הכהן כתב:רק אני לא רואה את הרי"ש של ההונגרים דומה לזסצ"ש? אני רואה אותתה הרבה יותר דומה לדטלנ"ת!
בברכה המשולשת כתב:והרי כת"ר מן הסתם יודע מה כתב בזה מרן הגרמ"פ באגר"מ (אפילו בדינים בהם צריך שתהיה לשה"ק לעיכובא), ושמנהג העולם להקל בכל זה בקריאה"ת, מפני שאינה חובת היחיד בכל מקרה
חיים ושלו' כתב:בברכה המשולשת כתב:והרי כת"ר מן הסתם יודע מה כתב בזה מרן הגרמ"פ באגר"מ (אפילו בדינים בהם צריך שתהיה לשה"ק לעיכובא), ושמנהג העולם להקל בכל זה בקריאה"ת, מפני שאינה חובת היחיד בכל מקרה
לא ידענא, אם תועיל בטובך לפרש?
בברכה המשולשת כתב:
שכתב שם שכל הגייה המקובלת בקיבוץ גדול של יהודים דינה כלשוה"ק
חיים ושלו' כתב:בברכה המשולשת כתב:
שכתב שם שכל הגייה המקובלת בקיבוץ גדול של יהודים דינה כלשוה"ק
יתכן אבל כי מה שידוע שהוא לשון עילגים דהיינו שמגיע מחמת שאינו יכול לבטאו כראוי, כאשר לדוגמא אנו רואים בעליל שבני אר"י קשה להם להגות את הרי"ש, וזהו אינו בכלל, וכמו הקורא לאלפין עיני"ן לא יעלה.
מכון חכמי ספרד כתב:א. היכן מופיעים דברי האגרות משה הנ"ל?
ב. האב"ע בספר צחות כתב שהרי"ש נאמרת בהרעדת הלשון.
ג. כיום שכס"ר מנפנפים בדגל הדקדוק, כמדומני נפלו בכאן, כיון שאצלם מקובל לומר רי"ש כמו כולם, וזה ממש כמו שהם אומרים את אות ג' רפויה.
ולך תנסה, לשיטתם, לומר את הפסוק "ויגר יצחק בגרר"...
הרב מזוז, כפי ששמעתי, לא מסכים עם תלמידיו בזה.
מכון חכמי ספרד כתב:ג. כיום שכס"ר מנפנפים בדגל הדקדוק, כמדומני נפלו בכאן, כיון שאצלם מקובל לומר רי"ש כמו כולם, וזה ממש כמו שהם אומרים את אות ג' רפויה.
ולך תנסה, לשיטתם, לומר את הפסוק "ויגר יצחק בגרר"...
הרב מזוז, כפי ששמעתי, לא מסכים עם תלמידיו בזה.
מכון חכמי ספרד כתב:א. היכן מופיעים דברי האגרות משה הנ"ל?
ב. האב"ע בספר צחות כתב שהרי"ש נאמרת בהרעדת הלשון.
ג. כיום שכס"ר מנפנפים בדגל הדקדוק, כמדומני נפלו בכאן, כיון שאצלם מקובל לומר רי"ש כמו כולם, וזה ממש כמו שהם אומרים את אות ג' רפויה.
ולך תנסה, לשיטתם, לומר את הפסוק "ויגר בגרר"...
הרב מזוז, כפי ששמעתי, לא מסכים עם תלמידיו בזה.
ישראל אליהו כתב:מכון חכמי ספרד כתב:הרב מזוז, כפי ששמעתי, לא מסכים עם תלמידיו בזה.
הרב מזוז סובר שיש להרעיד את הרי"ש, וכמו רי"ש הונגרית.
המדקדקים רגילים לשייך את האות ר' לאותיות אהח"ע לענין זה שאינה מקבלת דגש
.
אמנם זה קשה מאחר שיש מדי הרבה יוצאים מן הכלל, 17 פעמים באה אות ר' דגושה.
ונראה לומר שאות ר' שונה משאר אותיות אהח"ע, שאותיות אהח"ע אינן מקבלות דגש
לעולם [בה' וח' אין כלל דגש, בא' יש 4 פעמים אבל כידוע אין זה דגש אלא מפיק או משהו
32 כזה (עיין תורת הקורא פרשת מקץ), ובע' יש רק 3 פעמים בתיבת בַּ עְּ פֹלִ ים
[...
אבל האות ר' למרות שהיא 'לא אוהבת' לקבל דגש ומנסה בכל דרך להתפטר ממנו, אבל
לדעתי ההגדרה הנכונה היא שאות ר' 'אינה מוותרת בשום אופן על הדגש'. ולכן כשאפשר
להשתמש בתחליפים כגון תשלום דגש, הר' משתמשת בזה, ולכן בא תמיד קמץ בה"א
הידיעה שלפני ר', אבל כשאי אפשר, כגון אחרי ה' השאלה שצריכה להיות מנוקדת בפתח
, או אחר שי"ן השימוש, או במקרה של דחיק או תנועה קטנה שמחייבת אחריה 33 דוקא
דגש, הר' לא מוותרת על הדגש כמו שאר אותיות אהח"ע. ולכן תמיד בדחיק בא דגש בר',
ולא נמצא מקום בתנ"ך שצריכה הר' להדגש ואינה נדגשת או מושלמת בתשלום דגש.
לכאורה יש להבין מדבריו שקרא את הרי"ש מן הגרון.רש"י סוטה יח ב כתב:מערערין אותה. חוזרין לה לתוך גרונה כאדם הנחנק ע''י משקה נראה כעושה ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו (ישעיה טו):
רש"י איוב לט ל כתב:יעלעו. ואינן אלא כפי מדת בלעו דם ומים ונראה כבולע הרבה כאומר על על וכן בלשון חכמים בהשקאת סוטה (סוטה כ ע"א) מערערין אותה ומשקין אותה על כרחה וכן זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו) ל' קריאת גרון דומה לכך ולפי הדרך דבר הנביא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים