פורום אוצר החכמה

הנה בט"ז וכו' מוזכר דזמן חמה בראשי האילנות הוא חצי שעה קודם השקיעה. אבל לכאורה כיון שהם סברו כשיטת רבינו תם, א"כ זמן חמה בראשי האילנות הוא כחצי שעה קודם שקיעת רבינו תם, דהיינו כמה דקות ממש קודם השקיעה שלנו.
אודה אם מישהו יחכימני בנידון.

היות ולפי מה שמחדש רבי יעקב ויס בספרו יום ולילה של תורה, אין מושג כזה 72 דקות שקיעת ר"ת, אלא 40-50 דק. בקירוב, ע"ש באורך רב, א"כ ממש זהו זמן חמה בראשי אילנות של הט"ז. ובלא"ה חמה בראשי אילנות זה לא רגע אחד, והוא מתאים לכל שיטה.

לא קראתי את יום ולילה של תורה, נמצא באוצר?
חמה בראשי האילנות הוא באמת זמן מציאותי, ולכן כשהט"ז רצה לומר מתי הזמן הזה הוא כתב "חצי שעה", כיון שזה חצי שעה קודם השקיעה שלו (-רבינו תם). אבל כשאני רוצה לתאר מתי הזמן הזה אני צריך לומר "חמש דקות קודם השקיעה שלי" (-לשיטת הגאונים).
האם ביום ולילה של תורה נחלק במשהו על מה שכתבתי?

איש פלוני כתב:הנה בט"ז וכו' מוזכר דזמן חמה בראשי האילנות הוא חצי שעה קודם השקיעה. אבל לכאורה כיון שהם סברו כשיטת רבינו תם, א"כ זמן חמה בראשי האילנות הוא כחצי שעה קודם שקיעת רבינו תם, דהיינו כמה דקות ממש קודם השקיעה שלנו.
אודה אם מישהו יחכימני בנידון.

יש כאן בעיה לכאורה:
כמו שכתב מר בעצמו "חמה בראש האילנות" הינו זמן מציאותי.
בגמרא שבת לה. איתא - "שימשא בריש דיקלא"
במשנה ברורה בסימן רס"א על סעיף ג' - ס"ק כ"ו - הוסיף: "בראש האילנות - או בראשי הגגות הגבוהים"
והנה אם נצא החוצה ונחכה לחמה שתגיע לראשי האילנות או הדקלים או הגגות הגבוהים (בדווקא, ולא הנמוכים), זה יהיה בוודאי הרבה לפני השקיעה של הגאונים ולא רק כמה דקות...
ולכן, אולי הט"ז לא כתב "חצי שעה", אלא לפי שיטת הגאונים (ולא נראה שהוא מתכוון לקרני השמש המפציעים מעל ראשי האילנות, אלא לגלגל חמה עצמו, ואז על כרחנו לכאורה אומר זאת על פי שיטת הגאונים).
אגב, אם זכרוני אינו מטעני, שאלתי פעם את הגרש"ד שליט"א, שכמדומני בדק זאת בפועל, ואמר לי שהזמן לתחילת "נעילה" הוא 45 דקות לפני שקיעת הגאונים.
ולהולכים לאור רבינו הגר"א זצ"ל כפי מנהגו הנזכר במעשה רב, הלא נכתב שם בזה"ל: "לזהר מאד מאד להתפלל תפלת נעילה בזמנה כשהחמה בראש אילנות"

שיהיה ברור - וכבר עמד בזה בס' יום ולילה של תורה
שהראשונים העומדים בשי' ר''ת, ברור מללו שפתותיהם הקדושות, כי עד אותו הזמן של שקיעה שניה, עדיין משמשת האורה לגמרי לגמרי כמו שהוא אצלנו לפני שקיעה ראשונה, עי' למשל במאירי ריש ברכות שהעני מזדרז לאכול לפני שקיעה שניה מפני שאח''כ כבר יצטרך נר (ובעית החוש מכחיש, כבר הק' זה הגר''א), ממילא, כל מה שהם כתבו לפני שקיעה שניה שלהם יש להעתיק קומפלט ללפני ראשונה של הגאונים.
הא מיהת ילה''ע, במי שנוהג ע''פ השו''ע וחושש לר''ת בכל מילי (כמו הרבה יקרים שליט''א שיודעני כי גם בכל הצומות מקפידים על ר''ת וכן בספירת העומר והכל הכל) דלכאו' לדידיה המתפלל נעילה כנהוג היום בערך שעה לפני השקיעה ברכותיו לבטלה לר''ת, שהרי בודאי לא יתכן שזמן פלג המנחה יהיה מאוחר מזמן החמה בראשי האילת, וכמדמוכח בפ' במה מדליקין, ולכ יש לו להחמיר שלא להתחיל נעילה עד שלש דק' קודם השקיעה שזה פלה''מ לר''ת (לשי' שמיל הוא ח''י דק')
דוק ותן לחכם וכו'

איש פלוני כתב:הנה בט"ז וכו' מוזכר דזמן חמה בראשי האילנות הוא חצי שעה קודם השקיעה. אבל לכאורה כיון שהם סברו כשיטת רבינו תם, א"כ זמן חמה בראשי האילנות הוא כחצי שעה קודם שקיעת רבינו תם, דהיינו כמה דקות ממש קודם השקיעה שלנו.
אודה אם מישהו יחכימני בנידון.

הנה בשו"ע הרב סימן שס"א ששם פוסק כר"ת כתב "מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות ואינו יודע מאימתי יוסיף עליו (צריך להסתלק מכל ספק ולקבל שבת הרבה קודם תחלת השקיעה ולכן) ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות".

אבל בסדר הכנסת שבת שבסידור הגר"ז ששם פוסק כשיטת הגאונים וז"ל: "אחר סילוק וביאת האור מראשי האילנות וגגים הגבוהים בכמו ד' חלקי ששיים משעה (שקורין מינוטין) אזי היא שקיעה האמיתית, שהוא סילוק וביאת האור מראשי ההרים הגבוהים שבארץ ישראל".

והיינו שלשיטת ר"ת שמש בראשי האילנות הוא הרבה קודם תחילת השקיעה, ולשיטת הגאונים הוא רק כמה דקות.