שלא כדרך, שינוי מהותי או מקרי

[צורב מתחיל]

מצינו בכמה מקומות חילוקי דינים בין כדרך לשלא כדרך, דדוקא כדרך אסרה תורה אבל שלא כדרך לא. שאלתי היא, האם זה שינוי מהותי דשלא כדרך הוא מהות שונה ומהות זו לא נאסרה, או שאין שום חילוק מהותי אלא גזה"כ היא שדברה התורה דוקא כדרך ושלא כדרך גזה"כ הוא דמותרת.
אשמח לכל כיוון או ראיה.
(ובכלל זה לעיקר הנחתי שאין חילוק בין סוגי השלא כדרך, ולכן הנחתי את השאלה סתמא ולא פירטתי המקרה שבו אני עוסק כעת)
יישר כח

[מדה]

נראה שיש ב' דינים בענין שלא כדרכו, אחד שהוא מדין מלאכת מחשבת ואחד שהוא שינוי מהותי, ולאו דוקא שניהם חלים באותם מקרים. ואפרש דברי.
בהלכות תפילין סי' לב, הביא הב"י מספר התרומה

וצריך שיכתוב בימינו כ"כ בס"ה סימן ר"ה מדאמרינן בס"פ הקומץ (לז.) וקשרתם וכתבתם מה קשירה בימין אף כתיבה בימין ואפילו דיעבד פסול אם כתב בשמאל דהא תנן בפרק הבונה (קג.) הכותב בין בימינו בין בשמאלו שתי אותיות ופריך הא אין דרך כתיבה בשמאל ומשני בשולט בשתי ידיו אבל באטר אשמאל דעלמא חייב ולא אימין ובענין זה צריך לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות ומגילה דנאמר בכולהו כתיבה דאין לומר דדוקא בשבת דגמרינן ממשכן אינו מועיל כלאחר יד אבל בעלמא כשר אין סברא לומר כן שיכתוב ס"ת תפילין ומזוזות כהלכתן בשבת ולא יהיה חייב אמנם גבי שחיטה כתיב וזבחת ותנן (חולין לא.) נפלה סכין ושחטה פסולה הא הפילה כשירה אפילו כלאחר יד ואפ"ה פטור בשבת משום דהוי כלאחר יד עכ"ל ובפסק כתב וצריך לכתוב בימינו ואיטר בשמאל של עולם שהוא אליו ימין ושולט בשתי ידיו יכתוב בימין העולם וגם הרא"ש כתב בסדר תיקון תפילין שצריך שיכתבם בימינו אא"כ הוא אטר וכ"פ בסמ"ג ובספר אורחות חיים ולא כתבו אם הם פסולים בדיעבד בשכתבם בשמאל וכך הם דברי רבינו סתומים ג"כ אבל בהגהות מיי' פ"ב כתוב בשם סמ"ק שאם כתב בשמאל פסול אפילו בדיעבד.

הרי הביא תחילה מעלת ימין, שכיון שדרכו לכתוב בימין עי"ז יהיה הכתיבה נאה. ואחרי זה כתב שאם כתב בשמאל פסול, והביא ראיה מהל' שבת ששם אם כתב בשמאל פטור. ואז דחה ראייתו שאפשר ששם הוא מצד מלאכת מחשבת, אולם נראה שאין לדחות שהרי א"א לומר שיש אופן המותר (אפילו רק מה"ת) לכתוב ספר תורה בשבת.
וצלה"ב, למסקנתו דס"ת שנכתב בשמאל פסול, מה באמת הפסול? וצ"ל שהוא ראיה לדבריו שלא כדרך הוא שינוי מהותי, אף שהוה ניחא ליה לומר דפטור שלא כדרך הוה מצד מלאכת מחשבת. וא"כ נראה לדעתו שבאמת יהיו ב' טעמים לפטור כתיבה בשמאל, א' מלאכת מחשבת ב' שינוי מהותי.
והראיה להבנה זו, שכתוב שם בשו"ע הרב (סימן ל"ב ס"ז, ועיין שם בשו"ע ס"ה ובמג"א סק"ה, וכנראה כן פירש דברי המג"א)

יש אומרים שצריך לכתוב בימין ואם כתב בשמאל פסול לפי שאין דרך כתיבה בכך וכתיבה כלאחר יד היא שהרי הכותב בשבת ביד שמאל פטור ואין סברא שיכתוב אדם סת"ם בשבת ויפטר ואפילו אם שולט בשתי ידיו צריך לכתוב לכתחלה בימין ואם כתב בשמאל כשר ואטר יכתוב בימין שלו שהיא שמאל של כל אדם ואם כתב בשמאלו שהוא ימין של כל אדם פסול ומכל מקום אם אי אפשר למצוא תפילין אחרים שנכתבו בימין יש להכשיר הנכתבים בשמאל בין באטר בין בשמאל של כל אדם מאחר שלא הוזכר פסול זה בתלמוד אבל אם כתב בפיו שתפס הקולמוס בשפתיו וכתב בו פסולים אפילו אי אפשר למצוא אחרים שבודאי אין דרך כתיבה כלל בפה.

הרי כתב להדיא שגם להצד דכתיבה בשמאל כשר מ"מ כתיבה בפה פסול, וצ"ל דגם אם בהלכות שבת הטעם דכתיבה בשמאל פטור הוא משום מלאכת מחשבת מ"מ יש שינויים שהם שינויים מהותיים. רק שיש ספק אם כתיבה בשמאל נחשב שינוי מהותי או לאו, ולכן מקילים כשאין תפילין אחרים או כשהגט כבר ניתן או שהוא במקום עיגון (עיין בב"ש סימן קכג סק"ד, וראה גם רמ"א וחלקת מחוקק שם, שדנו על כתיבה בשמאל לענין גט).
רק שלפי זה קשה למה שחיטה כלאחר יד כשרה, כיון שהוא שינוי מהותי. ובזה ביאר הספר התרומה דכיון דכתיב וזבחת אין משגיחין על הפעולה אלא על הנפעל.
[ומודינא דקשה לפי"ז למה רק הפילה כשרה ולא נפלה? ובפשטות נראה הטעם כמ"ש רש"י (חולין דל"א ע"ב ד"ה אבל) דבעינן כח אדם, כלומר, דמ"מ בעינן סוג פעולה מיוחדת]

[צורב מתחיל]

באגלי טל אופה אות מ"ד האריך בענין זה, והעולה מדבריו ג"כ דיש ב' ענייני שלא כדרך. ושם ג"כ השתמש בכתיבה לאופן שזה לא שינוי מהותי.

[ביליצר]

באגלי טל אופה אות מ"ד האריך בענין זה, והעולה מדבריו ג"כ דיש ב' ענייני שלא כדרך. ושם ג"כ השתמש בכתיבה לאופן שזה לא שינוי מהותי.

עיין צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אכילה שלא כדרך

[מדה]

באגלי טל אופה אות מ"ד האריך בענין זה, והעולה מדבריו ג"כ דיש ב' ענייני שלא כדרך. ושם ג"כ השתמש בכתיבה לאופן שזה לא שינוי מהותי.

עיין צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אכילה שלא כדרך

כנראה התכוונת ל(אות א) סעיף קכו, "איסורי אכילה ושתייה", ששם כתוב שיש ג' אופנים בשלא כדרך, א) מצד שהאוכל נחשב אוכל אחר מצד המציאות ב) מצד הדין ג) שפעולת האכילה היא שלא כדרך. אמנם לא חילק שם בהפעולה עצמה, והטעם פשוט שהפטור מצד הדין בפעולה נמצא רק בהלכות שבת, ושם אין איסור אכילה.
אמנם יש להעיר ממה שכתוב שם אות כ סעיף כה "כותב בשבת בשמאל", שהוכיח שבמלאכת כתיבה החיוב חל על היד הפועל, ולא על הפעולה, מזה שפטור כשכתב בשמאל (מה שאין כן בשאר מלאכות שבת), שאם החיוב על הפעולה מכל מקום אותה פעולה נעשית, ועדיין היה לו להתחייב. ונמצא דעתו, שיש לחלק בין האיברים רק מצד הפועל, ולא מצד הפעולה.
[ואפשר שיש לדייק מזה דס"ל שאף שבדרך כלל יש פטור של מלאכת מחשבת, אין טעם זה שייך לכתיבה בשמאל. שהרי בכל מלאכות שבת (כגון הוצאה) פטור אם שינה באיזה איברים עשה המלאכה, ונזקק לפרש למה רק בכתיבה פטור על השמאל. נמצא, שבכל מלאכות שבת פטור אף שאינם איסורי פועל, ואם כן מלאכת מחשבת פוטר אף כשאינו שינוי בגדר המלאכה, ואם כן מה שפטור בכתיבה בשמאל מצד גדר המלאכה, אינו מצד מלאכת מחשבת, שהרי מצד מלאכת מחשבת עדיין חייב על השמאל].