פורום אוצר החכמה

חובה יסודית "ללמד את בני יהודה קשת" (שמו"ב א' יח), ובכלל זה גם כללים יסודיים ליוצאים לדרך, קורס בסיסי בהחייאה ובעזרה ראשונה, בידיעת הארץ ובקריאת מפה, וכמובן לימוד שחייה. כל זה כלול בחובת האב ללמד את בנו "להשיטו במים" (קידושין כ"ט ע"א). כבר שמעתי מ"חתנא דבי נשיאה", הרב שלום נתן רענן זצ"ל (שזכיתי ב"ה גם לסידור חו"ק על ידו), ואמר לי פעם, שאימון צבאי בסיסי חייב כל איש לקבל מדין "להשיטו במים". על כן לא יכול היה להבין את התנגדות ראשי הישיבות לדבר שהוא כלשונו "דין פשוט", וכלשון רש"י (לקידושין כ"ט ע"א שם): "שמא יפרוש [הבן] בספינה ותטבע, ויסתכן, אם אינו יודע לשוט". ברור מדברי רש"י שגם חשש סכנה רחוק כבר מחייב להתכונן מראש. על כן פשיטא, שגם בחורי ישיבות צריכים לקבל אימון בסיסי, וקורס החייאה ועזרה ראשונה, ולימוד שחייה (וכל זה אפשר בקלות "בין הזמנים", ואפילו בין כותלי הישיבות, ובלי שום ריח של ביטול תורה). ואם בחורי הישיבות מסתכנים בטיולים בלתי אחראיים, הקולר תלוי בצוואר רבותיהם.

פלוריש כתב:ר' יואל בן-נון, מחביון עוז עמ' 40:

חובה יסודית "ללמד את בני יהודה קשת" (שמו"ב א' יח), ובכלל זה גם כללים יסודיים ליוצאים לדרך, קורס בסיסי בהחייאה ובעזרה ראשונה, בידיעת הארץ ובקריאת מפה, וכמובן לימוד שחייה. כל זה כלול בחובת האב ללמד את בנו "להשיטו במים" (קידושין כ"ט ע"א). כבר שמעתי מ"חתנא דבי נשיאה", הרב שלום נתן רענן זצ"ל (שזכיתי ב"ה גם לסידור חו"ק על ידו), ואמר לי פעם, שאימון צבאי בסיסי חייב כל איש לקבל מדין "להשיטו במים". על כן לא יכול היה להבין את התנגדות ראשי הישיבות לדבר שהוא כלשונו "דין פשוט", וכלשון רש"י (לקידושין כ"ט ע"א שם): "שמא יפרוש [הבן] בספינה ותטבע, ויסתכן, אם אינו יודע לשוט". ברור מדברי רש"י שגם חשש סכנה רחוק כבר מחייב להתכונן מראש. על כן פשיטא, שגם בחורי ישיבות צריכים לקבל אימון בסיסי, וקורס החייאה ועזרה ראשונה, ולימוד שחייה (וכל זה אפשר בקלות "בין הזמנים", ואפילו בין כותלי הישיבות, ובלי שום ריח של ביטול תורה). ואם בחורי הישיבות מסתכנים בטיולים בלתי אחראיים, הקולר תלוי בצוואר רבותיהם.

שאלה לכבוד מו"ר הגה"צ הרב חיים רבי שליט"א. שלומו יסגה לעד.

בחור ישיבה שלא למד שחיה בילדותו, האם מחובתו ללמוד שחיה, או יתמיד בתורה ולא יאונה לצדיק כל און?
תודה מראש!

תשובה עיין קידושין (כ"ט) ויש אומרים אף להשיטו במים. וזה לא נפסק להלכה גם בזמנם שהיה מצוי הליכה בנהר וכו'. עיין יומא (עז:) ההולך להקביל פני רבו וכו'.

על כל פנים בן תורה אמיתי. אין לו בראשו כלום רק אהבת התורה. דפי גמרא ופרקי משנה. ועד החתונה להשתדל לסיים כל הש"ס. ואין לו זמן אפילו לשאול שאלות חיצוניות.

ועיין בגמרא עירובין (סה. סח.) כיצד למד אביי תורה ולא היה לו זמן לא לעשות עירובי חצרות ולא להכין כותח. ע"ש.

וכן אין ענין לבחור ללמוד נהיגה. מי שרוצה להיות מנהיג לא לומד להיות נהג. ותולדותיהן כיוצא בהן.
חיים רבי

כדכד כתב:אם האדם הנורמלי הזה אינו הולך אף פעם לים או לבריכה וכד' אז באמת אין לו צורך בזה, אבל אם הוא כן הולך אז יש לו צורך דחוף שילמד שחיה כדי להנצל מטביעה

פלוריש כתב:חובת האב ללמד את בנו שחייה / הרב יהונתן פז
https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=55&id=1621

אשרי יושבי ביתך כתב:באותם חיובים שאב חייב ללמד את בנו כמבואר בקידושין שם, האם כשלא לימד האב את בנו, הבן חייב ללמוד אותם בעצמו אחרי גיל י"ג או לא? מלבד מה שמצאנו להדיא כמו על מילה וכו'.

ידוע לחברים בזה דבר?

האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות; וי"א: אף להשיטו במים

אשרי יושבי ביתך כתב:אכן כן. ייש"כ.
מה שכן יש לדון, זה האם כל דברי הגמ' אמורים בבנו קטן דווקא, אבל אחר שהגדיל בנו ונעשה בן י"ג - אולי כבר לא חייב האב ללמדו את כל הנך דברים. וצ"ע.

עזריאל ברגר כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:אכן כן. ייש"כ.
מה שכן יש לדון, זה האם כל דברי הגמ' אמורים בבנו קטן דווקא, אבל אחר שהגדיל בנו ונעשה בן י"ג - אולי כבר לא חייב האב ללמדו את כל הנך דברים. וצ"ע.

להשיאו אשה - זה ודאי לאחר יג שנה...
וגם לגבי חינוך - מפורש שזה עד גיל כב/כד שנה.