פורום אוצר החכמה

איש טלז כתב:השל"ה הוא מסכת תמיד בספר נר מצוה

המתנועע בתפילתו, גורם בטול כוונתו.
והעמידה בלי התנועעות כלל, עוזר על הכוונה. ומה שאמר (תהלים לה, י) 'כל עצמתי תאמרנה' וגו', היינו בשירות ותשבחות, וברכות קריאת שמע, ותלמוד תורה, אבל לא בתפילה. ואם יש מי שאמר כן גם בתפלה, נראה לי שאין לחוש לדבריו, כי הנסיון מוכיח, שהעמידה בלי נענוע בתפילה, גורם לכוון הלב. וראה בעיניך, הישאל אדם שאלות ממלך בשר ודם, וגופו מתנועע כנוע עצי יער מפני רוח.

גזע תרשישים כתב:"שאילנא ליה מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא ולא יכלין למיקם בקיומייהו, וכו', במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם, נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב (משלי כ) נר יי' נשמת אדם והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק), מגו אורייתא דלעילא לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא, וכו', לא שכיכו לכון, נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין, כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא". זוהר ג', פנחס, ריח' ע"ב.

פלגינן כתב:כבר ציינו כאן בעבר למאמרו של א' זימר, 'תיקוני הגוף בשעת התפילה', סידרא, ה (תשמט). אינו לפני כעת, אך בזכרוני שמאריך בכך.

סמ"ק מ' יא כתב:וה"רר אליעז' מגרמ"יזא כת' בספרו כי טוב מאד לכוין לחתימת כל ברכה וברכה כי יש בהן מאה ושלש עשרה תיבות כנגד תיבות שיש בתפילת חנה, וכן הדין נותן כי מי שמתכוין בשאלתו ולא יכוין בשבחו של הקדוש ברוך הוא מחייב את עצמו.

או"ז ב"ב סי' רכ כתב:כתב הרב ר' ברוך [בר] שמואל זצ"ל מארץ יון עיון תפלה שמחשב בדעתו אכוין בתפילתי כדי שיעשי לי רצוני ודומה למנסה בוראו. ולי אני המחבר נ"מ דרב ר' משולם בן הרב ר' דוד זצ"ל כי ר' שלמה מוינא פי' עיון תפלה היינו שמכוין בבקשותיו לצורך עצמו. כגון ברך עלינו את השנה הזאת רפאנו וכל כיוצא בזה הבקשות והתחינות שבשמונה עשרה. וכשמגיע לחתום בברכה בא"י רופא חולי עמו ישראל אז אינו חושש ומברך בלא כוונה. וזאת היא העבירה שמעיין בתפילה ומכוין לבו בבקשותיו לצורכו. ובברכה אינו מטריח על עצמו לכוין. וישר בעיני וההנה לי.

ספר חסידים סי' קנח כתב:...ואל תשים כוונת לבך רק לבקשות כי עיקר הכוונה לברכות ולשבח לכן אמרו יכוין בכולם ואם אי אפשר יכוין בברכת אבות או בברכת הודאה שאם תכוין רק בבקשות אז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין ראוי לקבל תפלתו שבכבוד מקום אינו חושש לבקש בכוונה ובדרך תחנונים ואיך נעשה רצונו שברצון נפשו מכוין ולא בשבח.

ויש לומר שמחמת מקור מוצא התפילה, אם מהמוח או מהלב, נולד ההפרש אם בלחש או בקול. כי הלב הוא חם ומתפעל ומוליד תנועה וקול, והמוח הוא קר ובלתי בעל תנועה ובלחש. ועל כן הקדושים והצדיקים היותר גדולים שהם בחינת מוח אין נראות מהם תנועות והתפעלות בתפילתם. ובאזנינו שמענו שהקדוש הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצללה"ה הי' מתפלל בלי שום תנועה, אלא הי' עומד כמו עמוד של אבן ורק עיניו זולגות דמעות ושופעות בלי הפוגות. וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה סיפר שבהיותו חולה ר"ל נצטוה מאת כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק להתפלל בר"ה ויוה"כ אתו עמו בחדרו המיוחד שעל יד ביהמ"ד הגדול, ולא הי' רואה בזקיני זצללה"ה שום תנועה והתפעלות בכל התפילה, אלא פניו היו בוערות כלפידים וכמלאך ה' נורא מאד. ובספר ישמח משה להקדוש ר"מ טייטעלבוים זצללה"ה מאוהעל (ריש פ' אחרי) שזוהי בחינת הצדיקים שהם מבתי גואי ומהם הי' משרע"ה ואהרן שבכל עבודתם ותפילתם לא היתה ניכרת בהם שום תנועה והתפעלות:

ישורון250 כתב:כף החיים סי' מח אות ז־ט

כדכד כתב:

אוהב עמו כתב:זכורני שאחד הצדיקים ביקש מבנו בהגיעו לגיל מצוות מחילה על כך שאינו מתפלל בנענוע ומסתמא גורם לו בושה עי"ז שנראה שאביו חריג מבין המתפללים.
אולי זה היה ר' מרדכי צוקרמן מגב"ש.
/quote]
עד כמ שזכור לי הג"צ הרב מרדכי צוקרמן זצ"ל כן היה מתפלל בנענוע

פרי יהושע כתב:

גזע תרשישים כתב:"שאילנא ליה מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא ולא יכלין למיקם בקיומייהו, וכו', במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם, נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב (משלי כ) נר יי' נשמת אדם והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק), מגו אורייתא דלעילא לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא, וכו', לא שכיכו לכון, נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין, כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא". זוהר ג', פנחס, ריח' ע"ב.

זה נראה יותר בשעת הלימוד, וכך בכוזרי והטעם כתב שם ע"פ פשוטו שלא היה בזמנם רוב ספרים, אבל בתפילה אולי לא ראוי, וראיתי הרבה גדולים שלא נהגו לנענע גופם כמנהג העם.

אור עולם כתב:ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",

תרשישי כתב:

אור עולם כתב:ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",

ליתר דיוק זה מהבעש"ט זי"ע וכפי המובא בספרי תלמידיו.

יעקל כתב:

תרשישי כתב:

אור עולם כתב:ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",

ליתר דיוק זה מהבעש"ט זי"ע וכפי המובא בספרי תלמידיו.

כמו מי מתלמידיו ?