פורום אוצר החכמה

מתוך דיווח בJDN

הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף פוסק כי "אנשים שהם אנוסים, לא יכולים לבוא לבית הכנסת, או שהם מרותקים למטה, כיסא גלגלים, כל מיני סיבות. הם רוצים לראות את התפילה במחשב, שידור ישיר מבית הכנסת".

את הדברים אמר במענה לשאלת הרב שלמה רענן, יו"ר ארגון איילת השחר. "בשעה שהם מתפללים – יתפלל אתם יחד מילה במילה, אומרים את העמידה – יעשה אתם את העמידה בלחש, זה נקרא תפילה בציבור", הסביר הרב כיצד ינהגו.

הגר"י יוסף מדגיש כי הפסק הוא "בדיעבד, במקום אונס. לכתחילה אדם צריך לבוא לבית הכנסת להתפלל. כשאדם אנוס, אדם לא מרגיש טוב, או חיילים, כל מיני סיבות כאלו: יכולים להסתכל במחשב וישמעו את ספר התורה. לפי ההלכה זה נקרא תפילה בציבור, במקום צורך, ואפשר לסמוך על זה לכתחילה".

אשמח לדעת בירור הפסק שעל פניו נראה תמוה, ואם סובר שאם מתפללים באותו רגע נקרא תפילה בצבור, למה צריך מחשב לראות, ואפילו שמיעה למה צריך, הרי יכול לכוין השעה שבו מתפללים בביהכ"נ?

ברור שלא נחשב זה תפילה בצבור. אבל דומני שיש ענין להתפלל בשעה שהצבור מתפללים, ואם מכוונים זה דרכו לכאורה זה עוזר.
אולי אפשר לענות אמן ג"כ דלא גרע מבהכ"נ באלכסנדריה שלא שמעו כל המתפללים הברכות וענו אמן ע"פ סודרין, אבל דומני שהגרשז"א פקפק בזה דלא שייך אלא כשהוא באותו בית.

לא מצאתי שכתב שנחשב תפילה בציבור.

עמקן כתב:אבל דומני שיש ענין להתפלל בשעה שהצבור מתפללים.

אני מסכים לגמרי אין כוונתו שזה תפילה בציבור רק שזה תפילה עם הציבור היינו בשעה שהציבור מתפללים, והוא גמ׳ מפורשת
בבלי ברכות ז׳ ע״ב-ח׳ ע״א:
״אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי, אמר ליה לא יכילנא, אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי, אמר ליה טריחא לי מלתא, ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר, אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בר יוחי מאי דכתיב 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון' אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (ישעיהו מט, ח) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא (איוב לו, ה) הן אל כביר ולא ימאס וכתיב (תהלים נה, יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם״
ומתוך הדברים מוכח שמימרא של רבי נתן ״אמר הקב״ה כל העוסק וכו׳״ קאי גם על עניין זה ודייק לומר ״מתפלל עם הציבור״ ולא מתפלל בציבור, וכן ״כי ברבים היו עמדי״ ופשוט.

ילקוט יוסף מועדים מהלכות ודיני הסליחות
והשומע סליחות ושלש עשרה מדות או קדיש מהשליח ציבור, דרך הרדיו בשידור ישיר אחר חצות, עונה י"ג מדות, ואם השידור הוא מהקלטה, לא עונה. ועונים אמן אחר הקדיש הנאמר ברדיו בשידור ישיר, אבל לא מהקלטה. והשומע מקרא מגילה דרך הרדיו אינו יוצא ידי חובתו.כו

בן עזאי כתב:

עמקן כתב:אבל דומני שיש ענין להתפלל בשעה שהצבור מתפללים.

אני מסכים לגמרי אין כוונתו שזה תפילה בציבור רק שזה תפילה עם הציבור היינו בשעה שהציבור מתפללים, והוא גמ׳ מפורשת
בבלי ברכות ז׳ ע״ב-ח׳ ע״א:
״אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי, אמר ליה לא יכילנא, אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי, אמר ליה טריחא לי מלתא, ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר, אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בר יוחי מאי דכתיב 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון' אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (ישעיהו מט, ח) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא (איוב לו, ה) הן אל כביר ולא ימאס וכתיב (תהלים נה, יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם״
ומתוך הדברים מוכח שמימרא של רבי נתן ״אמר הקב״ה כל העוסק וכו׳״ קאי גם על עניין זה ודייק לומר ״מתפלל עם הציבור״ ולא מתפלל בציבור, וכן ״כי ברבים היו עמדי״ ופשוט.

שו"ע אוח צ, ט וכל הנו"כ
ושעה"צ סו"ס תקצא

עם שבשדות?

במסתרים כתב:עם שבשדות?

נחלקו הראשונים על עם שבשדות, י"א שהכוונה רק שהם באים לביה"כ ושומעים את החזן, [וזה הפירוש הוא הפירוש ההלכתי, כמדומה שכך עולה, עי' ב"י תקצא היטב].
ויש פירוש התוס' [?] שהכוונה שאין צריכים לבוא לביה"כ, אבל שם אינם מתפללים כלל, אלא החזן פשוט מוציא אותם גם בהיותם רחוק מן הביה"כ ואינם מתפללים כלל.
[ודעת התוס' צ"ע מהסוג' שלפני זה, דאמרינן ברכות ותקיעות מקום תקיעות קודם, ותיפו"ל דבמקום תקיעות גם יוצא ברכות משום עם שבשדות, וכמדומה שהגרי"א חבר מקשה כן בשו"ת בנין עולם]

יש לתמוה על אמירת סליחות דרך הלווין וזה הם עושים לא מחמת אונס אלא ע"פ פסק הלכה הנ"ל והדברים צ"ב האם יחשב לתפילה בציבור?

במעמדי "פירסומי ניסא" - הדלקת נרות חנוכה מסביב לעולם שנערך באמצעות לוויין, נצפה הרבי מליובאוויטש עונה אמן אחר הברכות.

מכיון דקיי"ל שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, הרי שאם מתפלל באותו זמן, נקרא תפילה בציבור. ואפילו אם אינו שומע החזן, כמו בבית הכנסת של אלכסנדריא.

תוכן כתב:מכיון דקיי"ל שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, הרי שאם מתפלל באותו זמן, נקרא תפילה בציבור. ואפילו אם אינו שומע החזן, כמו בבית הכנסת של אלכסנדריא.

מחיצה של ברזל היינו לענות ולא להצטרף, וזמן שהציבור מתפללים הוא מעלה בפנ"ע, וכמש"כ לעיל מהש"ס ושו"ע.

אפשר כתב:

תוכן כתב:מכיון דקיי"ל שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, הרי שאם מתפלל באותו זמן, נקרא תפילה בציבור. ואפילו אם אינו שומע החזן, כמו בבית הכנסת של אלכסנדריא.

מחיצה של ברזל היינו לענות ולא להצטרף, וזמן שהציבור מתפללים הוא מעלה בפנ"ע, וכמש"כ לעיל מהש"ס ושו"ע.

מנין לך שמחיצה של ברזל זה לא להצטרף?

תוכן כתב:מכיון דקיי"ל שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, הרי שאם מתפלל באותו זמן, נקרא תפילה בציבור. ואפילו אם אינו שומע החזן, כמו בבית הכנסת של אלכסנדריא.

יש חילוק בין מחיצה של ברזל שאינה מפסיקה לטינוף או צואה שנחלקו אם מפסיקה עיין בסימן נה ס"כ ומשנ"ב שם, וסימן ע"ט ס"א.

דין מחיצה של ברזל נאמר בשו"ע רק לענין קדיש וקדושה בשו"ע אוח סי' נה סעיף כ, וכן בסימן קכח לענין ברכת כהנים, לענין תפילה בציבור לא שמענו ולא ראינו שיעור זה, אלא צריך להראות פנים, עי' בסימן נה שם לפני זה, ואמנם בדברי הראשונים לא הוזכר לחלק בין אם יש כבר עשרה או לעשות עשרה, אבל באחרונים קצת דנו בזה, עי' במשנ"ב שם ס"ק נב וס"ק נח, ויש רדב"ז וברכי יוסף, ושאר פוסקים. [ויש שיטה בברכ"י ושע"ת שגם לענין תפילה בציבור יש דין מחיצה של ברזל, וכמש"כ, אבל לא נקטינן הכי וכמבואר במשנ"ב, קח את המר"מ מפסקי תשובות ותמצא נחת]. סליחה אבל אין עיתותי בידי כדי להיות מראה באצבע בדיוק. אבל קחנו משם.