פורום אוצר החכמה

ראיתי במשנה ברורה שאסור לקפל טלית בשבת על הקפלים, ובערוך השולחן כתב לימוד זכות על אותן האנשים המקפלים על הקפלים.
האם יש למישהו עוד מראה מקומות בזה,
ומה דעת פוסקי זמנינו

שמעתי מאדם נאמן בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, שבטלית חדשה [שלא עברה כביסה וגיהוץ] מותר לקפל כרגיל.

שמואל דוד כתב:ראיתי במשנה ברורה שאסור לקפל טלית בשבת על הקפלים, ובערוך השולחן כתב לימוד זכות על אותן האנשים המקפלים על הקפלים.
האם יש למישהו עוד מראה מקומות בזה,
ומה דעת פוסקי זמנינו

באמת אפי' אם לא יהיה איסור מטעם הקיפול הרי יש בו משום הכנה לשבת הבא, אבל בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל (סי' ע"ד) מתיר בזה

המגן אברהם והמשנ"ב מביאים שמהרי"ל היה מקפל את הטלית ישר במוצאי שבת כדי להתעסק במצווה(דרך אגב מה המצווה בזה?) ומשמע שלא היו מקפלים בשבת.

יש הסומכים על הכלבו המובא בב"י. וראה כה"ח שב,לב.

אמיר כרמי כתב:המגן אברהם והמשנ"ב מביאים שמהרי"ל היה מקפל את הטלית ישר במוצאי שבת כדי להתעסק במצווה(דרך אגב מה המצווה בזה?) ומשמע שלא היו מקפלים בשבת.

שמעתי שקיפול טלית במוצ"ש הוא סגולה לשלום בית

כבר הובא פה בעבר שקיפול השרוולים במוצ"ש והדחת הכלים או הרצפה הוא סגולה יותר טובה לשלום בית...

אמיר כרמי כתב:המגן אברהם והמשנ"ב מביאים שמהרי"ל היה מקפל את הטלית ישר במוצאי שבת כדי להתעסק במצווה(דרך אגב מה המצווה בזה?) ומשמע שלא היו מקפלים בשבת.

המצווה היא להתעסק בכבוד חפץ של מצווה.

ואני תמיד תמה, אם הטלית דרושה קיפול, הרי יש לקפלה תיכף אחר הבדלה מצד מה שהיא צריכה קיפול וא"צ לטעם של להתעסק במצווה.

אין כל מצווה להתעסק בכבוד מצווה, והדברים הוצאו מהקשרם. כוונת מהרי"ל היתה שיש להתחיל את השבוע בהתעסקות בענייני מצוה ולא בהתעסקות בענייני חולין. כלומר, לסדר לראשונה את חפצי המצווה שלא היינו יכולים לסדר בשבת.
===
אגב הסגולה לשלום בית:
לא מצאתי לסגולה זו שום מקור מוסמך, והלקטנים מציינים לספר טעמי המנהגים שהביא שזה סגולה לאריכות ימיה של האשה (ועשיית הסגולה גופה תורמת כנראה לשלום-הבית)
ואגב דאגב:
ככל הנראה גרם הפצת העניין הסגולי להשכחת הטעם המקורי של עניין קיפול הטלית במוצ"ש, עד שהיו שהבינו שעניין קיפול הטלית לא נועד כי אם בשביל שלום-בית, ולאחר פטירתה אין צריכים להתעסק תחילה בדברי מצוהוהגרשז"א נהג כן בפועל (ומסתמא עסק במצוות מיד במוצ"ש, ולא היה צריך להתעסק בחפצי מצוה)

המצווה היא להתעסק בכבוד חפץ של מצווה.

א' זעירא כתב:אין כל מצווה להתעסק בכבוד מצווה, והדברים הוצאו מהקשרם. כוונת מהרי"ל היתה שיש להתחיל את השבוע בהתעסקות בענייני מצוה ולא בהתעסקות בענייני חולין. כלומר, לסדר לראשונה את חפצי המצווה שלא היינו יכולים לסדר בשבת.]

מה ההבדל?

מעניין, ייש"כ

א' זעירא כתב:אין כל מצווה להתעסק בכבוד מצווה, והדברים הוצאו מהקשרם. כוונת מהרי"ל היתה שיש להתחיל את השבוע בהתעסקות בענייני מצוה ולא בהתעסקות בענייני חולין. כלומר, לסדר לראשונה את חפצי המצווה שלא היינו יכולים לסדר בשבת.
===
אגב הסגולה לשלום בית:
לא מצאתי לסגולה זו שום מקור מוסמך, והלקטנים מציינים לספר טעמי המנהגים שהביא שזה סגולה לאריכות ימיה של האשה (ועשיית הסגולה גופה תורמת כנראה לשלום-הבית)

טלית.PNG

ואגב דאגב:
ככל הנראה גרם הפצת העניין הסגולי להשכחת הטעם המקורי של עניין קיפול הטלית במוצ"ש, עד שהיו שהבינו שעניין קיפול הטלית לא נועד כי אם בשביל שלום-בית, ולאחר פטירתה אין צריכים להתעסק תחילה בדברי מצוה

טלית2.PNG

והגרשז"א נהג כן בפועל (ומסתמא עסק במצוות מיד במוצ"ש, ולא היה צריך להתעסק בחפצי מצוה)

טלית 3.PNG

מצאתי כמה מראה מקומות בהנ"ל
בנימוקי אורח חיים(סימן ש) כתב על מנהג המהרי"ל לקפל את הטלית במוצאי שבת: "וצריך לעשות [זה] בעצמו, כמנהג אבותינו ורבותינו הצדיקים זי"ע".

ובשו"ת "יפה ללב" ח"ג או"ח סימן יח כתב: "וכשיסיר הטלית יזהר שלא לקפלו על ידי אחר, כי הוא קשה למזל, ...ונראה דהיינו דוקא אם הוא טלית שלו, וחבובי מצוה הוא שיקפל הטלית והתפילין על ידו ולא על ידי זולתו". וכן כתבו על חשיבות קיפול הטלית בעצמו בכל יום לאחר התפילה הבן איש חי בפרשת נח והכף החיים באו"ח סימן יד ש"כל אדם יקפל טליתו כל יום אחר התפילה, בידיו שלו ולא יתננו לשמש לקפלו דקשה למזל...".

גם מצאתי בשם המקובלים דסכנה להניח הטלית בלא קיפול, ואם שכח ולא קיפלו ועבר עליו הלילה אז כשילבשנו למחר ינערה תחילה

בסדר כתב:

שמואל דוד כתב:ראיתי במשנה ברורה שאסור לקפל טלית בשבת על הקפלים, ובערוך השולחן כתב לימוד זכות על אותן האנשים המקפלים על הקפלים.
האם יש למישהו עוד מראה מקומות בזה,
ומה דעת פוסקי זמנינו

באמת אפי' אם לא יהיה איסור מטעם הקיפול הרי יש בו משום הכנה לשבת הבא, אבל בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל (סי' ע"ד) מתיר בזה

ישנה אפשרות להעלות או להעתיק הלשון מהספר שלמת חיים סי' ע"ד ???

שמואל דוד כתב:ראיתי במשנה ברורה שאסור לקפל טלית בשבת על הקפלים, ובערוך השולחן כתב לימוד זכות על אותן האנשים המקפלים על הקפלים. האם יש למישהו עוד מראה מקומות בזה,
ומה דעת פוסקי זמנינו

לפני שנים רבות שמעתי שהמגיד מישרים הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל היה ממש מוחה ונלחם עבור זה למנוע מאנשים לקפל הטלית בגמר התפילה ביום השבת. היה הרבה צועק וזועק על כל.
כך אני זוכר ואולי יהיה מי שיוסיף לברר זאת.

ויעויין עוד במש"כ הקדוש הרב איתם הנקין הי"ד בספרו אש תמיד על אתר

האם יש מקור למנהג שדווקא האשה מקפלת את הטלית של בעלה במוצאי שבת?

הא לחמא עניא כתב:

בסדר כתב:

שמואל דוד כתב:ראיתי במשנה ברורה שאסור לקפל טלית בשבת על הקפלים, ובערוך השולחן כתב לימוד זכות על אותן האנשים המקפלים על הקפלים.
האם יש למישהו עוד מראה מקומות בזה,
ומה דעת פוסקי זמנינו

באמת אפי' אם לא יהיה איסור מטעם הקיפול הרי יש בו משום הכנה לשבת הבא, אבל בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל (סי' ע"ד) מתיר בזה

ישנה אפשרות להעלות או להעתיק הלשון מהספר שלמת חיים סי' ע"ד ???

בשלמת חיים מתיר ענין ההכנה, וע"ז ציינתי דבריו

דעת_האברך כתב:האם יש מקור למנהג שדווקא האשה מקפלת את הטלית של בעלה במוצאי שבת?

יש מנהג כזה? איפה?

שמואל דוד כתב:

אמיר כרמי כתב:המגן אברהם והמשנ"ב מביאים שמהרי"ל היה מקפל את הטלית ישר במוצאי שבת כדי להתעסק במצווה(דרך אגב מה המצווה בזה?) ומשמע שלא היו מקפלים בשבת.

שמעתי שקיפול טלית במוצ"ש הוא סגולה לשלום בית

אני תמיד הבנתי שקיפול הטלית באופן כללי הוא סגולה לשלום בית והמעשה שהיה היה במקרה במוצש"ק...
וכמובן שאין זה נחשב מצווה שלהתעסק בה תחילה...

-אם כן כולם מסכימים שאין שום מקור לסגולה הזאת? חבל...

לא חבל. סגולות עשו לרפואה, לחכמה, לשינה..
ולשלום בית - שימת לב ..

קו ירוק כתב:לא חבל. סגולות עשו לרפואה, לחכמה, לשינה..
ולשלום בית - שימת לב ..

חבל כי היה לי ווארט'ל על זה וכן שכבר אי אפשר לספר את הסיפור על הכלים...

הסגולה אכן לא היתה, אבל הסיפור - היה היה, ותוכל להמשיך ולספרו...

שמואל דוד כתב:ראיתי במשנה ברורה שאסור לקפל טלית בשבת על הקפלים, ובערוך השולחן כתב לימוד זכות על אותן האנשים המקפלים על הקפלים.
האם יש למישהו עוד מראה מקומות בזה,
ומה דעת פוסקי זמנינו

ראה בספר "דוגמאות מדרכי אבי" [להגר"ל זצ"ל בן הח"ח] עמוד ע"ה שבאמת אף הח"ח הסכים לדינא ששייך להקל בזה אבל לא רצה לשנות ממנהג העולם. ובעיקר הענין הערוך השלחן מיישב את מנהג העולם שזה לא מקרי תיקון מנא וביפה ללב חלק ב' וחלק ג' כתב דבמקום מצוה של זה אלי ואנוהו לא גזרו רבנן, והובא כאן בכף החיים.

בסדר כתב:באמת אפי' אם לא יהיה איסור מטעם הקיפול הרי יש בו משום הכנה לשבת הבא ---

את הטעם של 'הכנה לשבת הבאה' מעודי לא הבנתי, שהרי כל יום מימות החול כשאדם מקפל את טליתו, בשביל מה הוא מקפלה? האם כדי שתהיה מקופלת עכשיו, או כדי שימצא אותה מקופלת למחר? פשוט שרוצים לקפלה כעת כדי שתהיה מסודרת עכשיו בדרך כבוד כראוי לטלית של מצוה, ולא תתקמט בבזיון [מטעם זה גם גוללים את הס"ת ואת רצועות התפילין, לא בשביל מחר, רק בשביל כבודם - היום]. בכן, כשאדם מקפל את טליתו ביום השבת, פשוט שהוא עושה כן לצורך היום, לא לצורך מחר.

ארזי ביתר כתב:שמעתי מאדם נאמן בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, שבטלית חדשה [שלא עברה כביסה וגיהוץ] מותר לקפל כרגיל.

והגרח"פ לא גילה סודו בזה לאיש הנאמן המדובר שזה הלכה מפורשת בשו"ע שבגד לבנה שטרם כובסה מעולם מותר לקפלה בשבת ?!

שבטיישראל כתב:

ארזי ביתר כתב:שמעתי מאדם נאמן בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, שבטלית חדשה [שלא עברה כביסה וגיהוץ] מותר לקפל כרגיל.

והגרח"פ לא גילה סודו בזה לאיש הנאמן המדובר שזה הלכה מפורשת בשו"ע שבגד לבנה שטרם כובסה מעולם מותר לקפלה בשבת ?!

לא מכבסים את הטליתות לפני מכירתם?

וכי למה יכבסו אותם ?

גם אם לא כיבסו ודאי גיהצו.

הגיהוץ של היום לא כמו הגיהוץ של חז"ל

שבטיישראל כתב:הגיהוץ של היום לא כמו הגיהוץ של חז"ל

גם קיפול של היום לא כמו קיפול של חז"ל [בית יוסף סימן ש"ב עי"ש].

אמיר כרמי כתב:המגן אברהם והמשנ"ב מביאים שמהרי"ל היה מקפל את הטלית ישר במוצאי שבת כדי להתעסק במצווה(דרך אגב מה המצווה בזה?) ומשמע שלא היו מקפלים בשבת.

בקובץ מה טובו אהליך יעקב (ה') שאל השואל -


והנה זה לשון המהרי"ל (שהביאה המגן אברהם בסי' ש') - 'מהר"י סג"ל היה לו טלית מיוחד לשבת והיה כופלו בכל מ"ש, כי אמר יש להתעסק במצוה בהתחלת ימי החול'.
היינו, הואיל והטלית היתה של שבת, אם כן ההתעסקות בה היא כעין הכנה לשבת הבאה, ולכן יש בזה מצוה - מדין הכנת צרכי שבת.

[ומפורש במהרי"ל ובמג"א שמי שיש לו אותה טלית לשבת וחול אין שייך בו ענין זה. אמנם ה'ענין' שכתוב בקיצור של"ה שמי שלא מקפל הטלית נדבקים בה הקליפות ח"ו, לכאורה שייך גם במי שטליתו אינה מיוחדת לשבת דוקא].

מור חמי הקפיד על זה מאוד, וגם כשלא היה בביתו בשבת, והיה עסוק במוצאי שבת, ובני ביתו סדרו כל חפציו, היה מורה שיכניסו את הטלית לתיק ללא קיפול.

מהאדמו''ר מקלויזנבורג זצ''ל יש סיפור, שראה פעם ששכח לקפל את הטלית, וקרא לצדיק אחד וניערו את הטלית מד' רוחותיה,

כולל חבטות במקל.
(שמחו צדיקים - טלית וציצית במשנת צאנז עמ' ע''ד).

-אם כן כולם מסכימים שאין שום מקור לסגולה הזאת? חבל...

''כולם מסכימים''?
הרי כולם שמעו על זה, ומדלא בא בדפוס, בסגולות כאלה נראה שאין זה ראיה
ולהוסיף בלבול אני שמעתי סגולה הזאת בשם הגר''א קוטלר

ראה בספר 'טהורים יקדשוה' בעלזא, מנהג כ"ק מהר"א מ'בעלזא, כשחל תשעה באב במוצאי שבת




מענין לענין, ראה גם שם, הנהגת האדמו"ר הנוכחי, מ'בעלזא מכנובקא שליט"א, בענין הפרדת חוטי הציצית בשבת קודש.

הסגולה היא שבת זוגו לא תתעצבן על הבלגן של טלית שאינה מקופלת ולכן הרב מבריסק לא הקפיד ע"ז בארץ !