פורום אוצר החכמה

רה"ר היא עד י"ט, השכינה לא ירדה מתחת י"ט, וכו'.
גובה אדם ממוצע הוא בסביבות ח"י טפחים, (תלוי כמה זה טפח).
אז מה המיוחד בגובה עשרה - לא פחות ולא יותר?

לגבי מחיצות היה אפשר לומר שזה הגובה שקשה לדלג עליו, לגבי רה"ר אפ"ל שזה המקום שמשתמשים בו בהנחת משאות וכד', לגבי גובה סוכה וכד', י"ל שזה הגובה המינימלי ששייך להסתדר איתו, וכו'. אבל נראה שיש כאן נקודה עקרונית שהתחום של הארץ הוא עד גובה י' טפחים. וזאת שאלתי, מה יש בטפח התשיעי שאין בטפח השנים-עשר?

עושה חדשות כתב:לגבי מחיצות היה אפשר לומר שזה הגובה שקשה לדלג עליו, לגבי רה"ר אפ"ל שזה המקום שמשתמשים בו בהנחת משאות וכד', לגבי גובה סוכה וכד', י"ל שזה הגובה המינימלי ששייך להסתדר איתו, וכו'. אבל נראה שיש כאן נקודה עקרונית שהתחום של הארץ הוא עד גובה י' טפחים. וזאת שאלתי, מה יש בטפח התשיעי שאין בטפח השנים-עשר?

הסברת יפה מאוד ועל סמך מה נראה לך שיש כאן נקודה עקרונית?

בהחלט נראה שיש כאן נקודה עקרונית, ונראה שעד עשרה טפחים שהוא השלמת המספר בעל ספרה אחת, נחשב "למטה", ומשם נחשב "למעלה".

פרי יהושע כתב:בהחלט נראה שיש כאן נקודה עקרונית, ונראה שעד עשרה טפחים שהוא השלמת המספר בעל ספרה אחת, נחשב "למטה", ומשם נחשב "למעלה".

אתה אומר נראה בלי הסבר כאילו מדובר בגזירת הכתוב אבל שי' טפחים עצמם הם גזירת הכתוב לא נראה לך...

מצד השימוש בשבת ח. אמרו
"אמר עולא עמוד תשעה ברשות הרבים ורבים מכתפין עליו וזרק ונח על גביו חייב מאי טעמא פחות משלשה מדרס דרסי ליה רבים משלשה ועד תשעה לא מדרס דרסי ליה ולא כתופי מכתפי תשעה ודאי מכתפין עילויה"
הרי שרובו אינו עומד לשימושו.
אך הענין נראה שאדם היושב על הקרקע תופס עד י' טפחים וכדמצינו בסוכה.
י"ח טפחים שאמרו הם בלי ראשו.

יבנה כתב:י"ח טפחים שאמרו הם בלי ראשו.

מחלוקת ישנה שטרם הוכרעה (יש שתולים בה את שיעורי הגראח"נ והחזו"א)...

וראה גמ' ריש סוכה, שמאריכה במקור הדבר, ומסכמת:
שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני.

יבנה כתב:אך הענין נראה שאדם היושב על הקרקע תופס עד י' טפחים

זה רעיון מצויין. ויש היגיון למדוד את האדם דוקא בישיבה ולא כאשר הוא זקוף על רגליו-מעמידיו. מעניין למצוא מקורות לרעיון הזה.

להעיר שהשיעור של עשרה טפחים מוצאים בהדגשה לגבי בור ונזקיו.

אפשר שזה גובה הטבור או הסרעפת, שמשם ולמטה איזור העיכול באדם, ומשם ולמעלה איזור הנשימה והדם וכעין דא"ל אמגושא לאמימר בסנהדרין לט.

עזריאל ברגר כתב:וראה גמ' ריש סוכה, שמאריכה במקור הדבר, ומסכמת:
שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני.

לשון הגמ' שם (ה' ע"ב):

אלא לר' יהודה דאמר אמה של בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה מאי איכא למימר ארון וכפורת כמה הוי להו תמניא ופלגא פשו להו חד סרי ופלגא אימא סוכה עד דהויא חד סרי ופלגא אלא לרבי יהודה הלכתא גמירי לה דאמר ר' חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני

צורב מתחיל כתב:

עזריאל ברגר כתב:וראה גמ' ריש סוכה, שמאריכה במקור הדבר, ומסכמת:
שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני.

לשון הגמ' שם (ה' ע"ב):

אלא לר' יהודה דאמר אמה של בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה מאי איכא למימר ארון וכפורת כמה הוי להו תמניא ופלגא פשו להו חד סרי ופלגא אימא סוכה עד דהויא חד סרי ופלגא אלא לרבי יהודה הלכתא גמירי לה דאמר ר' חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני

והלכתא כרבי יהודה (הן בענין אמה של כלים - רמב"ם הלכות בית הבחירה, והן בענין שכל השיעורים הללמ"ס - רמב"ם בכ"מ).

עושה חדשות כתב:

יבנה כתב:אך הענין נראה שאדם היושב על הקרקע תופס עד י' טפחים

זה רעיון מצויין. ויש היגיון למדוד את האדם דוקא בישיבה ולא כאשר הוא זקוף על רגליו-מעמידיו. מעניין למצוא מקורות לרעיון הזה.

ברשב"א עירובין לג: קורא לי' טפחים מקומו של אדם [ככה אני הבנתי את כוונתו, יעוי"ש].
אינני מבין את פשרו, אולי מצד הרעיון הנ"ל.

בשנו"א כלאים ה,ג דלמעלה מי"ט ל"ח אויר הכרם.

סוכה נמוכה, סוכות ה'תשפ"ד