חזרת הש"צ כשיש רק ששה עונים
פורסם: ד' נובמבר 30, 2016 4:46 am
כתב בשו"ע (סימן נ"ה סעיף ו’): אם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן אפילו הכי מצטרף עמהם.
והנה בסימן קכ"ד סעיף ד’ כתב מרן כששליח ציבור חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן.
ולכן פירש הדרישה שאין הכוונה לבטלה ממש. וכ"כ הרבה פוסקים בינהם החיד"א בברכי יוסף, האליה רבה ועוד.
וביאור הדבר שבסימן קכ"ד בא מרן לאיים על המתפללים שלא ישיחו שיחת חולין בעת התפילה, אולם אם אנסתו שינה או שהוא מתפלל אין בכך כלום. כ"כ רבים מן האחרונים והובאו בילקוט יוסף סימן קכ"ד סעיף י"ד עי"ש באורך.
ואף במשיחים שיחת חולין נהגו לצרפם1, ואחר התפילה יוכיחום.
וברצוני לומר שבמקרה שיש ששה מתפללים וארבע לומדים תורה גם כן אפשר לחזור על התפילה אף שרק ששה עונים שהרי הארבע האחרים אינם עוברים איסור אלא לומדים תורה וכל הפחות לא יגרע מישן שהרי העוסק במצוה פטור מן המצוה. [ראה בשו"ת הראשון לציון (ח"ב) שהתיר להתחיל חזרת הש"צ אף אם יש רק ששה שסיימו תפילתם.]
1. מש"כ שנהגו לצרפם כ"כ הרא"ש בתשובה והביא בבית יוסף (סימן נ"ה ד"ה כתב הגהות מיימוניות). וכתב בשו"ת זכור לאברהם אביגדור (סימן י"ט) שאין זה סתם מנהג פושעים אלא ת"ח ש"צ שעומד ואינו חושש לברכה לבטלה. וכ"כ בשו"ת יהודה יעלה אסאד (סי’ כ"ו) שפוק חזי מאי עמא דבר שפסק הרא"ש שקרוב הדבר לברכה לבטלה לא נתפשט ומנהג עוקר הלכה. וכ"כ בשו"ת נחלת בנימים והובא בילקוט יוסף תפילה ב’ עמ’ קע"ה. וכ"כ המשנה ברורה (סי’ קכ"ד ס"ק י"ט) שהעולם נוהגים לצרף אפילו מי שיודעין בו שמשיח. וכ"כ בשו"ת איש מצליח (חלק א’ או"ח סי’ י"א אות א’). וכן פסק באור לציון (ח"ב עמ’ עז) שלא לחוש למשיחים.
אולם לכל הדיעות יש להוכיח את המדברים, ועד שיתאמצו לבטל החזרה יותר נכון שיוכיחו את הנכשלים בשיחה בטלה שהרי בלא"ה אסור לדבר בבה"כ דברים בטלים. [שו"ת זכר יהוסף סימן י"ט].
וק"ק מכל זה על מש מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בהליכות עולם (ח"א עמ’ קפ"ד) שאף אם יש ספק אם יש תשעה עונים, עדיף לעשות תפילה אחת בקול רם בלא חזרה.
והנה בסימן קכ"ד סעיף ד’ כתב מרן כששליח ציבור חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן.
ולכן פירש הדרישה שאין הכוונה לבטלה ממש. וכ"כ הרבה פוסקים בינהם החיד"א בברכי יוסף, האליה רבה ועוד.
וביאור הדבר שבסימן קכ"ד בא מרן לאיים על המתפללים שלא ישיחו שיחת חולין בעת התפילה, אולם אם אנסתו שינה או שהוא מתפלל אין בכך כלום. כ"כ רבים מן האחרונים והובאו בילקוט יוסף סימן קכ"ד סעיף י"ד עי"ש באורך.
ואף במשיחים שיחת חולין נהגו לצרפם1, ואחר התפילה יוכיחום.
וברצוני לומר שבמקרה שיש ששה מתפללים וארבע לומדים תורה גם כן אפשר לחזור על התפילה אף שרק ששה עונים שהרי הארבע האחרים אינם עוברים איסור אלא לומדים תורה וכל הפחות לא יגרע מישן שהרי העוסק במצוה פטור מן המצוה. [ראה בשו"ת הראשון לציון (ח"ב) שהתיר להתחיל חזרת הש"צ אף אם יש רק ששה שסיימו תפילתם.]
1. מש"כ שנהגו לצרפם כ"כ הרא"ש בתשובה והביא בבית יוסף (סימן נ"ה ד"ה כתב הגהות מיימוניות). וכתב בשו"ת זכור לאברהם אביגדור (סימן י"ט) שאין זה סתם מנהג פושעים אלא ת"ח ש"צ שעומד ואינו חושש לברכה לבטלה. וכ"כ בשו"ת יהודה יעלה אסאד (סי’ כ"ו) שפוק חזי מאי עמא דבר שפסק הרא"ש שקרוב הדבר לברכה לבטלה לא נתפשט ומנהג עוקר הלכה. וכ"כ בשו"ת נחלת בנימים והובא בילקוט יוסף תפילה ב’ עמ’ קע"ה. וכ"כ המשנה ברורה (סי’ קכ"ד ס"ק י"ט) שהעולם נוהגים לצרף אפילו מי שיודעין בו שמשיח. וכ"כ בשו"ת איש מצליח (חלק א’ או"ח סי’ י"א אות א’). וכן פסק באור לציון (ח"ב עמ’ עז) שלא לחוש למשיחים.
אולם לכל הדיעות יש להוכיח את המדברים, ועד שיתאמצו לבטל החזרה יותר נכון שיוכיחו את הנכשלים בשיחה בטלה שהרי בלא"ה אסור לדבר בבה"כ דברים בטלים. [שו"ת זכר יהוסף סימן י"ט].
וק"ק מכל זה על מש מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בהליכות עולם (ח"א עמ’ קפ"ד) שאף אם יש ספק אם יש תשעה עונים, עדיף לעשות תפילה אחת בקול רם בלא חזרה.