פורום אוצר החכמה

ראובן מוכר לשמעון בית, בתנאי שאם לאחר כמה שנים ירצה לחזור ולקנותו ממנו - יהא מוכרח למוכרו לו בחזרה במחיר שיהא אז בשעת המכירה בחזרה האם יש בזה בעיה של ריבית?

פשוט שהוא ריבית קצוצה

כנראה מותר.
ראה יו"ד קעד, א. (אודות אופן האיסור החובה למכרו ועי פת"ש שם א, והיתרו שייך גם כאן).
עוד ראה שם קעב, ד (אודות היתר בשוויהן) ואף היתר זה ניתן להשוות לכאן.

דרומי כתב:פשוט שהוא ריבית קצוצה

אולי תנמק? [ראה הודעתי הקודמת].

כך היה זכור לי בפשטות שהוא ריבית גמורה, אך אבדוק שוב בל"נ.

ישר כח לעתניאל, אבדוק בעז"ה המקורות שציינת, ואשמח גם לנימוקי דרומי,
מעניין לראות שמה שקרה לי בפורום קרה גם במענה הרבנים, התקשרתי ל'הישר והטוב' וענה לי הדיין בתקיפות שזה ריבית גמורה, אח"כ התקשרתי למוקד של הרב וינד, וענה לי הרב שמותר לרוב הפוסקים כיון שהמחיר יהיה כפי שיהיה שוה אז, ורק כדאי להוסיף בסוף החוזה שאם יש בעיה של ריבית אז זה לפי היתר עיסקא

הרב עתניאל, לא הבנתי לדבריך. כדבריי שהוא ריבית קצוצה כן מפורש בשו"ע שם. ויש להוסיף, שבימינו המחיר של הדירות כל הזמן עולה, ונמצא שהמלווה - הקונה - מרוויח כאן פעמיים, גם את השימוש בדירה במשך השנים שבינתיים וגם את ההפרש במחיר!

הפתחי תשובה מציין לנודע ביהודה, ולא עיינתי בפנים אבל הפתחי תשובה עצמו מסיים שהנודע ביהודה דחה את הדברים (אם הבנתי נכון). ועכ"פ יש לבדוק האם כל הפוסקים קיבלו את חידושו של הנודע ביהודה

ברייתא מפורשת בערכין לא. ריבית "גמורה" אלא שהתורה התירתו. (דהיינו בתי ערי חומה-אדם שמוכר בית בעיר חומה בזמן היובל הדין שהמוכר יכול לגאול עד שנה באותו מחיר שמכר)

נדמה לי שזה ריבית רק בגלל האכילת פירות, ולא בגלל שינוי המחיר.
זאת אומרת שאם ישלם שכירות על השימוש אז לא יהיה בזה בעיה.

אביר הרועים! כתב:ברייתא מפורשת בערכין לא. ריבית "גמורה" אלא שהתורה התירתו. (דהיינו בתי ערי חומה-אדם שמוכר בית בעיר חומה בזמן היובל הדין שהמוכר יכול לגאול עד שנה באותו מחיר שמכר)

ברור שמגמרא זו התחילה השאלה, הענין הוא שכפי שכתבתי התנאי ביניהם הוא שהוא יחזור ויקנה ממנו במחיר שיהיה אז, ואז זו מכירה חדשה ולא ביטול המכירה ההיא.

חכמת המשפט כתב:נדמה לי שזה ריבית רק בגלל האכילת פירות, ולא בגלל שינוי המחיר.
זאת אומרת שאם ישלם שכירות על השימוש אז לא יהיה בזה בעיה.

ברור לך שהוא לא מתכוין לשלם שכירות, כי בשביל מה הוא קונה את הדירה ולא שוכר אותה?

בגמ' ב"מ סה ע"ב מכר לו בית מכר לו שדה ואמר לכשיהיו לי מעות החזירם לי אסור לכשיהיו לך מעות אחזירם לך מותר ושם מ"ש רישא מסיפא סיפא דאמר מדעתיה עיי"ש היטב כמה דעות בראשונים בביאור הסוגיא
אמנם בשו"ע חו"מ רז ס"ה מי שהקנה לחברו והתנה עליו על מנת שתתן מקח זה ...וכן המוכר או הלוקח שהתנה שיחזיר לו המקח בזמן פלוני או כשיתן המעות הרי המכר קיים ויחזיר כמו שהתנה ע"כ ובסעיף ו כתב המחבר מכר קאקע והתנה המוכר שיחזירנו לו כשיהיו לו מעות צריך להחזירו לו כשיביא לו מעותיו לפיכך אסור ללוקח לאכול פירות דהוה ליה הנך זוזי כהלוואה גביה ע"כ
ובנו"כ עמדו על סתירת דבריו דבסעחף הקודם לא הזכיר איסור רבית ונאמרו בזה כמה תי' בסמ"ע כתב דהיכא דקבע זמן להחזרת המעות מותר והוה כשאר תנאים וכל האיסור הוא רק באופן שמתי שרוצה המוכר מחזיר המעות וחוזר לו המקח ובנתיבו שם כתב דהיכא דכשמחזיר הלוקח הוא בקנין גמור והתנאי היה בצורה כזו דהמוכר יצטרך אח"כ לעשות קנין חדש היינו כשהלוקח מוכר לו חזרה מותר אבל אם התנאי הוא שיחזיר לו ואז יתבטל מה שנתן קודם אסור

מקווה שיהיו הדברים לתועלת

חיים סגל כתב:

אביר הרועים! כתב:ברייתא מפורשת בערכין לא. ריבית "גמורה" אלא שהתורה התירתו. (דהיינו בתי ערי חומה-אדם שמוכר בית בעיר חומה בזמן היובל הדין שהמוכר יכול לגאול עד שנה באותו מחיר שמכר)

ברור שמגמרא זו התחילה השאלה, הענין הוא שכפי שכתבתי התנאי ביניהם הוא שהוא יחזור ויקנה ממנו במחיר שיהיה אז, ואז זו מכירה חדשה ולא ביטול המכירה ההיא.

חכמת המשפט כתב:נדמה לי שזה ריבית רק בגלל האכילת פירות, ולא בגלל שינוי המחיר.
זאת אומרת שאם ישלם שכירות על השימוש אז לא יהיה בזה בעיה.

ברור לך שהוא לא מתכוין לשלם שכירות, כי בשביל מה הוא קונה את הדירה ולא שוכר אותה?

לא שמתי לב שהכוונה היתה לקניה חדשה לגמרי, שבזה אם זכרוני אינו מטעני, מבואר להדיא בשולחן ערוך חו''מ סימן ר''ז והנושאי כלים שמותר.

חיים סגל כתב:התקשרתי למוקד של הרב וינד, וענה לי הרב שמותר לרוב הפוסקים כיון שהמחיר יהיה כפי שיהיה שוה אז, ורק כדאי להוסיף בסוף החוזה שאם יש בעיה של ריבית אז זה לפי היתר עיסקא

ביאור הדברים: דמעיקר הדין מותר כמש"כ הפת"ש הנ"ל, וכן ראה גם בחוו"ד שם סק"א בביאורים ובחידושים. ועי' גם סמ"ע בחו"מ ר"ז כמדומני ס"ק י"א דמחלק באופן אחר שרק אם יש זמן שאינו יכול לקנות חזרה מותר. אמנם שמעתי מרבנים שליט"א שעדיין חוששים לדעות האחרונים שלא חילקו בזה, ולכן אמרו שכדאי להוסיף שאם יש בעיה יהיה ע"פ הית"ע, או באופ"א שאם יש בעיה מוותר על תנאי זה [אם המוכר סומך על הקונה].