פורום אוצר החכמה

נשאלתי שאלה פשוטה אך מעניינת, איך מסבירים באופן פשוט ופרקטי את המצוה לתת מעשר עני דוקא בשנה שלישית ושישית, וכי מה אמור העני לעשות בשנים האחרות?

הווי אומר, לאחר שבשנה השלישית התרגל העני לקבל מעשר עני, איך דורשים ממנו להסתפק במועט בשנה הרביעית והחמישית, ואיך לפתע יתרחבו בני מעיו בשנה השישית ויאכל יותר מרגילותו, וחוזר חלילה...

ואולי אמור הוא לשמור משני השבע לשני הרעב?

אשמח לכל רעיון

התשובה בעצם השאלה ,
אסור להרגילו לעוני ולמתנת בשר ודם אלא נותנים לו את האפשרות להתקיים כדי שיוכל לחפש לעצמו מקור פרנסה,
ואל תשכח את שנת השמיטה והמסתעף ,לקט שכחה ופאה וצדקה בכ"א למי שבכ"א לא הסתדר,

רעיון יפה. מעניין אם התייחסו לזה במפרשים

יש על כל זה מאמר מקיף של הרב עזריאל אריאל (מתנות עניים כדגם... או כותרת דומה לזו. יש באתר של מכון התורה והארץ)

יישר כח להפניה. עיינתי שם (הכותרת היא 'מתנות עניים כדגם'), המאמר יפה כשלעצמו אולם משום מה הוא בכלל לא מתייחס לעובדה הפשוטה שמעשר עני לא ניתן בכל שנה אלא רק פעמיים בשמיטה. ועדיין איפוא אני מחפש מקורות שדנו בדבר.