בספר לוית חן(נכד הב"ח) הק' בשם גיסו ר' נפתלי הרץ שמבואר בפסחים ק"ט ששולחן עשוי מפרקים (חלקים חלקים)ומוכיחה מזה שטבלו אותו, ואמת המים בבית המקדש היא אמה וכן השולחן ואמה באמה היכי יתיב, והק' דהרי שאר הכלים ג"כ א"כ מוכרח להיות שהיו פרקים ומדוע הוכיחה הגמ' דווקא על שולחן?
ותי' שמובא שהשולחן אע"פ שנטמא לא היו מטבילים אותו ביום חול דכתיב "תמיד" שהיו צריכים להשאיר את הלחם באופן קבוע והטומאה נידחית (או מותרת), ורק בשבת היה אפשר לטבול שאז מורידים את הלחם הפנים וא"כ שאר הכלים אפשר ליטבול מחוץ למיקדש משא"כ השולחן, מכיוון שאי אפשר ליטבול רק בשבת ואסור מדרבנן ליטבול בשבת לכן דווקא במיקדש אפשר לטובלו דאין שבות במיקדש דווקא, ומשום הכי היו צריכים לעשותו מפרקים בשביל שיכנס לאמה שבמיקדש.ודפח"ח.