סימן ברכה במלאכה ערב שבת אחרי חצות

[תנא קמא]

כתוב בגמרא פסחים מ"ט שהעושה מלאכה ערב שבת אחרי חצות אינו רואה בה סימן ברכה.
מה הדין אם אדם נדר סכום מסויים לצדקה וכדי לקיים נדרו עובד בערב שבת אחרי חצות, וכוונתו להרוויח בכדי להשלים נדרו, האם גם עליו נאמר שאינו רואה בהם סימן ברכה?

[הא לחמא עניא]

כתוב בגמרא פסחים מ"ט שהעושה מלאכה ערב שבת אחרי חצות אינו רואה בה סימן ברכה.
מה הדין אם אדם נדר סכום מסויים לצדקה וכדי לקיים נדרו עובד בערב שבת אחרי חצות, וכוונתו להרוויח בכדי להשלים נדרו, האם גם עליו נאמר שאינו רואה בהם סימן ברכה?

מהיכי תיתי שלא??? דברי הגמ' נכתבו בפשיטות ובכללות לכאו' על כל הענינים.

[כדכד]

יכול להיות שאפשר לחלק בין סימן ברכה לעצמו ובין אם הוא נותן הכל לצדקה כך שממילא לא ישאר לו כלום

[אש משמים]

כתוב בגמרא פסחים מ"ט שהעושה מלאכה ערב שבת אחרי חצות אינו רואה בה סימן ברכה.
מה הדין אם אדם נדר סכום מסויים לצדקה וכדי לקיים נדרו עובד בערב שבת אחרי חצות, וכוונתו להרוויח בכדי להשלים נדרו, האם גם עליו נאמר שאינו רואה בהם סימן ברכה?

המלאכה היא אחר חצות ואין בה סימן ברכה וזה שיש לו כוונות טובות אינו מעלה ומוריד.

[מיכאל1]

לכאורה במה שעובד בערב שבת אחר חצות לשלם נדרו הרי הוא חוסך לעצמו את שכר שאר השבוע שאותו לא יצטרך לשלם עבור נדרו וא"כ הרי זה רווח לעצמו ככל שאר האנשים עובדים לעצמם (קא מישתרשי ליה)
אולי כוונת השואל הייתה הנודר לצדקה את כל שכר עבודתו בערב שבת אחר חצות האם יהיה סימן ברכה לעובד או בכסף או לא.

[ביליצר]

נהגו להקל במסחר ופרקמטיא

[שמואל דוד]

כתוב בגמרא פסחים מ"ט

צ״ל נ:

[שמואל דוד]

בגמרא מבואר שאינו רואה סימן ברכה במלאכה שעושה אחר מנחה (ונחלקו הפוסקים אם מנחה קטנה או מנחה גדולה) אבל כמדומה לי שהרבה לא עושים מלאכה גם מחצות בע״ש וצ״ע מדוע.

וחכ״א שליט״א ציין למשנה ברורה סימן תרכ״ה - ומצוה לתקן הסוכה מיד וכו' - אף דכבר כתבו לעיל בסוף סימן תרכ"ד התם בלילה התחלה בעלמא ולמחרת מתקן כולה אם אפשר גם שם איירי לענין מדקדק במעשיו יתחיל דבר מה בסוכה מיד בלילה ומי שאין מדקדק עכ"פ ביום המחרת אחר יציאה מביהכ"נ יתחיל ויגמור כולה אם אפשר ואפילו הוא ע"ש עד חצות ואחר זה י"ל דאסור [פמ"ג]

וקשה, חדא, מדוע פסק כאן לחומרא ולא כמו שפסק בהלכות שבת שיש להקל עד זמן מנחה קטנה. ועוד קשה מדוע הזכיר חצות ולא מנחה וצ״ע.