נכתב בלשון טובה כפי הנוסח,
אלא שמי שסידר את הגט כתב גם איגרת ולשון הרשאה (איני יודע מה זה) ושם ראה הר"ן שהכותב לא יודע צחות לשון, ולכן הסיק שהכותב אינו ת"ח ולכן פסל את הגט? אמנם הוא מדבר בלשון רבים. האם לצורך גט צריך ג' דיינים? (סליחה על הבורות) ואולי כל השלושה היו עילגי לשון.

לפי מה שהבנתי אמנם לא היו פסולים בגט עצמו, אך כיון שמסדרי הגט לא היו ת"ח חשש הר"ן שמא לא עשו כראוי כגון שנתנוהו בלילה ועוד דברים. לפי הבנתי זה היה גם על ידי שליח שאז אולי כן צריך ב"ד שהרי צריך למסור עדות אלא שהימנוהו כבי תרי, ולכן חושש גם משום עד נעשה דיין, לא העמקתי בזה, ואני גם לא כל כך בעניינים הללו.
ובאמת, אם כי גט שהבעל עצמו מוסר לא צריך ב"ד יתכן שג' כן צריך. ראה נוב"י תנינא סי' קיד תשובה מאד מענינת (ודי ידועה) בענין זה, בריש דברו הוא אומר שישנם דברים הנראים כפשוטים אך למעשה הם לא כך, ומאריך בענין, עם ראיות ודחיות מהרבה מקומות בש"ס וברש"י.

תודה רבה.
זה בהחלט ר"ן מעניין.

גם הרמב"ם מאד מעניין בפיהמ"ש בגיטין פ"ו מ"ז
"אינו מן הנמנע שבית דין הגדול לא יהיו בקיאין בכתיבה לפי שהתנאי בב"ד שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים".