פורום אוצר החכמה

הקשה הראב"ן אמאי בעי למיתני דאשה נקנית בביאה ולמאי בעי קרא לזה הלא כיון שאשה נקנית בכסף ואף בהנאה מקודשת [בפשוטו מדין שו"כ ואכמ"ל] א"כ תתקדש בביאה מחמת ההנאה שיש לה ושלח רבינו אפרים שאלה זו לרבינו תם ותירץ לו ר"ת בספר הישר החדש פ' אות ה' דליכא הנאה שו"פ בביאה תדע משוק של זונות מי שוכר את מי [הראב"ן תירץ דבבתולה דליכא הנאה בביאה] עכ"ד וכל השו"ט צ"ב
ומלבד שיש כאן חידוש שהמקדש בקנין המועיל ושאינו מועיל חלל עכ"פ הקנין השני הגם שלא נתכון וכמ"ש הרע"א בזה
ויש כאן חידוש דגם בקנין כסף מהני הגם שלא קבע את הכסף כקציצה מפורשת עבור דבר זה [ולכאורה להגרש"ש בכסף החוזר ל"ש כלל ד"ז] וצ"ע

ק"ק מהמקדש במלוה דאינה מקודשת אף שזה כולל מחילת מלוה דמועיל בו קידושין,
וע"כ הכונה דלקדושי ביאה לא בעי קנין מחודש אלא אפשר לקדש מחמת ההנאה כשחוק לפני,

באמת מחודש
אך מ"ש מתנאי שלא חל דאכתי יש קציצה (כמ"ש הרמב"ן )
והביאור כיון שעשה זה רק אדעתיה שיקבל משהו והא נמי גם אם לא קצץ הרי עשה את הביאה על דעת קידושין
אמנם יש לחלק

ק"ק מהמקדש במלוה דאינה מקודשת אף שזה כולל מחילת מלוה דמועיל בו קידושין,
וע"כ הכונה דלקדושי ביאה לא בעי קנין מחודש אלא אפשר לקדש מחמת ההנאה כשחוק לפני,

סתם כך, מקווה שלא פספסת שם איך ר"ת מכנה את ר"א - סוף אמוראים וראש סבוראים!

ביליצר כתב:ק"ק מהמקדש במלוה דאינה מקודשת אף שזה כולל מחילת מלוה דמועיל בו קידושין,
וע"כ הכונה דלקדושי ביאה לא בעי קנין מחודש אלא אפשר לקדש מחמת ההנאה כשחוק לפני,

לכאורה אם לא חל קידושין הרי המחילה בטלה כיון שלא עשה כלל מחילה אלא ניסה לקדש בכסף המלוה והוי כמו פירעון שלא חל

אתה חונן כתב:

ביליצר כתב:ק"ק מהמקדש במלוה דאינה מקודשת אף שזה כולל מחילת מלוה דמועיל בו קידושין,
וע"כ הכונה דלקדושי ביאה לא בעי קנין מחודש אלא אפשר לקדש מחמת ההנאה כשחוק לפני,

לכאורה אם לא חל קידושין הרי המחילה בטלה כיון שלא עשה כלל מחילה אלא ניסה לקדש בכסף המלוה והוי כמו פירעון שלא חל

ברור ,יש דין דבהנאת מחילת מלוה מקודשת ,ולכאורה כל מקדש במלוה נותן לה הנאה זו ?אלא מכיון שלא נתכוין לקדשה בהנאה אלא במלוה אינה מקודשת,

ביליצר כתב:

אתה חונן כתב:

ביליצר כתב:ק"ק מהמקדש במלוה דאינה מקודשת אף שזה כולל מחילת מלוה דמועיל בו קידושין,
וע"כ הכונה דלקדושי ביאה לא בעי קנין מחודש אלא אפשר לקדש מחמת ההנאה כשחוק לפני,

לכאורה אם לא חל קידושין הרי המחילה בטלה כיון שלא עשה כלל מחילה אלא ניסה לקדש בכסף המלוה והוי כמו פירעון שלא חל

ברור ,יש דין דבהנאת מחילת מלוה מקודשת ,ולכאורה כל מקדש במלוה נותן לה הנאה זו ?אלא מכיון שלא נתכוין לקדשה בהנאה אלא במלוה אינה מקודשת,

לא מוכרח כלל אלא כיון שלא חל בתורת המעות לא חל כלל כיון שלא עשה מחילה (ולא כיון שלא נתכוון לקדשה בזה)

עיין שוב בנידון ,,הרי מקדש במלוה הוא בעצם מחילת המלוה ,,

ביליצר כתב:עיין שוב בנידון ,,הרי מקדש במלוה הוא בעצם מחילת המלוה ,,

ביארתי שאינו כן אלא ניסיון עשות כעין פירעון ע"י הקידושין שיחולו תמורתו

הנה לענין הקו' על המשנה צ"ע אבל לענין הקושיא על הפסוק לכאו' כיון דאפשר לקנות בביאה ע"י שיכוין לקנין כסף אין צורך להתורה לחדש קנין ביאה בשביל ציורים אלו.
סמך לענין זה בקדושין כב: הגביהו רבו לו קנה אלא מעתה שפחה כנענית תהא נקנית בביאה, ונקשה אותו קושיא דהרי הא דאין שפחה כנענית נקנית בביאה הוא מדין ביאה אבל מדין הגבהה מנלן דלא קני ונפ"מ כדבריך וצ"ע.

אתה חונן כתב:

ביליצר כתב:עיין שוב בנידון ,,הרי מקדש במלוה הוא בעצם מחילת המלוה ,,

ביארתי שאינו כן אלא ניסיון עשות כעין פירעון ע"י הקידושין שיחולו תמורתו

הרי במציאות יש כאן הנאה דמחיקת החוב ותתקדש בזה אלא מכיון.....

ביליצר כתב:

אתה חונן כתב:

ביליצר כתב:עיין שוב בנידון ,,הרי מקדש במלוה הוא בעצם מחילת המלוה ,,

ביארתי שאינו כן אלא ניסיון עשות כעין פירעון ע"י הקידושין שיחולו תמורתו

הרי במציאות יש כאן הנאה דמחיקת החוב ותתקדש בזה אלא מכיון.....

אולי כבודו יבאר למה החוב נמחק?
הוא לא מחל ולא נתכון למחול

אם הקדושין חלין החוב נמחק במקדש במלוה ,

ביליצר כתב:אם הקדושין חלין החוב נמחק במקדש במלוה ,

ומאיפה יתחיל הגלגל?
באין בב"א??

אשתדל להסביר פעם אחרונה בל"נ ,
לכאורה כשאדם רוצה לקדש במלוה יש כאן הנאת מחיקת החוב ולמה אינה מקודשת ?התשובה היא כי לא התכוין לקדשה באופן זה ,דון מינה ואוקי........

כשאדם רוצה ??
כשאדם מוחל יש הנאה אך פה הוא לא מחל
אולי כבודו יבאר במה חולק עלי?

צ"ל שכוונתו שאם היה אפשר מדין כסף, מנין שביאה אינו מדין כסף.

ובכ"מ לא קשה כל כך כי נהנית ומתכוונת להנאה זו משא"כ כשמתכוונת לקבלת הכסף. ועי' בקונטרס קנין כסף שם הסביר שאם לא התכוון לא נעשה כלל לחיוב ממוני

איש טלז כתב:הקשה הראב"ן אמאי בעי למיתני דאשה נקנית בביאה ולמאי בעי קרא לזה הלא כיון שאשה נקנית בכסף ואף בהנאה מקודשת [בפשוטו מדין שו"כ ואכמ"ל] א"כ תתקדש בביאה מחמת ההנאה שיש לה ושלח רבינו אפרים שאלה זו לרבינו תם ותירץ לו ר"ת בספר הישר החדש פ' אות ה' דליכא הנאה שו"פ בביאה תדע משוק של זונות מי שוכר את מי [הראב"ן תירץ דבבתולה דליכא הנאה בביאה] עכ"ד וכל השו"ט צ"ב
ומלבד שיש כאן חידוש שהמקדש בקנין המועיל ושאינו מועיל חלל עכ"פ הקנין השני הגם שלא נתכון וכמ"ש הרע"א בזה
ויש כאן חידוש דגם בקנין כסף מהני הגם שלא קבע את הכסף כקציצה מפורשת עבור דבר זה [ולכאורה להגרש"ש בכסף החוזר ל"ש כלל ד"ז] וצ"ע

אחר שיש דין קידושי ביאה, נוסח קידושי ביאה הוא התקדשי לי בביאה זו, כשהמשמעות היא שביאה היא היוצרת קידושין. אבל אם לא הי' דין קידושי ביאה וכשאלת הראב"ן, א"כ המקדש בביאה הי' מקדש בשכר ביאה כמו בשכר שאדבר עלייך לשלטון וכדו', וא"כ אין מזה ראי' כלל לנידון הנ"ל.

מכח זה איני מבין ג"כ מה מצאת מקור בדבריו למקדש בביאה אחר שיש דין קידושי ביאה שזה יועיל מדין כסף. (ואולי הבנת כוונתו שיש כאן ב' שאלות. א' אמאי בעי קרא לזה. ב' אמאי בעי למיתני דאשה נקנית בביאה. ולי נראה שאי"ז ב' שאלות, בפרט שהי' אפשר ליישב את זה שאחר שיש פסו' מיוחד ממילא גם במשנ' נשנה במיוחד).

העירו לעיין באור חדש קידושין ד"ד וע"ע שו"ת גבעות עולם בסי' כב' ענף ג'
ודוק בביאור הענין
[ליבי מרגיש דקידושי הנאה אינו מדין כסף ממש אלא הנאה זה סיבה לקנות גם בלי כסף ויש לי בזה דברים ערוכים מהגר"י אנרברג וע"כ הנאה מועילה מצ"ע לדבק בניהם בלא קנין כסף ואכמ"ל ]

איש טלז כתב:העירו לעיין באור חדש קידושין ד"ד וע"ע שו"ת גבעות עולם בסי' כב' ענף ג'
ודוק בביאור הענין
[ליבי מרגיש דקידושי הנאה אינו מדין כסף ממש אלא הנאה זה סיבה לקנות גם בלי כסף ויש לי בזה דברים ערוכים מהגר"י אנרברג וע"כ הנאה מועילה מצ"ע לדבק בניהם בלא קנין כסף ואכמ"ל ]

האשה נקנית בארבעה דרכים ?
קדושין סג ע"א שחוק לפני ורקוד לפני שמין אי יש בו שוה פרוטה ,,