ראיתי את הקטע הבא כתוב במקום פלוני. דברים נפלאים.
שמעתיבשם החתם סופר שפירש הלשון שאומרים בברכת השנים ושבענו מטובך (ויש גורסים מטוּבהּ), וכן הוא בברכה אמצעית בשבתות ובמועדים, אשר לכאורה תמוה איך זה מבקשים מאתו ית"ש להשביענו בטוב, שהיא בקשה נפרזת, אך יובן על פי מאמרם ז"ל (יומא עד:) על הכתוב המאכילך מן במדבר למען ענותך (דברים ח טז), רבי אמי ורבי אסי חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו, וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל, אמר רב יוסף מכאן רמז לסומים שאוכלים ואין שבעים, ע"כ, ועיין שם בפירוש רש"י, ומעתה יש לפרש שבאמת כל דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס:), ואף הנראה רע בעינינו הוא באמת לטוב לנו, אבל על זה גופא אנחנו מבקשים מאתו ית"ש שישביענו מטובו, דהיינו שיהיה הטוב נראה ונגלה ומובן לעינינו, או שיפקח את עינינו לראות הטוב בכל דבר, כדרך השָׂבע שהאוכל נגלה לעיניו, עכ"ד.
אגב, במקום הנזכר לא צוין מקום הדברים בכתבי החתם סופר. אשמח להיוודע מן היודע.