פורום אוצר החכמה

מצינו ביצחק אבינו ובבנימין שנקראו 'נער' אע"פ שהיו כבר 'אנשים' - מדוע התורה משתמשת בתואר הזה, היש מי מהמפרשים שמדבר ע"ז?

הרמב"ן בכמה דוכתי, עי' ריש וישב בזה, ובכי תשא עה"פ ויהושע נער כו', וגם דן בזה על משה עה"פ נער בוכה.

אוהב אוצר כתב:מצינו ביצחק אבינו ובבנימין שנקראו 'נער' אע"פ שהיו כבר 'אנשים' - מדוע התורה משתמשת בתואר הזה, היש מי מהמפרשים שמדבר ע"ז?

מזרחי בראשית פרק לז פסוק ב
שהיה עושה מעשה נערות. לא נער ממש, שאין הזכר נקרא נער אלא מבן שלש עשרה שנה ויום אחד עד בן שלש עשרה שנה וחצי, דומיא דנקבה שאינה נקראת נערה אלה מבת שתים עשרה שנה ויום אחד עד בת שתים עשרה שנה וחצי. ולפיכך במשה רבינו עליו השלום דכתיב ביה בהיותו קטון "והנה נער בוכה" אמרו, שהיה קולו כנער. וגבי יוסף שהיה בן שבע עשרה שנה אמרו "שהיה עושה מעשה נערות". אבל במדרש משלי בפסוק "לנער דעת ומזמה" אמרו, "עד כמה שנים נקרא האדם נער, רבי מאיר אומר עד עשרים וחמש. רבי עקיבא אומר עד שלשים. אמר רבי, לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד עשרים שנה, שנאמר 'מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא לצבא"'. ומפני זה הייתי רוצה לפרש שמה שדרשו גבי יוסף אינו אלא מיתורא דקרא, שהיה די לומר 'אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן', למה ליה למכתב "והוא נער", אלא שהיה עושה מעשה נערות. אך קשה מההיא דבראשית רבה שאמרו, "'יוסף בן שבע עשרה שנה' ואת אמרת 'והוא נער' אלא שהיה עושה מעשה נערות". ושמא יש לומר, דהכי קאמר, "יוסף בן שבע עשרה שנה" ואת צריך לומר "והוא נער", אלא שהיה עושה מעשה נערות. אבל מה שנאמר עליו "נער עברי" והוא בן שלושים, כבר פירש רש"י "נער שוטה ואין ראוי לגדולה" ופירושו כדמות נער. ובנימין שנאמר עליו "לא יוכל הנער לעזוב את אביו", "והנער יעל עם אחיו" והוא בן שלושים ואחת, וכן אבשלום שנאמר עליו "השלום לנער לאבשלום" והוא בן עשרים ואחת, הוא מפני שהבן אצל האב או אצל האח הגדול ממנו, שהוא במקום אביו, נקרא נער, ואם הוא גדול בשנים, מפני שהוא נסמך עליהם בכל ענייניו כנער. ורחבעם שנאמר עליו "ורחבעם היה נער ורך לבב" והוא בן ארבעים ואחת במלכו, וכן ירמיהו שאמר על עצמו "כי נער אנכי", הוא מפני חולשתם ורכות לבבם כמו הנער. גם המשרת נקרא נער ואם הוא גדול בשנים, מפני שהוא עושה מעשה נער שדרך המשרת על הרוב להיות נער, ויהושע בן נון לעד, שהיה בן חמשים ושבע שנה והכתוב קורא אותו נער.

מתי נקרא אדם בשם 'נער'? דהנה ישמעאל היה לכל הפחות בן 16 כשהתורה קוראת לו נער (בראשית כא' יב' יג' יח' יט' כ') ומאידך נקרא שם גם 'ילד' (כא' יד').
אברהם אבינו ע"ה בזמן העקידה היה בן 37 (עי' רש"י כה' יט') ונקרא 'נער' (כב' ה' יב).
יוסף כבן 17 נקרא 'נער' (לז' ב')
בנימין כנפגש לראשונה עם אחיו יוסף כבר היה אב ל10 ילדים כמבוא' ברש"י (מג' ל') ונקרא 'נער' (מג' ח').
משום מה תמיד היה מונח לי ש'נער' זהו גיל מסויים בזמן הנעורים, עד גיל מסויים. ומהפסוקים לעיל משמע שמעבר לכך עדיין נקרא 'נער'.
אשמח לביאור הענין

אבן עזרא על הכתוב (שמות לג יא)משרתו יהושע בן נון נער.
והוא חיה מאה ועשר שנים, וחכמים אמרו, כי שבע שנים כבש, ושבע שנים חלק, א"כ היה בן חמשים ושש שנה, ואיך קראו הכתוב נער? וככה דקדוקו: ומשרתו יהושע בן נון שירות נער:

יש רשי בדברי הימים שכותב שעד 42 נקרא אדם נער וההוכחה מיהושוע שהיה בן 42

שדי חמד כלל מח

כנ"ל יש לדון בתואר תינוק
המדרש בראשית ל,י ותלד זלפה שפחת לאה בכולם כתיב ותהר וכאן ותלד אלא בחורה היתה ולא היתה ניכרת בעיבורה, ורש"י שינה הלשון וכ' בחורה מכולן ותינוקת בשנים ויל"ד האם הייתה קטנה או גדולה. [ובגמ' ביומא כג,ב מצינו לשון תינוק על כהן שהיה משמש בביהמ"ק וע"כ שהיה למעלה מגיל כ' שאז מתחיל להתרגל בעבודה או מגיל כ"ה שאז עובד עבודה, וכן במעילה ז,ב קרי ר' יוחנן לר"ל ינוקא ומיירי בגדלותו שהרי רק כשנעשה גדול למד תורה, אמנם לפמש"כ התוס' בב"מ פד,א ד"ה אי אפשר שגם בקטנותו למד תורה, וכ"כ גם בעירובין סה,ב, ואולי יש לחלק בין תינוק לינוקא, אך בריש פ' בתרא דנידה לשון תינוקת מיירי בקטנה דווקא, וצ"ע] ועי' בתורה שלמה שם שהביא גי' שהייתה קטנה.

וייש"כ לרב בקרו טלה שהעמידני על האמת!

נער ישראל ואהבהו. הנער בן מאה שנה ימות
נערים פני זקנים ילבינו, תלוי ליד מה מוזכר הנער. דאם הוא ביחס לזקן יתכן שאיננו צעיר כל כך רק לא כמו הזקן

קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם.

ובספרי הסוד מדברים הרבה על מלאך מט"ט כ'נער'.

אוהב עמו כתב:המדרש בראשית ל,י ותלד זלפה שפחת לאה בכולם כתיב ותהר וכאן ותלד אלא בחורה היתה ולא היתה ניכרת בעיבורה, ורש"י שינה הלשון וכ' בחורה מכולן ותינוקת בשנים.

רש"י מוסיף דברי הסבר, לאמר: מדוע לא היתה ניכרת בעיבורה? כי היתה תינוקת בשנים שלא הגיע זמנה לראות.

עוד יש במדרש שהנער העמלקי שהרג דוד על שהודיעו על מות שאול המלך היה דואג האדומי.
ובגמ' סנהדרין איתא שדואג האדומי נפטר בן ל"ד שנים.
ולפי"ז מצינו נער בן ל"ד.

שייף נפיק כתב:תלוי ליד מה מוזכר הנער. דאם הוא ביחס לזקן יתכן שאיננו צעיר כל כך רק לא כמו הזקן.

דומיא דהא דתנן בפרק השג יד:
יֶלֶד שֶׁהֶעֱרִיךְ זָקֵן נוֹתֵן עֵרֶךְ זָקֵן, וְזָקֵן שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַיֶּלֶד נוֹתֵן עֵרֶךְ יֶלֶד.
רש"י: 'יֶלֶד' - מִבֶּן עֶשְׂרִים וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים.

וכיוצא בו - כד הוינא טליא הפריע לי סתירה מהו 'בחור' שלפעמים נראה שהוא מי שאינו נשוי, ולפעמים נראה מי שהוא צעיר. ואחר החיפוש (בכלים של אז קודם המחשב..) הגעתי למסקנא שזה תלוי אם נאמר בו בתולה כמו כי יבעל בחור בתולה וכדו' הכוונה לבחור שאינו נשוי עדיין, אבל סתם בחור הכוונה לצעיר.
ומסתמא כן הוא בהרבה מקומות שתלוי ביאור המילה במילה אחרת שנמצאת באותו מקום.

שמעתי מאברך א' בזמן העקידה היה יצחק בן ל"ז ואאע"ה אומר "אני והנער נלכה עד כה"

הוזכר כאן לעיל (רק שנכתב בטעות אברהם במקום יצחק). אגב גם ישמעאל ואליעזר קרויים שם נערים "ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה".
ורבנו אברהם אבן עזרא כתב וז"ל : "רז"ל אמרו שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים. ואם דברי קבלה נקבל. ומדרך סברא אין זה נכון, שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה, ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו ברצונו לשחיטה, ואין בכתוב מאומה על יצחק. ואחרים אמרו שהי' בן חמש שנים, גם זה לא יתכן, בעבור שנשא עצי העולה. והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים, והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו. והעד שאביו הסתיר הסוד ממנו, ואמר אלהים יראה לו השה, כי אילו אמר לו אתה העולה, יתכן שיברח".
וכעין זה כתב ר' אברהם בן הרמב"ם בפירושו (בראשית כב א): "ואמרו כי יצחק ע"ה היה אז בן שבע ושלושים שנה, וזמן העקידה מחובר לזמן פטירת שרה. וזו היא שיטת החכמים בבראשית רבה, פירשו כי יצחק ציית וסבל והכין את עצמו. אבל אבא מרי ז"ל (-הרמב"ם) קבלתי ממנו שהוא היה מרחיק את זה הרבה, והיה אומר שאילו היה הדבר כן, היה באמת ציות יצחק במעשה זה גדול מציות אברהם. והיתה ההבטחה והשכר וגמול ליצחק יתרה (על ההבטחה לאברהם), ואין (ראיה על) זה במקרא".

וראה בפירוש הרוקח עה"ת (סו"פ וירא) שהקשה ממה שנקרא רבקה "נערה" שמשמע שהיתה בין י"ב שנים לבין י"ב שנים ו' חדשים ומזה קשיא גם על מ"ד שהיתה בת י"ד שנים (שאז לא נקראת נערה אלא בוגרת) ובין למ"ד שהיתה בת ג' שנים וי"א (שאז נקראת קטנה או ילדה ולא נערה).

לפי מה שהביא הרב אש משמים לעיל בשם הג"מ חיים קנייבסקי שליט"א, יש להעיר קצת על המנהג שמח"ת ב'כל הנערים'.

אוהב עמו כתב:עוד יש במדרש שהנער העמלקי שהרג דוד על שהודיעו על מות שאול המלך היה דואג האדומי.
ובגמ' סנהדרין איתא שדואג האדומי נפטר בן ל"ד שנים.
ולפי"ז מצינו נער בן ל"ד.

לי זכור שהוא היה בנו של דואג.

וכנראה טעיתי או הוטעיתי, כי זוהי לשונו של המדרש - פסיקתא דרב כהנא (ג ("זכור"), טז):

ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (שמואל ב' א:יג). א"ר יצחק דואג האדומי היה. ויאמר לו דוד דמך על ראשך (שם שם טז), א"ר יצחק דמיך כתב, א' לו הרבה דמים שפכת בנוב עיר הכהנים.

מי שקורא רק את הדרשה הראשונה - יכול לטעות ולחשוב שדואג הוא הגר, והנער הוא בנו, אך מי שממשיך - רואה שהוא הנער עצמו.

בילקוט משלי(רמז תתקכ"ט) הובא מחלוקת חכמים עד כמה שנים נקרא נער
ר"מ אומר עד כ"ה שנים,ר"ע אומר עד שלשים שנה,רבי ישמעל אומר עד עשרים(וכנערים בני עשרים נבראו אדם וחוה)
לפי"ז צ"ע בכל המקומות שבהם יהושע ויצחק וכו' נקראו נער
ואולי יש לומר שזה לא בא לתאר שגם אז הם בגדר הפשוט של נער
אלא הענין ע"פ רוב הוא ע"פ סוד ביחס למעמדם וכמבואר בזוה"ק גבי יוסף וגבי יהושע בענין מט"ט שנקרא נער
(אד"ם חו"ה שנבראו כבני עשרים בגימטריה די"ן ודו פרצופין נבראו וב"פ ד"ו(היינו דו) הוא עשרים שמהם הוא הנסיר"ה שבגימטריא נער"ה הממתק לש"ך שהוא מספר נע"ר וה"פ די"ן בגימטריא נע"ר וה' הוא הממתקם שבה' אשתכח זיווג כידוע כ"ז מהאריז"ל..

עי' בהערות רש"ב אות קמג https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=110

יישר כח גדול. אז לא הוטעיתי, אלא זוהי מחלוקת, ובאותו ספר שקראתי - נקט כפי השיטה המסתברת יותר.
עכ"פ זה שקוראים לו נער - אינו ראיה מוחלטת לומר שאינו דואג אלא בנו, וכנ"ל באשכול זה ובמקביליו.