יעויין במשנה מגילה כד:
"האומר אינני עובר לפני התיבה בצבועין - אף בלבנים לא יעבור", ומפרשת הגמ' "שמא מינות נזרקה בו", ומסביר רש"י (לפני הצנזור. מובא במהד' עוז והדר) שהכוונה לתלמידי אותו האיש.
"נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך מינות" ומפרש"י עולה שהכוונה לצדוקים.
"ציפן זהב ונתנה על בית אונקלי שלו - ה"ז דרך חיצונים".
מי הם אותם "חיצונים"? (עי' בפיה"מ לרמב"ם)
האם יש קשר ביניהם ובין ה"ספרים החיצונים" שנזכרו בפרק חלק?
תודה