פורום אוצר החכמה

ראיתי היום דבר נאה מאד, אניחהו כאן למשמרת:

ז"ל ספרי פ' וזאת הברכה -
וזאת הברכה, הרי זו מוסיף על ברכה ראשונה שברכם יעקב אביהם וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם נמצינו למידים שממקום שסיים יעקב אבינו לברך את ישראל משם התחיל משה לברכם שנאמר וזאת הברכה אשר ברך: וזאת הברכה הרי זה מוסיף על ברכה ראשונה ואיזו היא תפלה למשה איש האלהים ועדין הדבר תלוי אין אנו יודעים אם תפילה קודמת לברכה אם ברכה קודמת לתפילה כשהוא אומר וזאת הברכה הוי תפילה קודמת לברכה, ואין ברכה קודמת לתפילה.


והא לכם קטע קצר מתוך אגרתו של רבינו מיימון הדיין -

אבל רש"י בפרשת פקודי כתב שמזמור זה (עכ"פ הפסוק האחרון שבו) נאמר בהקמת המשכן "והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפילה למשה" (כלומר: זהו מזמור ראשון מתוך יא מזמורים - צ-ק - שנאמרו ע"י משה, כי מזמור קא חוזר ומתחיל "לדוד מזמור").

עזריאל ברגר כתב:אבל רש"י בפרשת פקודי כתב שמזמור זה (עכ"פ הפסוק האחרון שבו) נאמר בהקמת המשכן "והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפילה למשה" (כלומר: זהו מזמור ראשון מתוך יא מזמורים - צ-ק - שנאמרו ע"י משה, כי מזמור קא חוזר ומתחיל "לדוד מזמור").

וז"ל מדרש שוחר טוב (קפיטל צ')

אמר ר' חלבו י"ג ספרי תורה כתב משה באותו היום שיצא מן העולם וכו' וי"א שבטים בירך ולשבט שמעון לא בירך וכו' וי"א מזמורים אמר משה כנגד י"א שבטים – תפלה למשה נגד ראובן וכו' לכו נרננה לה' כנגד שבטו של יששכר וכו' אמר ריב"ל ע"כ שמעתי מכאן ואילך אתה מחשב לעצמך וכו' אמר ר' לוי בשם ר' חנינא י"א מזמורים שאמר משה בטכסיס של נבואה אמרן ולמה לא נכתבו בתורה אלו דברי תורה ואלו דברי נבואה ואין מפסיקין בין דברי תורה לדברי נבואה.

אשר ברא כתב:

עזריאל ברגר כתב:אבל רש"י בפרשת פקודי כתב שמזמור זה (עכ"פ הפסוק האחרון שבו) נאמר בהקמת המשכן "והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפילה למשה" (כלומר: זהו מזמור ראשון מתוך יא מזמורים - צ-ק - שנאמרו ע"י משה, כי מזמור קא חוזר ומתחיל "לדוד מזמור").

וז"ל מדרש שוחר טוב (קפיטל צ')

אמר ר' חלבו י"ג ספרי תורה כתב משה באותו היום שיצא מן העולם וכו' וי"א שבטים בירך ולשבט שמעון לא בירך וכו' וי"א מזמורים אמר משה כנגד י"א שבטים – תפלה למשה נגד ראובן וכו' לכו נרננה לה' כנגד שבטו של יששכר וכו' אמר ריב"ל ע"כ שמעתי מכאן ואילך אתה מחשב לעצמך וכו' אמר ר' לוי בשם ר' חנינא י"א מזמורים שאמר משה בטכסיס של נבואה אמרן ולמה לא נכתבו בתורה אלו דברי תורה ואלו דברי נבואה ואין מפסיקין בין דברי תורה לדברי נבואה.

ולהעיר, שמהמדרש משמע כדברי רבי מיימון, שנאמרו מזמורים אלו בז' אדר של שנת הארבעים, אבל רש"י מביא זאת בחנוכת המזבח.

זה מכבר עמדתי בדבר מעניין
שרצף הפרקים הכי ארוך בתהלים אותו זוכרים בעל פה רובא דעלמא
זה אלו הי''א מזמורים שנאמרו ע''י משה רבינו
נקודה מעניינת

עושה חדשות כתב:ראיתי היום דבר נאה מאד, אניחהו כאן למשמרת:
והא לכם קטע קצר מתוך אגרתו של רבינו מיימון הדיין -

אגרת הנחמה רבי מימון הדיין.png

והחידוש שנתחדד לי מתוך דבריו הוא:
שלא רק שאנו אומרים "תהילים" בתפילה (פסוד"ז הלל ועוד מקומות), כי זהו מקור שאין לו תחליף להביע באופן הטוב והמדויק ביותר את הודאותינו ובקשותינו לפני הי"ת - ע"י "שימושינו" בשירים ותשבחות והבקשות של דהמע"ה, אלא הוא ספר שנכתב במקורו גם עבור הדורות הבאים, וכפי שכתב רבי מימון הדיין את הסיבה למה נקבעה תפילת משה דווקא בספר תהילים, "כדי שיהיה לעם לעידוד ולמשיב נפש".

בהמשך האיגרת הוא מפרש את פסוקי המזמור הנ"ל בהרחבה, ובסיום הוא כותב כך:

על הביטוי "מאה ברכות" ראה כאן -

עזריאל ברגר כתב:אבל רש"י בפרשת פקודי כתב שמזמור זה (עכ"פ הפסוק האחרון שבו) נאמר בהקמת המשכן "והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפילה למשה" (כלומר: זהו מזמור ראשון מתוך יא מזמורים - צ-ק - שנאמרו ע"י משה, כי מזמור קא חוזר ומתחיל "לדוד מזמור").

מדברי רש"י משמע כי הפסוק 'ויהי נעם' הוא תחלתו של מזמור 'יושב בסתר', כדלהלן:
א. בפרשת פקודי: וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה – אָמַר לָהֶם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'. וְהוּא אֶחָד מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁבִּ'תְפִלָּה לְמשֶׁה'. הרי ש'ויהי נעם' איננו סופו של הפרק 'תפלה למשה', שאלמלי כן, הרי התוספת 'והוא אחד מי"א מזמורים שבתפלה למשה', הבאה לשייך את הפסוק למשה רבינו, היא אך למותר. וזאת, מלבד מה שרש"י מכנהו 'מזמור' ('והוא אחד מי"א מזמורים').
ב. על הא דתניא בפ"ב דשבועות שכשמוסיפין על העיר ועל העזרות אומרים שיר של פגעים, מפרש רש"י: שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים – 'ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן'. וּלְפִי שֶׁאֲמָרוֹ משֶׁה בַּהֲקָמַת מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב 'וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה', וּמַה בֵּרְכָן, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, 'וִיהִי נֹעַם אֲדֹנִי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ', וְהָכִי אִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְהוּא מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁאָמַר משֶׁה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים מִ'תְּפִלָּה לְמשֶׁה' עַד סוֹף 'מִזְמוֹר לְתוֹדָה'.
וכן מורה לשון הטור (או"ח רצה): וְנוֹהֲגִין לוֹמַר 'וִיהִי נֹעַם', לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בַּשָּׁעָה שֶׁסִּיְמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְנוֹהֲגִין לִכְפֹּל פָּסוּק 'אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ', שֶׁעַל יְדֵי כֵן נִשְׁלָם הַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ.

גם בחלוקת הסדרים 'ויהי נועם' הוא ראשיתו של הסדר שהפרק הראשון (השלם) שבו הוא יושב בסתר.

חלוקת הסדרים מה היא?

לענין כתב:גם בחלוקת הסדרים 'ויהי נועם' הוא ראשיתו של הסדר שהפרק הראשון (השלם) שבו הוא יושב בסתר.

חלוקת הסדרים מה היא?

דנני כתב:

לענין כתב:גם בחלוקת הסדרים 'ויהי נועם' הוא ראשיתו של הסדר שהפרק הראשון (השלם) שבו הוא יושב בסתר.

חלוקת הסדרים מה היא?

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7 ... 7%99%D7%9D

http://www.yalkut.com/subject/mafteach. ... edImages=1)

ובדרך אגב
העירני חכ"א שיש דמיון רב בין פרקים צ-צא בס' תהילים,
ובין ספר איוב (שכתבו משה רבינו כמבו' בגמ').
האם זה נכון, ואם עמדו בזה.

מעניין לכאורה שכבר בימי משה ימי שנותיהם היו בהם שבעים שנה, הלא משה עצמו ואהרן ומרים כולם האריכו ימים הרבה יותר מזה, וכמעט כל האישים הנזכרים בהפסוקים מימים אלו האריכו ימים הרבה יותר, ובפשטות בימי האבות עדיין האריכו ימים מאוד ומשה לא היה זמן רב אחרי יעקב, הרי נולד רק 113 שנה אחרי מיתת יעקב

ביקורת תהיה כתב:מדברי רש"י משמע כי הפסוק 'ויהי נעם' הוא תחלתו של מזמור 'יושב בסתר', כדלהלן:

שמעתי להוכיח כן מלשון מחזור ויטרי [סימן פט, מהדו' אוצר הפוסקים ח"א עמ' קו] כשמונה את הפרקים שמוסיפים בפסוד"ז בשבת כותב:
תפלה למשה. ויהי נועם. הללויה.
הרי שהזכיר 'ויהי נועם' כראש הפרק.
אמנם בהל' שבת [מהדו' אוצר הפוסקים שם עמ' קפא] הזכיר ענין זה שוב, וכתב:
ומוסיפין השמים מספרים כבוד אל. לדוד בשנותו את טעמו. תפילה למשה. יושב בסתר עליון. הללויה כי טוב הלל הגדול.
[במהדו' הישנה סימן קיח נשמט פרק זה של 'יושב בסתר עליון'. אך בסידור רש"י סימן תצד איתא כעין כל סימן זה, ושם גם נכתב 'יושב בסתר עליון'].

ביקורת תהיה כתב:ב. על הא דתניא בפ"ב דשבועות שכשמוסיפין על העיר ועל העזרות אומרים שיר של פגעים, מפרש רש"י: שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים – 'ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן'. וּלְפִי שֶׁאֲמָרוֹ משֶׁה בַּהֲקָמַת מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב 'וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה', וּמַה בֵּרְכָן, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, 'וִיהִי נֹעַם אֲדֹנִי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ', וְהָכִי אִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְהוּא מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁאָמַר משֶׁה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים מִ'תְּפִלָּה לְמשֶׁה' עַד סוֹף 'מִזְמוֹר לְתוֹדָה'.

עדיין תקשה קו' הב"ח בגליון שם, דא"כ למה לא אומרים פסוק 'ויהי נועם' עצמו, וכמפורש בגמ' וברש"י שם שמתחילים 'יושב בסתר עליון'.