פורום אוצר החכמה

ראיתי בחוברת של יהודי ת"ח מפה בשם הרב זכריש, שהח"ח והחזון איש נחלקו, בקורא ק"ש לאחר זמנה לשם מצוה, שהח"ח (נמסר מתלמידו הרב בלוך) התבטא שיש בזה משום בל תוסיף.
והחזון איש סובר שאין בזה משום בל תוסיף, כיון ויכול לקרוא כקורא בתורה ויש בזה מצוה, א"א לעבור על בל תוסיף רק בגלל המחשבה, (והביא לזה מקור מדברי החזון איש קדשים בא"מ).
ולפי ענ"ד סברא אחרת יש שלא יעבור בבל תוסיף, משום שאין זמן קריאת שמע חפצא של זמן כמו זמן סוכות שעל כן הישן בשמיני בסוכה בכוונה להוסיף (לא משום ספק כבחו"ל) סברא שילקה, ששם מוסיף על החפצא של זמן שנקרא סוכות, משא"כ הכא ליכא חפצא של זמן שנקרא זמן ק"ש, אלא שאז הוא הזמן קימה, ועי'.
ולפי דעתי הח"ח לא התכוון אלא לומר שאם יש כאן מעין "תורה חדשה", יש כאן משום בל תוסיף, וזה ברור.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 8056700024
מצאתי כעת

לכאו' יש להביא ראי' שאין בזה איסור מדברי רש"י ברכות ט' א' ד"ה, ע"ש שדחה הגי' דמותרים אתם לקרות דאפי' שלא בזמנו תנינא הקורא מכאן ואילך לא הפסיד וכו', ואי נימא דצריך עכ"פ לכוין שלא לשם מצות ק"ש, א"כ ניחא הגי' דמותרים, דקמ"ל דרשאין לכוין לשם מצות ק"ש.

גבול ים כתב:לכאו' יש להביא ראי' שאין בזה איסור מדברי רש"י ברכות ט' א' ד"ה, ע"ש שדחה הגי' דמותרים אתם לקרות דאפי' שלא בזמנו תנינא הקורא מכאן ואילך לא הפסיד וכו', ואי נימא דצריך עכ"פ לכוין שלא לשם מצות ק"ש, א"כ ניחא הגי' דמותרים, דקמ"ל דרשאין לכוין לשם מצות ק"ש.

ראיה נחמדה, אולם אי נימא דרבנן יכולים לקבוע צורת המצווה דאו' כתר"י שאין לקרות לאחר חצות, וכן התו' סוכה ג', לעניין שולחנו בתוך הבית שלא קיים מצות סוכה מימך, אז אולי גם יעבור בבל תסיף, אבל ברש"י עצמו שהבאתם, יש משמעות לא כך.

פרי יהושע כתב:

גבול ים כתב:לכאו' יש להביא ראי' שאין בזה איסור מדברי רש"י ברכות ט' א' ד"ה, ע"ש שדחה הגי' דמותרים אתם לקרות דאפי' שלא בזמנו תנינא הקורא מכאן ואילך לא הפסיד וכו', ואי נימא דצריך עכ"פ לכוין שלא לשם מצות ק"ש, א"כ ניחא הגי' דמותרים, דקמ"ל דרשאין לכוין לשם מצות ק"ש.

ראיה נחמדה, אולם אי נימא דרבנן יכולים לקבוע צורת המצווה דאו' כתר"י שאין לקרות לאחר חצות, וכן התו' סוכה ג', לעניין שולחנו בתוך הבית שלא קיים מצות סוכה מימך, אז אולי גם יעבור בבל תסיף, אבל ברש"י עצמו שהבאתם, יש משמעות לא כך.

זו עצמה היא ראייתי, שהרי אם היה מקום שיש בזה צד איסור, א"כ כשר"ג חידש שחכמים לא הפקיעו את הדאו' דלאחר חצות, הרי מלבד שקיים החיוב גם אין להם מה לחוש לאיסור ב"ת [והיה אפשר לפרש שמחמת חשש זה חששו לקרותה כר"ג] וממה שדחה רש"י גי' זו מבואר שלא ראה בזה צד איסור

ויש לעיין בדברי הירושלמי, דקפריך: ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה?!
ומשני: שנייא הכא שהיא לשינון.

צ"ע לפ"ד החזו"א למה יש איסור בל תוסיף על קריאת המגילה שלא בזמנה, ובהוספת פסוק בברכת כהנים, ומאי שנא מקרי"ש.