גבול ים כתב:הרוצה להחכים כתב:בעניותי לא זכיתי להבין מהיכי תיתי שענין הקבורה הוא להשפיל את הגופה עד לתחתיות ארץ, הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.
והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות?
אתה רוצה להחכים, הלא כן ? מה יעשה אדם ויחכם ירבה בישיבה.
אתה שואל על הגמרא שם שמסתפקת האם הקבורה משום בזיונא או משום כפרה מהיכי תיתי שכך הוא
הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.?וכשהגמ' שואלת מאי נ"מ אתה שואל [b]והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות[b]?
אם נבלת בהתנשא, כי מיץ אף יוציא דם.
אכן, דפדפתי במהירות בדף מז (ולכן אמרתי בחפזי שמה"ת שפירוש דברי הגמרא "כפרה" הוא השפלת הגופה, ולא דברים ככתבם דהיינו קבורתה באדמה רוחשת תולעים) ולאור נזיפתך המחכימה מצאתי כי דברי רש"י הם בדף מו.
מוישי כתב:אין אדם נוקף אצבעו למטה עד שיכריזו על כך למעלה.
אמר הסבא מסלבודקא: ראו כמה גדול האדם שאפילו על דבר כה פעוט, מכריזים על כך למעלה.
אמר הסבא מנובהרדוק: ראו כמה שפל האדם, אפילו לנקוף אצבעו אינו יכול עד שיכריזו על כך למעלה.
אמר הסבא מקלם: ראו עד כמה כל דבר מחושבן ומדוקדק....
על זה הדרך:
אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה עוף הפורח מעליו מיד נשרף.
מתלהב החסיד: אח, ראה איזה קדושה... קדושת התורה.
דן בן הישיבה (המתנגד): יש לחקור האם יונתן היה חייב בנזקי התשלומין של העופות שנשרפו מחמתו...
ונאנח ההונגרי: אוי, מסכנה הציפור.