האם יש איסור ומהו לברך את המוסלמים ברמאדן בצום?

[שלח]

יש שאנשי ממשל ועוד נאלצים לברך את המוסלמים ליום אידיהן ולאחל להם ברמאדן שהם צמים צום טוב וכדומה, האם יש איסור ומהו?והאם בגלל שהאסלם זה לא עבודה זרה זה יהיה מותר?

[בברכה המשולשת]

א. לכאורה יש בזה לא תחנם, אפילו אם נאמר שאיסלאם זה לא ע"ז.
ב. השאלה האם איסלאם זה ע"ז נכב"ב.

[שערי חכמה]

שו"ע יו"ד (סי' קמח ס"ט): אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו וליתן לו שלום. מצאו בחוץ, מותר; אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש. ע"כ. אמנם במוסלמים שאינם עובדי ע"ז יתכן שאין בזה איסור כלל.

[בברכה המשולשת]

זה איסור מיוחד, ולא סותר את זה שיש גם לא תחנם (מה גם שלפי הר"ן איסלאם זה כן ע"ז, כאמור לעיל)

[פרי יהושע]

אולי כת"ר יציין לנו הר"ן, ברמב"ם כידוע לא כך, וגם מסברא מהכי תיתי, ולא תחנם באמירת שלום גם צריך מקור, והלא יש גם לומר להפך, שיש בזה תיקון של דרכי שלום.

[שומר הגחלת]

א. לכאורה יש בזה לא תחנם, אפילו אם נאמר שאיסלאם זה לא ע"ז.
ב. השאלה האם איסלאם זה ע"ז נכב"ב.

מאין יבוא דינך?
היכן מצינו שיש איסור לא תחנם באומות העולם שאינם מז' עממין ואינם עובדים עבודת גלולים?

[פרי יהושע]

א. לכאורה יש בזה לא תחנם, אפילו אם נאמר שאיסלאם זה לא ע"ז.
ב. השאלה האם איסלאם זה ע"ז נכב"ב.

מאין יבוא דינך?
היכן מצינו שיש איסור לא תחנם באומות העולם שאינם מז' עממין ואינם עובדים עבודת גלולים?

מהיכן מצאנו לחלק בין עע"ז ללא לעניין זה, ובשלמא ז' עממין ע"ז נא' בתורה אבל כיון שחזנן שהרחיבו לכל גויי הארץ מנ"ל לחלק בזה, ופוק חזי שג"י חששו גם לגויים בזמנינו שאינם עע"ז בד"כ.

[אוצר החכמה]

אתה צודק שכן היא הפשטות. והחזו"א וכל הדנים בעניין היתר מכירה נקטו כן בפשטות שהרי מיירי במכירה לערבי.
הגר"ע יוסף בעניין זה הביא מאחד האחרונים (כמדומני פרי הארץ) שנטה להקל בזה. והתווכחו איתו על הראיה
(גם ראיתי פעם חוברת של הרב אליהו זייני רב הטכניון שדן בדבריו) משם שהוא היתר מחמת הדחק ועוד טעמים.

[בברכה המשולשת]

אולי כת"ר יציין לנו הר"ן, ברמב"ם כידוע לא כך, וגם מסברא מהכי תיתי, ולא תחנם באמירת שלום גם צריך מקור, והלא יש גם לומר להפך, שיש בזה תיקון של דרכי שלום.

viewtopic.php?f=17&t=18091&hilit=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92#p173457

ודזוד מינה נמי

[בברכה המשולשת]

(גם ראיתי פעם חוברת של הרב אליהו זייני רב הטכניון שדן בדבריו).

ארץ חמדתנו
(ויעויין בספרו החדש "חסד לאומים חטאת")

[כדכד]

מלבד הדיון בסעיפי לא תחנם הרי שכל המוסלמים הם בחזקת אויבינו וחפצים להרגנו ואסור לאחל להם שום טוב שבעולם ובודאי מה שקשור לדתם האכזרית.

[קו ירוק]

מפני דרכי שלום מותר לשאול בשלום.
וכמו"כ מותר לאחל שתהיה בערב סעודה טובה..

[כדכד]

דרכי שלום שייך רק עם מי שאיתנו בשלום

[קו ירוק]

עם מי שאנו רוצים שינהג עמנו בשלום. או ישנא אותנו פחות. לא כתוב שלום בלבבם אלא "דרכי שלום"

[מה שנכון נכון]

א. לכאורה יש בזה לא תחנם

מצאנו לענין לברכו בבהמ"ז ('הרחמן יברך אותנו' כשא' הסועדים גוי) שי"א שיש בזה לא תחנם (מ"א ר"ס קפט בשם הכלבו, ושכ"כ הט"ז ביו"ד), ושם הוא כנתינת מתנה, כי תפלה יש בכוחה להתקבל ולהטיב עמו, אבל איחול שגרתי הנהוג משום נמוס וד"א גם אצל מי שאינו מאמין, אינו נאמר כתפלה, ואין מקור לאוסרו.
אמנם לשון הכלבו הוא "שאסור לברך הנכרי כדכתיב לא תחנם לא תתן להם חן" וי"ל, ועצ"ע.

ובברכות יז ע"ב "מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה, ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק". [ובפשטות מיירי שם אפי' בעע"ז].

אמנם בגיטין סב ע"א משמע דאמירת שלום לגוי אפי' שלא ביום חגו היא רק משום דרכי שלום, ומה"ט אין כופלין להם שלום ראה רש"י שם, ואולי דווקא ב'שלום' שהוא שמו של הקב"ה נאמר זה, משא"כ בברכה בעלמא, וריב"ז לא אמר שלום בדווקא. ושו"ר כעי"ז בט"ז יו"ד קמח,י ובבדק הבית שם.

[כדכד]

היינו רוצים שכל העולם יהיו איתנו בשלום
אבל מה לעשות שהמשיח עדיין לא בא והמוסלמים עדיין רוצים להשתלט על העולם כולו ועל אר"י בפרט בדת החרב והמלחמה שלהם
המגמה של "ישנא אותנו פחות" היא לא דרכי שלום והיא גם לא תושג בדרך זו

[כדכד]

א. לכאורה יש בזה לא תחנם

מצאנו לענין לברכו בבהמ"ז ('הרחמן יברך אותנו' כשא' הסועדים גוי) שי"א שיש בזה לא תחנם (מ"א ר"ס קפט מהט"ז יו"ד בשם הכלבו), ושם הוא כנתינת מתנה, כי תפלה יש בכוחה להתקבל ולהטיב עמו, אבל איחול שגרתי הנהוג משום נמוס וד"א גם אצל מי שאינו מאמין, אינו נאמר כתפלה, ואין מקור לאוסרו.

ובברכות יז ע"ב "מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה, ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק". [ובפשטות מיירי שם אפי' בעע"ז].

"לא תחנם" זה גם "לא תתן להם חן" ולענ"ד מפני זה אסרוה שמחשיב את הגוי ואת דתו גם בברכהמ"ז וגם כאן ומה שהותר הוא לשאול בשלומו כרגיל