פורום אוצר החכמה

שאלני אחד היום:
הרבה נוהגים לומר פסוקים לסגולה, ויש שאומרים פסוקים מסוימים ישר והפוך, [ומקורם טהור מספה"ק מעבור יבוק וכדומה]
אך השאלה בפסוקים שמזכירים בהם ש"ש, אם אין בזה הזכרת השם לבטלה?, תינח באמירת הפסוקים ישר, הרי אומר פסוק כצורתה, אבל כשאומר הפסוק הפוך, שאין לה שום משמעות, מה ההיתר?

אולי אפשר להביא ראיה להיתר מתשובת מרן הגריש"א זצ"ל מובאת בשיעורים לברכות ריש פ"ט עמ' תרלה

לישועתך קויתי ה', יש לו משמעות בכל כיוון.

החתן סופר כתב:אולי אפשר להביא ראיה להיתר מתשובת מרן הגריש"א זצ"ל מובאת בשיעורים לברכות ריש פ"ט עמ' תרלה

אני רואה משם ראיה לחומרא....
כל ההיתר שם הוא מחמת שאומרם כסדר הפסוק כמו שכתובים בתורה, אבל אה"נ אם אומר התיבות בהיפוך, אולי אסור

ראיתי במטה משה סי' תקלט דיני ברכת החודש
במנהג שאומרים בנוסח קידוש לבנה הפסוק תפול עליהם וגו', ואנו נוהגין לומר רק עד 'ידמו כאבן', אבל במטה משה שם כתוב לומר כל הפסוק ישר והפוך,
ומכאן אולי קצת ראיה שאין בזה משום הזכרת ש"ש לבטלה [שמזכירין עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית]

כמדומה שיש היתר גמור בהזכרת ש"ש כל שהוא לשבח, ואע"פ שאינו פסוק כצורתו, כגון הפיוט שבת היום לה', שהוא מפרשת השבוע, ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה, וכן מצוי לרוב.

זכרני שהרבי ממונקאטש זצ"ל בס' דברי תורה עומד על ענין זה [גבי לומר אצל הנרות בחנוכה ויהי נועם ז"פ כל מילה כמ"ש משם הרמב"ן] עיי"ש אינו תח"י כעת לחפש בספר.