פורום אוצר החכמה

נחלקו האחרונים האם יש איסור למול מילה קודם זמנה, דעת המהרש"ל (סנהדרין נ"ט ב') והמל"מ (מלכים פ"י הל"ז מד"ה עוד כתב) שהוא איסור עשה, ודעת המנ"ח (מצוה ב') דאין בזה איסור כלל ואינו אלא כמאבד החמץ קודם זמן ביעורו או כמי שאינו לובש בגד של ד' כנפות שבעידן ריתחא ענשינן ליה.
ולא הבנתי לדעת המנ"ח למה בנולד לביה"ש לא יהיה חייב למול בשמיני [שהוא ספק שביעי] מספק, דהרי אפי' אם יום זה הוא שביעי שלו לא עבר שום איסור?
אודה מאד לעזרת החכמים דכאן.

שש ושמח כתב:נחלקו האחרונים האם יש איסור למול מילה קודם זמנה, דעת המהרש"ל (סנהדרין נ"ט ב') והמל"מ (מלכים פ"י הל"ז מד"ה עוד כתב) שהוא איסור עשה, ודעת המנ"ח (מצוה ב') דאין בזה איסור כלל ואינו אלא כמאבד החמץ קודם זמן ביעורו או כמי שאינו לובש בגד של ד' כנפות שבעידן ריתחא ענשינן ליה.
ולא הבנתי לדעת המנ"ח למה בנולד לביה"ש לא יהיה חייב למול בשמיני [שהוא ספק שביעי] מספק, דהרי אפי' אם יום זה הוא שביעי שלו לא עבר שום איסור?
אודה מאד לעזרת החכמים דכאן.

אם ימול הוי ספק אם קיים המצוה, ובכה"ג ליכא חיוב של ספק דאורייתא כדברי בית הלוי בתכלת. ע"ע משיב דבר ח"ב סי' נ"ד.

גם לדבריך עדיין אי"ז אלא הסבר למה אין חיוב למול בשביעי, אך עדיין צ"ב למה לא ראוי להעדיף לעשות כך. [או לכה"פ למה משמע שאין רשות לעשות כך גם אם ירצה].
ומלבד זאת, כמדומה שדברי הביה"ל הנ"ל אינם מוסכמים כלל. ועוד, אינני יודע האם דברי הביה"ל שייכים גם בנידו"ד, שאם ימול בשביעי ייפטר ממצות מילה בודאות [להשיטות דא"צ הטפת דם ברית] אלא שספק אם קיים המצוה.

לא לשכוח שמילה מיותרת/מוקדמת יש בה לכאורה איסור של חובל בחבירו.

למה במילה מוקדמת יש איסור חבלה? הרי בלא"ה היה נחבל ולא איכפ"ל אם יהיה היום או מחר [היינו להשיטות שבמילה קודם זמנה א"צ הטפת ד"ב, דלהסוברים שצריך הטד"ב יש כאן תוספת חבלה].

שש ושמח כתב:למה במילה מוקדמת יש איסור חבלה? הרי בלא"ה היה נחבל ולא איכפ"ל אם יהיה היום או מחר [היינו להשיטות שבמילה קודם זמנה א"צ הטפת ד"ב, דלהסוברים שצריך הטד"ב יש כאן תוספת חבלה].

צודק, ומתאים כדברי המנ"ח, שאין כאן איסור כלל.

תמיהני, הלא דרשינן בגיטין נז עליך הורגנו כל היום זה מילה.
נמצא שמי שמל בספק שביעי סכנה ואין בה מצווה.
ועי' בשו"ת חתם סופר יו"ד רמ"ה.

עזריאל ברגר כתב:לא לשכוח שמילה מיותרת/מוקדמת יש בה לכאורה איסור של חובל בחבירו.

מזכיר את החזו"א יו"ד קנד ד "והלכה זו נשתכחה ועושין הטפת דם בעור שלמעלה מן העטרה, וזה כמטיף דם מן האצבע, ועוברין משום לא יוסיף, כדאמר סנהדרין פ״ד וכו' "

ארץ כתב:תמיהני, הלא דרשינן בגיטין נז עליך הורגנו כל היום זה מילה.
נמצא שמי שמל בספק שביעי סכנה ואין בה מצווה.
ועי' בשו"ת חתם סופר יו"ד רמ"ה.

מסתבר שבנידו"ד, שמל כעת משום שספק לו האם חייב למול כעת, ל"ש לומר שאין בה מצוה. [ומלבד זאת, דברי החת"ס אינם מוכרחים].
[ולפי דבריך, היום שאין כמעט שום סכנה במילה (בארה"ב עשרות אחוזים מהגויים מלים ואין כמעט סיבוכים) ישתנה הדין לדעת המנ"ח!]

הדבר פשוט שלא ירוויח דבר שהרי יתכן שהוא מבטל את עיקר מצוות המילה ואם ידחה יהיה רק בספק איסור שיתוקן לאחר מכן.

שש ושמח כתב:

ארץ כתב:תמיהני, הלא דרשינן בגיטין נז עליך הורגנו כל היום זה מילה.
נמצא שמי שמל בספק שביעי סכנה ואין בה מצווה.
ועי' בשו"ת חתם סופר יו"ד רמ"ה.

מסתבר שבנידו"ד, שמל כעת משום שספק לו האם חייב למול כעת, ל"ש לומר שאין בה מצוה. [ומלבד זאת, דברי החת"ס אינם מוכרחים].
[ולפי דבריך, היום שאין כמעט שום סכנה במילה (בארה"ב עשרות אחוזים מהגויים מלים ואין כמעט סיבוכים) ישתנה הדין לדעת המנ"ח!]

ה י ו ם ש א י ן כ מ ע ט ס כ נ ה ב מ י ל ה ?!?!?!
לדעת מי? לדעת חז"ל או לדעת הרופאים?
האם יש להם את אותו מטר לבדוק מה סכנה ומה לא?

למה, שמעת על מישהו שמת מברית מילה,
סכנה היא אך ורק למה שמקובל ויודעים היום ברפואה ואין לזה שייכות לחז"ל, ובוודאי שבימנו אין שום סכנת נפשות בברית מילה.

אני חוזר לשאלה הראשונה על דברי המנ"ח, האם יש למישהו מה להוסיף?

יבנה כתב:

שש ושמח כתב:נחלקו האחרונים האם יש איסור למול מילה קודם זמנה, דעת המהרש"ל (סנהדרין נ"ט ב') והמל"מ (מלכים פ"י הל"ז מד"ה עוד כתב) שהוא איסור עשה, ודעת המנ"ח (מצוה ב') דאין בזה איסור כלל ואינו אלא כמאבד החמץ קודם זמן ביעורו או כמי שאינו לובש בגד של ד' כנפות שבעידן ריתחא ענשינן ליה.
ולא הבנתי לדעת המנ"ח למה בנולד לביה"ש לא יהיה חייב למול בשמיני [שהוא ספק שביעי] מספק, דהרי אפי' אם יום זה הוא שביעי שלו לא עבר שום איסור?
אודה מאד לעזרת החכמים דכאן.

אם ימול הוי ספק אם קיים המצוה, ובכה"ג ליכא חיוב של ספק דאורייתא כדברי בית הלוי בתכלת. ע"ע משיב דבר ח"ב סי' נ"ד.

כבר הוכיחו מדברי הפוסקים לא כך, וגם מסברא אינו מובן כלל.
ועוד שגם כשנקטינן ספ"ד לקולא, הכוונה שאין איסור מצד הספק, דאם יש אסור מצד הספק גם אם בסוף מתברר שלא היה איסור מ"מ עברת על איסר של ספק. אבל אם בסוף התברר שכן היה איסור ודאי נחשב שעשה עבירה היה לו לחשוש אולי זה אסור וכדמוכיח (מראשונים ומסברא) בשערי ישר ש"א פ"א. וא"כ גם כאן לולי דין ספ"ד מ"מ עלינו לחשוש שמא יש עבירה.

שש ושמח כתב:נחלקו האחרונים האם יש איסור למול מילה קודם זמנה, דעת המהרש"ל (סנהדרין נ"ט ב') והמל"מ (מלכים פ"י הל"ז מד"ה עוד כתב) שהוא איסור עשה, ודעת המנ"ח (מצוה ב') דאין בזה איסור כלל ואינו אלא כמאבד החמץ קודם זמן ביעורו או כמי שאינו לובש בגד של ד' כנפות שבעידן ריתחא ענשינן ליה.
ולא הבנתי לדעת המנ"ח למה בנולד לביה"ש לא יהיה חייב למול בשמיני [שהוא ספק שביעי] מספק, דהרי אפי' אם יום זה הוא שביעי שלו לא עבר שום איסור?
אודה מאד לעזרת החכמים דכאן.

עלה לי היום רעיון (נועז קצת).
הרי המנ"ח (באותה מצוה שם) מחדש שהנולד בביהש"מ של שבת אינו נימול בשבת בתורת ודאי, כי ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא ספק, עי"ש דאפי' 'רוב' ל"מ לזה, (עכ"פ רובא דאית"ק), כי אכתי ל"ח ערלתו ודאי, וזהו דגלי לן קרא, יעוי"ש. וא"כ יש ללמוד מכך שהמשמעות של מעלת יום השמיני היא דוקא בהיותו ודאי ולא ספק, הראיה שבספק אינו דוחה שבת אפי' אם הוא באמת שמיני. וא"כ זה עצמו טעם לא להפסיד את מצות מילה בשביל קיום של יום השמיני מסופק.
מה דעתכם?

ועכ"פ בשי' לר"ן (שבת קלז) יש משהו ג"כ, ז"ל -
קטן נימול לשמונה לתשעה וכו' נולד בין השמשות נימול לתשעה. פי' אפי' בחול קאמר דמוטב שנאחר המצוה משנקדימנה שאם נקדימנה ליכא מצוה כלל וכלל.
מחד גיסא משמע כהמנ"ח, ומאידך עדיין י"ל מוטב וכו'.