פורום אוצר החכמה

ארזי הלבנון כתב:אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

נח הי' צדיק תמים בדורותיו, עושה הטוב והישר לפי חוקי השלמות הראויים לדור ההוא, אבל לא שם אל לבו להעלותם אל מעלה יותר רמה עד שיהיו קרובים יותר להיות ראויים לחינוך התורה. משא"כ אברהם, הוא העיר צדק ושכלל שלמות העולם ומכש"כ שלמות עצמו, לא לפי מדרגת מצב העולם בעת ההיא לבדה, כ"א היה משתדל להכין הכנה שיהי' ראוי אור אלהי יותר גדול להופיע בעולם. ע"כ "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה", כי בודאי לא הי' העולם ראוי לזה כיון שלא נתנה התורה, אבל היו פעולותיו הטובות גורמות ומכינות את השלמות העתידה שתתקרב. ע"כ נקרא מתהלך לפני ד', פי' הפליג להתקרב אל נקודת השלמות יותר מהמדה שהציב השי"ת לאור האלהי לפי מצב הדור ההוא. ע"כ הי' הוא באמת הצור שעם הסגולה שקיבל את השלמות הקדושה האלהית, ממנו יצא. אמנם כל אלה הדברים לא נתנו להאמר כ"א עד מתן תורה, אבל כשהגיעה עת דודים לתן התורה, אז נתעלו ישראל במעלה היותר עליונה בדרך פלא..." (מדבר שור לראי"ה קוק, הדרוש הי"ג)

יהודי טבעי כתב:

ארזי הלבנון כתב:אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

כידוע האריך בזה הרמב"ן (בראשית כו, ה) ותירץ 'והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות'.
והאריך ביסוד זה בעוד מקומות (ויקרא יח, כה). ושם הוסיף שעל כן תיכן גדול העצה ורב העליליה שמתה רחל בבואם לארץ ישראל, שלא ישב בארץ עם שתי אחיות.
[וכן כתב באבן עזרא (ויקרא שם) 'כי זאת המצוה היא שוה לאזרח ולגר בעבור שהוא דר בארץ ישראל ואם יש לך לב תוכל להבין כי בימי יעקב שלקח שתי אחיות בחרן, ואחריו עמרם שלקח דודתו במצרים לא נטמאו בהם'.]
אולם ראה מה שכתב בעל 'תרומת הדשן' בספר 'ביאורי מהרא"י' (פרשת תולדות על הפסוק 'עקב אשר שמע אברהם בקולי', לעיל כו, ה). שבכל מקום שמצינו שהאבות קיימו את התורה, היינו רק כאשר היה בדבר גם הטעם של המצוה.
כלומר שאחר שניתנה תורה, אזי חובת המצוות אינה תלויה בהבנתם וטעמם, אלא אפילו אם יהיה ברור שבאופן מסויים אין בו טעם המצוה, בכל זאת אנו חייבים לקיימה כי חלה חובת המצוות בכל אופן, כי אין לעבור אמימריה דרחמנא. אבל לפני מתן תורה, כל עשיית המצוות שייכת רק באופן שטעמו מתקיים, כי כל עוד שלא נצטוו לא שייך להתחייב בגדר של 'לא פלוג'.
והנה במחשבתו של יעקב היה לשאת את רחל, אלא שלאה באה והכניסה את עצמה בלי ידיעתו, ואם כן בוודאי שאין לה זכות תביעה וטענה מדוע רחל באה לצרור עליה, שהרי בעצם רחל היתה מיועדת להינשא לו, והיא הכניסה עצמה בעל כרחו. ולכן אם ניזל בתר טעמא לא שייך כאן גדר איסור 'אחות אשתו'. ומכיון שעדיין לא ניתנה תורה, אזי כאמור לא היה מקום לקיים מצוה זו כאשר אין טעמה קיים, ולכן אין בנישואי יעקב עם רחל סתירה למה שאמרו חז"ל שהאבות קיימו את התורה.
וכן יש לבאר בעניין מה שהעביר את הבכורה מראובן, שאין שם את הטעם, כיון שהיה עבור מעשיו, ולא מחמת שאמו שנואה. עיין ספורנו בכי תצא.

ארזי הלבנון כתב:אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

יהודי טבעי כתב:

ארזי הלבנון כתב:אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

כידוע האריך בזה הרמב"ן (בראשית כו, ה) ותירץ 'והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות'.
והאריך ביסוד זה בעוד מקומות (ויקרא יח, כה). ושם הוסיף שעל כן תיכן גדול העצה ורב העליליה שמתה רחל בבואם לארץ ישראל, שלא ישב בארץ עם שתי אחיות.

י. אברהם כתב:"ולפי שהתאימו מעשי מצות אלה על ידי האבות ע"ה למצות התורה, עם אמונתם באחדות הבורא והרחקתם את השיתוף, והעבודה והיראה והאהבה שהן עיקרי האמונה בתורה ושורשיה, אמרו בהם כי קיימו כל תורה כולה, לא ששמרו את השבת או אכלו מצה בפסח כמו שיעלה על הדעת וכבר ביארתי זה בספר אלכפאיה" (רבינו אברהם בן הרמב"ם וישלח ל"ה ד').