פורום אוצר החכמה

ידוע לי מקטנות שבהרבה מאד מקומות מקובל, בכל אופן בחצרות חסידיות רבות ואולי בכולן,
(ואולי גם בקרב שאר הקהילות, ליטאיות או ספרדיות, איני יודע),
נוהגים בכל עת מצוא כשרוצים לומר תהילים, לקרוא ספר רביעי שבתהילים. כן נוהגים בתפילות על חולה ובעליה לציון וכדומה.

האם יש בזה ענין מסויים בספר רביעי דוקא? מה המקור לכך?

או שפשוט מעדיפים לומר ספר שלם, וזה הספר הכי קצר בתהילים?

לא רק הכי קצר אלא גם הכי מוּכר, כי רובו נבלע לסידור התפילה.

אורי אגסי כתב:או שפשוט מעדיפים לומר ספר שלם, וזה הספר הכי קצר בתהילים?

עי' בספר אדמת קודש (גרוס) עמ' 238

מעניין לעניין מה עדיף ספר שלם או תהילים שלם ,או חלקים קטנים אבל כוונה על כל מילה.

הרב מיכל זילבר היה ממליץ לקרוא ספר שלם של תהלים ליד הכותל ביום חמישי אחר חצות, ואמר שיש מעלה בקריאת תהלים במקום ובשעה אלה, והיה אומר שכדאי לקרוא ספר רביעי משום שהוא הכי קצר.

חוקרנוביץ כתב:מעניין לעניין מה עדיף ספר שלם או תהילים שלם ,או חלקים קטנים אבל כוונה על כל מילה.

יש שכתבו כך ויש שכתבו כך, ואחד המרבה וכו'.

אם אני לא טועה ספר התהלים מחולק לימי השבוע (מלבד החלוקה לימי החודש), וספר רביעי הוא השיעור ליום חמישי. ואולי זהו הטעם שהמליצו לקרוא ביום חמישי דוקא ספר רביעי.

אולי משום שרובו הוא מזמוריו של משה רבינו ע"ה כדאיתא בגמרא שתפילה למשה וי"א מזמורים שאחריו הם למשה, (עד מזמור ק מזמור לתודה) ונוספו עוד ג' מזמורים של דוד.
ומתפללים במזמוריו דנפיש זכותיה לפעול ישועות.

עזריאל ברגר כתב:

חוקרנוביץ כתב:מעניין לעניין מה עדיף ספר שלם או תהילים שלם ,או חלקים קטנים אבל כוונה על כל מילה.

יש שכתבו כך ויש שכתבו כך, ואחד המרבה וכו'.

מה???!!!
ספר חשוב יש ו'שולחן ערוך' שמו (וכמדומני שעדיין נמצא להשיגו אצל סוחרי עתיקות, וכן נמצא באוצר החכמה) ובריש ספרו סי' א' סעיף ד' כתב "טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה" וראה שם במג"א וט"ז שגם אחד המרבה איירי במתכוון, ומי הם ה'כתבו כך' שחלקו על דבריהם?

ואי גמרא לא שמיע לך, מילתא דתליא בשכל וסברא הוא (עי' גיטין ו:)
היש לך בזיון וחוצפה גדולה מזו, שבעמדו לפני מלך מלכי המלכים, כאילו יאמר לפניו, סליחה שאני לא חושב על מה שאני מדבר אליך, כי אני עסוק כעת בדבר חשוב יותר,- סגולה נפלאה של הוצאת תיבות קדושים מהפה?!
אין דבריי מכוונים כלפי אלו (ולפעמים רבות אני בתוכם) שקשה להם הריכוז והכוונה, דעל זה כבר אמרו חכז"ל בעירובין סה. מיום שחרב בהמ"ק יכול אני לפטור את כל העולם מדין תפילה, שנאמר לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין, ולהם נאמרו הדברים הללו שגם אם כוונה אין, מ"מ -חוץ מהמשמעות הפשוטה של תפילה או שירות ותשבחות להשי"ת,- יש לתיבות הקדושים של התהלים גם כח סגולי,
אבל הבא לשאול איזה מהם עדיף, פירושו שיש לו את שני האפשריות, או להתפלל לשיר ולשבח לפני השי"ת, או לעסוק בסגולות, היעלה על הדעת לומר יש כאלה ויש כאלה?!

בטשערנוביל יש מנהג לומר בכל שבת את כל התהלים.

ומספרים שפעם פגש חסיד קוצק את עמיתו חסיד טשערנוביל, וכששמע על מנהג זה הפטיר באירוניה:

דוד המלך היה צריך 70 שנה כדי לחבר את התהלים - ואתה גומר את זה בכל שבת...

אך כמדומה שבענין זה לא נתקבלה בתפוצות ישראל השקפה קוצקאית זו.

דרומי כתב:בטשערנוביל יש מנהג לומר בכל שבת את כל התהלים.

ומספרים שפעם פגש חסיד קוצק את עמיתו חסיד טשערנוביל, וכששמע על מנהג זה הפטיר באירוניה:

דוד המלך היה צריך 70 שנה כדי לחבר את התהלים - ואתה גומר את זה בכל שבת...

אך כמדומה שבענין זה לא נתקבלה בתפוצות ישראל השקפה קוצקאית זו.

בדיוק זה מה שכתבתי שיש שצידדו לכאן ויש שצידדו לכאן.

כמדומני שמה שלקח לדוד המלך שבעים שנה לא היה פירוש המילות אלא משהו נעלה יותר, ועל זה נסוב ויכוח הקוצקער והטשערנובילער.

אורי אגסי כתב:ידוע לי מקטנות שבהרבה מאד מקומות מקובל, בכל אופן בחצרות חסידיות רבות ואולי בכולן,
(ואולי גם בקרב שאר הקהילות, ליטאיות או ספרדיות, איני יודע),
נוהגים בכל עת מצוא כשרוצים לומר תהילים, לקרוא ספר רביעי שבתהילים. כן נוהגים בתפילות על חולה ובעליה לציון וכדומה.

האם יש בזה ענין מסויים בספר רביעי דוקא? מה המקור לכך?

או שפשוט מעדיפים לומר ספר שלם, וזה הספר הכי קצר בתהילים?

מעודי לא שמעתי על רבים שנהגו כך, אבל אני לעצמי נוהג כך שנים, וזאת משום שמזמורים אלו משתפכים מהלב, ולי אישית יותר נוגעים, אולי גם לאחרים, לא יודע

דרומי כתב:אם אני לא טועה ספר התהלים מחולק לימי השבוע (מלבד החלוקה לימי החודש), וספר רביעי הוא השיעור ליום חמישי. ואולי זהו הטעם שהמליצו לקרוא ביום חמישי דוקא ספר רביעי.

האם ידוע למישהו מקור ושורש לחלוקת ספר תהלים לשבעה חלקים כנגד ימות השבוע, או שאינו אלא המצאת ההמון?

יש לזה מקור ושורש קדום, איני יודע עד כמה, ועכ"פ אינו סתם המצאה.

מסופר על בעל התניא שבעת ישיבתו במאסר היה אומר בכל יום את התהלים השבועי, וכיון שנשתחרר ביום שלישי בשבוע יצא שאמר אז את הפסוק "פדה בשלום נפשי" ומכאן חיבורו של פסוק זה עם הענין

...ואימרתו הנודעת של הבעש"ט על הכתוב " מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו".
'כל' בדווקא, בלי הפסק, אז ימולל וישבר את הגבורות והדינים.

מכון חכמי ספרד כתב:...ואימרתו הנודעת של הבעש"ט על הכתוב " מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו".
'כל' בדווקא, בלי הפסק, אז ימולל וישבר את הגבורות והדינים.

וכבר אמרו (בפשיחסא?), ש'בלי הפסק' הכוונה בלי 'דבר המפסיק' בין הלב לפה...

עתניאל בן קנז כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:...ואימרתו הנודעת של הבעש"ט על הכתוב " מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו".
'כל' בדווקא, בלי הפסק, אז ימולל וישבר את הגבורות והדינים.

וכבר אמרו (בפשיחסא?), ש'בלי הפסק' הכוונה בלי 'דבר המפסיק' בין הלב לפה...

'ישמיע' כתיב, ודיו...