פורום אוצר החכמה

בלומדי ענין זה שמתי אל ליבי לתקלה מצויה, ה"ה לגבי טישו לאחר שימושו דישנם הרבה שבמהלך התפילה מניחים לאחר גמר השימוש בכיסם, ומצוי מאוד שאין הדבר מפריע להם כשזה נמצא בכיס, [והראי' שרק בסוף התפילה מרוקנים] - ובפרט אם מניחו בכיס החליפה, וא"כ אין כל היתר לכאו' לרוקנו לפח אשפה לאחר מכן, כיון דהוא מוקצה מחמת מיאוס שאין בו כל תשמיש היתר ואין היתר של גרף בכה"ג. ויל"ע בכה"ג שבשעת הדחק מאוד ישתמש שוב אם בכה"ג אין זה חשיב מוקצה. וצ"ת. [ומ"מ החליפה לא תאסר משום בסיס כידוע].
ועוד יש להעיר שגם לאלה של"ע מניחים את הטישו המשומש על הסטנדר ולאחר התפילה לוקחים עמם לפח, דיתכן שכיון שלהם אין זה מפריע, דהא כבר לא ישובו למקום זה, ורק לאחרים, דדעת הגר"י פישר [מובא במאורי השבת ח"ג] דליכא היתר של גרף, אולם הגרש"ז התיר.

יש לעיין האם הוא אכן מוקצה, כיון שברגע שאין לו טישו נוסף יעשה שימוש נוסף במשומש, אם כן, לפחות בעת הדחק הוא ראוי לשימוש נוסף, על כן יש לעיין אם אכן מוקצה הוא.

קשה לומר שאין בו שום שימוש, והרי אם נשפך קפה על השולחן מוציאים מהכיס מה שיש ומנקים.

הנני להעתיק, מה שכתב בזה, הגאון הגדול רבי יעקב יצחק ניימאן זצ"ל, אב"ד מחזיקי הדת מאנטריאל,
בספרו שו"ת 'אגורה באהלך' - או"ח סי' נד אות ה, (הספר לא נמצא ב'אוצר):
"באמת מאוד לא ניחא לי ההשתמשות בניירות אלו בביהמ"ד בשב"ק, כי כל אחד יושב על מקומו ומשתמש בו, ולאחר ההשתמשות מה עושה בו?
אם מכניסו לכיסו, הרי שוב לפני יציאתו יצטרך לזורקו לאשפה, ואם יקח אותו אז בידיו - הלא עפ"י רוב הם מאוסים ואינם ראויים לשום תשמיש והם מוקצים, (וקשה לומר שניירות המונחות מכוסים בכיסו ייקראו גרף של רעי שיהיה מותר לטלטלן בשביל זה, וגם הלא הדין הוא שאין עושין גרף של רעי לכתחלה).
ועוד, הלא איתא בשו"ע הרב (סי' שג סכ"ג) שאין להשים בשבת איזה חפץ בחיקו או בשאר מקומות שבבגדיו משום חששא דשמא יוציאו לחוץ. ואף שאין מחמירין בזה במטפחת אף של בד, היינו משום שרגילות הוא תמיד ליטלו מכיסו ולהכניסו וחוזר חלילה וי"ל דאין כ"כ חשש שישכחנו, ומשא"כ בניירות לא שייך זה.
ואם לא ישימם בכיסו, הרי או שהוא משליכו על גבי הרצפה ואי"ז כבוד לביהמ"ד כלל. או שהוא מניחו על גבי השלחן, ואז לבד מדיני כבוד הביהמ"ד וכנ"ל - נוגע הדבר גם לדיני בל תשקצו דאיתא ביו"ד סימן קט"ז סעיף ו' עיי"ש.
ואם היה בכוחי הייתי מוחה על זה, כי מאוד מאוד אינו כבוד לביהמ"ד שאחר התפלה מלא הרצפה בניירות אלו, כנלפע"ד.

אמרתי אחכמה כתב:, (וקשה לומר שניירות המונחות מכוסים בכיסו ייקראו גרף של רעי שיהיה מותר לטלטלן בשביל זה, וגם הלא הדין הוא שאין עושין גרף של רעי לכתחלה).
.

נעלם ממנו ד' השיטה (ביצה כא) שכל דבר שדרכו להיות גרף אין בזה האיסור של אין עושין לכתחלה, וכ"ז אמור רק לגבי ללכת למקום הגרף, ופשוט דאל"כ אסור לאכול בשבת בכלים חד פעמים למשל או לפצח גרעינים כיון שיהיה גרף של"ר.