פורום אוצר החכמה

שאלה פשוטה:
האם זאת דרגת חשיבות, או שהמכוון הוא שיש לרב מסורות של משניות וברייתות נוספות ומשו"ה הוא יכול לחלוק על תנאים.
מסתמא עמדו בזה, (נפק"מ למיעבד ק"ו של חשיבות כמו מי הלכה וכו'), אשמח לקבל הפניות.

או"ז הל' עירובין סי' קכט סבור שכל הדור הראשון הרשה לעצמו להתנהל כך במצבים מסוימים. גם מי שלא נאמר עליו כך, כגון ר' יוחנן. אך כמדומני שהוא די ייחודי בזה

עושה חדשות כתב:שאלה פשוטה:
האם זאת דרגת חשיבות, או שהמכוון הוא שיש לרב מסורות של משניות וברייתות נוספות ומשו"ה הוא יכול לחלוק על תנאים.
מסתמא עמדו בזה, (נפק"מ למיעבד ק"ו של חשיבות כמו מי הלכה וכו'), אשמח לקבל הפניות.

הגרא"ב ווסרמן בקונטרס דברי סופרים והערות החזו"א.
מאמרו של הרה"ג ז"מ קורן בקובץ ביאורים בהלכות הראי"ה

בהרחבה ובהעמקה במאמרו של רש"ז הבלין על החתימה הספרותית (כונס לספרו מבוא לתושבע"פ).

לא עיינתי בקבצים שצורפו.
אבל לכאורה יש לפשוט ספק הרב עושה חדשות, מתוס' כתובות ח., שכתבו דר' יוחנן אינו יכול לתרץ, כשסותרים אותו מברייתא שרב נחלק עליה, אנא דאמרי כרב, כיוון דר' יוחנן ע"כ לא היה מחשיבו כתנא שהרי חלק עליו בהרבה מקומות.
ואם נאמר שרב נחשב כתנא משום שהיו לו ברייתות, נוכל לומר שנחלק עליו בשאר מקומות, כשלא סמך על ברייתות, וכאן שנחלק על ברייתא ע"כ סמך על ברייתות אחרות, וממילא ר' יוחנן יכול לסבור כמותו. ודוחק לומר דכיוון שלפעמים רב סומך על ברייתות אחרות א"א לחלוק עליו לעולם, דמהיכי תיתי לומר כן בכל מקום.
ובלא"ה מדברי התוס' "דר' יוחנן לא היה מחזיק רב כתנא" נראה שמדובר בדרגה ולא בשאלה של מקורות בלבד.

החזו"א במחלוקתו הידועה על דברי הכס"מ לגבי קבלת המשנה והתלמוד על החכמים אחריהם, ולפי הכס"מ מדובר בקבלה עצמית שלא לחלוק, והחזו"א מאריך שהיה הבדל ברור בחכמה בין התנאים לאמוראים, ורק "רב בדעתו הגדולה יכל לחלוק על דברי התנאים" (ציטוט בערך).
שמעתי פעם השערה, שרב יכל לחלוק על דברי התנאים דווקא בצעירותו, שתקופת וספרות התנאים טרם נחתמו לגמרי, אבל בסוף ימיו לא היה חולק על בריתות מקובלות.
עוד צריך לבדוק האם אפילו על משניות ממש יכול רב לחלוק, או שמא דווקא בבריתות.

איני יודע עד כמה קשור לאשכול, אבל לרשימת הרב פלוריש יש להוסיף המצו''ב מספר החכם ר''י ענבל.

נעמן כתב:החזו"א במחלוקתו הידועה על דברי הכס"מ לגבי קבלת המשנה והתלמוד על החכמים אחריהם, ולפי הכס"מ מדובר בקבלה עצמית שלא לחלוק, והחזו"א מאריך שהיה הבדל ברור בחכמה בין התנאים לאמוראים, ורק "רב בדעתו הגדולה יכל לחלוק על דברי התנאים"

משונה לומר שההבדל היה דוקא בין התנאים לאמוראים שזה פער של דור אחד, ולא בין התנאים או האמוראים עצמם בפער של כמה דורות. כן נראה בדעת מרן הכס"מ.

אכן, דברי החזו"א בזה מחודשים, וכן האריך הגר"ש פישר כנגדם במאמר "קבלת הרבים" שבספר 'בית ישי' חלק הדרשות.

עיין תוספות חולין קטז: ד״ה ומי אמר שמואל כו׳ משמע קצת מדבריהם ששמואל תנא ופליג.

וכמדומני שהיד מלאכי כתב בזה.

עושה חדשות כתב:שאלה פשוטה:
האם זאת דרגת חשיבות, או שהמכוון הוא שיש לרב מסורות של משניות וברייתות נוספות ומשו"ה הוא יכול לחלוק על תנאים

רש"י נדה כו.

אמר אביי - לא תימא תני ר' חייא אזוב טפח דמשמע מתני' היא אלא אימא אמר רבי חייא ומנפשיה קאמרה ורבי חייא תנא ואמורא הוא והיכא דאמר מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא.