פורום אוצר החכמה

אבקש את עזרת הת"ח, בשאלה היאך מביאים ביכורים מחיטים.
וכי כיצד יודעים מה ביכר ראשון שיסמנו אותו להבאת הביכורים?

ועוד שאלה: האם יש דעה שהביכורים בחיטים הם רק שתי הלחם ואי אפשר להביא כלל ביכורים מחיטים חוץ משתה"ל? (זכור לי משהו במעורפל).

ואיך יודעים איזה רימון ביכר לראשונה? יוצאים לשדה ומסמנים בגמי... ובמה יהיה שונה דין החיטים? אפשר לצאת לשדה ולסמן בגמי (בדר"כ לא כל הזרעים צומחים בקצב אחיד, ובכל שדה יש חיטים מבכירות).

דרך אמונה הלכות ביכורים פ"ב הלי"ט ס"ק ק"מ
וה"ה בתבואה מיד שיתבשל השבולת הראשונה קושרן בגמי וקורא להן שם בכורים [צהה"ל: ה' א"י להטור דין קדושת הארץ סי' א']:

אבל לכאו' מהמשנה משמע לא כך, ואולי בחיטים לא שייך כ"כ מבכירות, אינני מכיר המציאות כלל.
--------
מלשון השואל נראה שסובר שדין תאנה שביכרה הוא מעכב, ובאמת אינו כך וכמ"ש בדרך אמונה שם ס"ק קל"ח.

לענ"ד נראה לחדש שדווקא ברימון וכדו' יש דין לכתחילה שיהיה מהראשונים ביכורים מכיון שהאדם מתרגש מהרימונים הראשונים שביכרו.

לעומת זאת בחיטה ושעורה אף אדם לא מתרגש מהשתי חיטים הראשונות שיצאו, אלא הוא מתרגש מכמות גדולה של חיטים שביכרו וע"כ אין כלל בעיה אפילו לכתחילה לקחת מהתבואה הראשונה שיצאה בבת אחת, וחיטה אחת או שתים שקדמו ביום או יומיים אין להם כלל משמעות וחשיבות של ראשוניות.

מנחות סט. מי סברת בכורים לפירא קא אמרינן למזבח קא אמרינן

אבןטובה כתב:מנחות סט. מי סברת בכורים לפירא קא אמרינן למזבח קא אמרינן

?????

השבתי להשואל אודות בכורים משתי הלחם...
ואתה לך ללמוד ויהיה לך פחות ???

אבןטובה כתב:מנחות סט. מי סברת בכורים לפירא קא אמרינן למזבח קא אמרינן

יפה.
ייש"כ.

לגבי השאלה הראשונה, מצאתי בבכור שאול:

יש להעיר שהלכות א"י הנ"ל אינן לטור

האם הכהן היה צריך לאכול את הביכורים כשהן מצה, או שדינו כתרומה לגמרי?

אבןטובה כתב:מנחות סט. מי סברת בכורים לפירא קא אמרינן למזבח קא אמרינן

מה ענין גמרא זו למצוות ביכורים? עיי"ש בסוגיא.

אִיךְ-מֶיְין כתב:לגבי השאלה הראשונה, מצאתי בבכור שאול

הוא מביא את דברי החו"ב בצורה שקצת מוציאה אותם מהקשרם. בתחילת דברי החו"ב הוא רוצה להוכיח מכך שבחיטים ושעורים אין מביאים מהראשונים, שגם בשאר פירות דין זה אינו אלא לכתחילה. וז"ל -

דאין לומר דאי אפשר לעשות בכורים אלא אלו שביכרו, דודאי אין ענין להביא המבכרים אלא לכתחלה, וכמ"ש הריטב"א, ותנן נמי בפ"א מ"ז והשני מאותו המין דלר"י מביא וקורא, אף שאינם בכורים, וכן באבדו הבכורים מפריש אחרים תחתיהם, וכן מי שלא הפריש במחובר מפריש בתלוש כמ"ש הרמב"ם, וסתמא היינו אף בזמן הבציר שאינו יודע מי נתבכר תחלה, ולעולם כשיורד לתוך שדהו נמי אינו יכול לדעת בבירור מי ביכר תחלה ממש, ולא למדנו שיעור עד כמה נקראים בכורים, ובחטים ושעורים לא למדנו כלל שצריך לשים לב איזה בכרו תחלה, ואשכחן ואם תקריב מנחת בכורים ולא מצאנו אף למצוה שיחפשו שעורים שבכרו תחלה לאחרים, ומיהו שמא כל השעורים הגמורות בפסח חשיבי בכורים, דרוב השעורים טרם נגמר בישולם בזמן ההוא,

בברכה המשולשת כתב:יש להעיר שהלכות א"י הנ"ל אינן לטור

האם זה אומר שא"א להסתמך עליהן כלל?

שש ושמח כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש להעיר שהלכות א"י הנ"ל אינן לטור

האם זה אומר שא"א להסתמך עליהן כלל?

לא, אבל צריך לעיין בזהירות.

מכאן viewtopic.php?f=48&t=34412#p373872

גמרא מפורשת בבבא בתרא דף כ"ז עמוד א' למטה וממשיך לעמוד ב'.
ת"ש ר"ע אומר קרקע כל שהו חייב בפאה ובביכורים וכותבין עליו פרוזבול וכו' הכא במאי עסקינן בחיטי דיקא נמי דקתני כל שהו.

מבואר שחיטים חייבים בביכורים.

ומה כוונת דברי רס"ג ור"י ן'גיאת?

גם מהגמרא בפסחים הנ"ל דף ל"ו עמוד א' וממשיך לעמוד ב' מוכח מפורש שביכורים באים מהחיטים והשעורים.

תנו רבנן יכול יוצא אדם ידי חובתו בביכורים תלמוד לומר בכל מושבותיכם תאכלו מצות מצה הנאכלת בכל מושבותיכם יצאו ביכורים שאין נאכלין בכל מושבותיכם אלא בירושלים דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר מצה ומרור מה מרור שאינו ביכורים אף מצה שאינה ביכורים אי מה מררו שאין במינו ביכורים אף מצה שאין במינה ביכורים אוציא חיטין ושעורין שיש במינן ביכורים ת"ל מצות מצות ריבה.

הגמרא דנה האם אפשר לאכול מצה שבאה מביכורים. ר' יוסי הגלילי סובר שאסור מכיון שאינה נאכלת אלא בירושלים ומצה צריכה להיות ראויה להאכל בכל מושבותיכם.
ר' עקיבא סובר שמצה הוקשה למרור וכמו שמרור אין במינו כלל ביכורים, כך מצה אסור שתבוא מביכורים.
מבואר מפורש שחיטה באה ביכורים דאל"כ על מה הגמרא דנה וא"א לומר על המנחה של חיטים כי היא קרבה רק בשבועות ואפילו שעורים קרב רק למחרת.

כל המעיין בדברי הגמ' בפסחים במה שהבאתי וגם ממשיך הלאה עוד עמוד שלם, רואה נכחה שאדרבה מהגמרא מוכח שביכורים באים מחיטים ושעורים.

שש ושמח כתב:מכאן viewtopic.php?f=48&t=34412#p373872

סבתו, דובב שפתי ישנים (150 שנה למקצנ)_עמוד_3.jpg

ברוך אתה לה' שהשבת לי אבדתי.

קו ירוק כתב:ומה כוונת דברי רס"ג ור"י ן'גיאת?

אין הוכחה כלל מהרס"ג שמביאים ביכורים רק מהפירות ולא מחיטה ושעורה. ושהוא חולק על הרמב"ם.

יעיין כבודו בתוך ספרו של הרס"ג וישפוט.

שש ושמח כתב:מכאן viewtopic.php?f=48&t=34412#p373872

סבתו, דובב שפתי ישנים (150 שנה למקצנ)_עמוד_3.jpg

טעות גמורה כל הקטע הזה. וכמו שהוכחנו לעיל.

לא ראיתי כלל את ד' הרס"ג ורי"צ גיאות שהביא שם, ואשמח אם יובאו כאן
אבל את דברי ר"נ אב הישיבה ראיתי, וקשה להכחיש שזו כוונתו. אמנם איני יודע האם דסמכא הוא [הן ר"נ אב הישיבה בעצמו שאין לי ידיעה, בבורותי, האם הוכר כסמכות בעיני חכמי דורו, והן מסדר הפירוש, שכפי שראיתי ברפרוף בהקדמה הוסיף ליקוטים על הפירוש].

ר"נ אב הישיבה מצטט שם את ספר המצוות לרב חפץ בן יצליח.

שש ושמח כתב:לא ראיתי כלל את ד' הרס"ג ורי"צ גיאות שהביא שם, ואשמח אם יובאו כאן
אבל את דברי ר"נ אב הישיבה ראיתי, וקשה להכחיש שזו כוונתו. אמנם איני יודע האם דסמכא הוא [הן ר"נ אב הישיבה בעצמו שאין לי ידיעה, בבורותי, האם הוכר כסמכות בעיני חכמי דורו, והן מסדר הפירוש, שכפי שראיתי ברפרוף בהקדמה הוסיף ליקוטים על הפירוש].

הרס"ג זה עוד שגיאה קטנה, תעיין בגמרא בפסחים שהביא הדובב שפתי ישנים. [והבאתי למעלה כמה זה תמוה]

מה שנכון נכון כתב:ר"נ אב הישיבה מצטט שם את ספר המצוות לרב חפץ בן יצליח.

נו, ושם זה כתוב? (ספר והזהיר ??).

מצאתי עוד ראשונים שנראה דס"ל שביכורים מחיטה ושעורה היו רק במקדש.
(מזה שכתבו שעומר היה מתיר שעורים באכילה וכו', וביכורים היו מתירים את שאר הפירות באכילה - ולפני זה היה אסור באכילה ! - שיטה מחודשת כשלעצמה).

לאור הנתונים והממצאים החדשים. [יגעת ומצאת, יישר כחך]
אולי צריך לחדש שחלק מהראשונים סברו שבחיטה ושעורה "המצווה היא רק רשות", מכיון שמביאים מהשעורים את מנחת העומר, ומהחיטים את שתי הלחם.
לעומת זאת בשאר פירות "המצווה חובה".

אגב, סידור רש"י ומחז"ו זה אותו מקור, בו מצוטט המקור מהלכות קצובות

יזל מדליו כתב:

קו ירוק כתב:ומה כוונת דברי רס"ג ור"י ן'גיאת?

אין הוכחה כלל מהרס"ג שמביאים ביכורים רק מהפירות ולא מחיטה ושעורה. ושהוא חולק על הרמב"ם.

יעיין כבודו בתוך ספרו של הרס"ג וישפוט.

מישהו יודע איה מקומו של הרס"ג?
וכן "כת"י אנטונין של ר"י בן גיאת" האם ניתן לצפיה?

אגב: בשו"ת דברי מנחם (לרמ"מ כשר) ח"ד סימן י"א, רוצה לייחס דברי הראשונים המחודשים דלעיל, למסורת הקראים... יעויי"ש.

לסיכום עד כאן:
הסוברים שחיטין ושעורים היו מהן ביכורים רק במקדש, ולא ליחיד:
א) ר' יצחק אבן גיאת (כ"י אנטונין של ר"י אבן גיאת – בל"נ אעלה צילום בהמשך).
ב) כן נראה מרס"ג (איה מקומו? -- שו"ר במאמרו של דן גרינברגר שזה בספר המצות לרס"ג מהדורת האחים סבתו - שכנראה עוד לא נדפס).

הוספה: כעת (תש"פ) נדפס הספר וז"ל הרס"ג שם: (באדיבות הרב 'הוגה ומעיין').

"פרק כב המצוה השמינית -
"מה שביכר מפרי האילנות מן הענבים והתאנים והרימונים והזיתים והתמרים, אלה חמשה מינים מיוחדים, חייב להעלותו למקדש ולתיתו להם, כפי שאמר "בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו", ואם חוששים עליו שינזק, ייבשוהו ויעלוהו".


ג) רב נתן אב הישיבה בתחילת ביכורים - בשם ספר המצוות לרב חפץ בן יצליח (יבורך מי שימצא שם...).
ד) כן נראה מהלכות קצובות.
ה) וכן מסידור רש"י.
ו) וכן מחזור ויטרי.
ז) ובמנורת המאור כתוב יותר מפורש.
(כולם כנראה העתיקו ממקור אחד כמש"כ הרב בברכה המשולשת).

הוספה: גריברגר טען במאמרו שיש לזה יסוד בתוספתא (ביכורים א' ד') "ונתבכרו לו מחמשת המינים".

להלן צילום כת"י פירוש המיוחס לרי"צ גיאות לפסחים. (שמונה דפים שנתגלו בגניזה), התרגום מתוך מאמרו של דן גרינברגר (גנזי קדם כרך י"א).

הקטע מתוך המאמר, הנוגע לנדו"ד.

אם בצד אחד נמצא תוספתא, ספרי, שני מקומות בבבלי, ירושלמי, רש"י, ורמב"ם. "אין מקום לצד השני".

יתירה מזאת שלפי הבנתך יש סתירה גלויה בשיטת רש"י.

לגבי "שני המקומות בבבלי" שהבאת לעיל, הרי בפי' המיוחס לריצ"ג מתייחס לזה בפירוש ומפרש שהכוונה לשתי הלחם. אם אתה רוצה לחלוק עליו תחלוק, אבל מה שייך לומר שאין צד שני?

א. היכן הוא מתייחס לגמרא בבבא בתרא שהובא לעיל.

ב. מי שלומד את הגמרא בפסחים "רואה שלא שייך להסביר כך", אני ישמח אם תסביר לי מה הסביר ריצ"ג. [לפי המצוטט הוא לא הסביר כלום]

ג. מי זה ריצ"ג ? מתי יצא לאור ? באיזה מערה הוא נמצא ? לא יודע כמה מוסמך וחשיבות יש לזה, יתירה מזאת שעל ראשונים יותר מוסמכים כגון המאירי היו כמה מגדולי ישראל , שלא ייחסו חשיבות כ"ש וכ"ש לריצ"ג.

כל "שלושת" הטעמים הללו גורמים שאין לייחס כלל חשיבות, לכל הפחות לריצ"ג הספציפי הזה.

יזל מדליו כתב:
ג. מי זה ריצ"ג ? מתי יצא לאור ? באיזה מערה הוא נמצא ? לא יודע כמה מוסמך וחשיבות יש לזה, יתירה מזאת שעל ראשונים יותר מוסמכים כגון המאירי היו כמה מגדולי ישראל , שלא ייחסו חשיבות כ"ש וכ"ש לריצ"ג.

מצורף מאמרו המלא של דן גרינברגר.

איך אפשר לקיים מצוות מצה עם מנחת העומר שקרבה למחרת הפסח או שתי הלחם שקרבים בשבועות.

כתב הריצ"ג פיתרון או שאוכלין בפסח שני או לשנה הבאה.

הרמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ח הלכה י"א, כתב [לגבי שתי הלחם] וכן שתי החלות נוטל כהן גדול אחת מהן והשניה מתחלקת לכל המשמרות ושתיהן נאכלות כל אותו היום וחצי הלילה כבשר קדשי קדשים. [וכן מובא בתוספתא]

איך אפשר לומר שנאכל אחרי שנה בפסח ואין דין נותר.
[ובפשטות גם מנחת העומר לא נקראת ביכורים שנאמר ע"ז ושמחת וכדו']

עוד מי שמעיין רואה שכלל לא סידר את הסוגיה בפסחים. והכל מגומגם.

תודה על הבאת המאמר שמראה כמה הוא לא שווה כלום.

אף פוסק לא השתמש בריצ"ג אפילו רק כתוספת לראשונים אחרים, ובודאי לא כנגד סוללה שלימה של אמוראים וראשונים כנגדו.

יזל מדליו כתב:
ג. מי זה ריצ"ג ? מתי יצא לאור ? באיזה מערה הוא נמצא ? לא יודע כמה מוסמך וחשיבות יש לזה, יתירה מזאת שעל ראשונים יותר מוסמכים כגון המאירי היו כמה מגדולי ישראל , שלא ייחסו חשיבות כ"ש וכ"ש לריצ"ג.

יזל מדליו כתב:אף פוסק לא השתמש בריצ"ג אפילו רק כתוספת לראשונים אחרים, ובודאי לא כנגד סוללה שלימה של אמוראים וראשונים כנגדו.

אני מזמין אותך לבדוק במאגרים התורניים כמה פעמים מוזכר הרי"צ גיא[ו]ת בטור בית יוסף (קרוב למאתיים פעם!!!) וכמה וכמה הלכות נפסקו על פיו.
ולעומת זאת המאירי מוזכר רק ג' פעמים...

אתה יכול מקסימום להתווכח על זיהוי הכתב יד הנ"ל עם ריצ"ג, אבל לא לפקפק על סמכותו!!!




ואגב: מה שנכתב במאמר בהערה 52 שזה שיש גז"ש בין המילים זה מוכיח שיש קשר בינהם, אינו נכון. (יש ראיות אחרות שיש קשר ביניהם... אבל בפירוש לא מכאן...).