פורום אוצר החכמה

מנחת חינוך מצוה תקסב אות א

צריך אני להתלמד במצוה זו כי נראה אפי' בנתגיירו שני אומות הנ"ל נוהג הלאו הזה כפשטא דקרא לא יבא עמוני ומואבי כו' ע"ד אשר לא קדמו כו' וע"ד אשר שכר עליך כו' ועל זה נאמר לא תדרוש כו' והנה האומות הללו מפני הנבלה הזאת נתרחקו מקהל ד' לאחר שנתגיירו לעולם אם כן גם הלאו קאי ע"ז לא תדרוש כו' וקאי אף בגירותן. והנה לכאורה אפשר דגם בנשים דלא נתרחקו מקהל דהם לא עשו הנבלה הזאת אם כן גם הם אינם בכלל לאו הזה אך כבר כתבתי כ"פ דע"י טעם המצוה אין אנו יכולים ללמוד דין. והנה דבר זה דנתרחקו מקהל מבואר מפורש בתורה ע"ד כו' וקבלו חז"ל דהנקבות לא נתרחקו אבל לאו זה לא תדרוש אין מבואר בתורה כלל דאחר ע"ד כו' כתוב זה ומי עמד בסוד ד' בטעם מצוה זו ע"כ פשוט לפענ"ד דגם נקבות בכלל איסור לאו זה דלא תדרוש כו' אך דבר זה שכתבתי דה"ה אפי' נתגיירו הוא נכון כיון דלא כתיב דוקא בגיותן ממילא משמע דאומות אלו אסור לדרוש תמיד כמו הלאו הראשון דלא יבא דמיירי בגירותן. וראיה ברורה דלאו זה בגירותן דהר"מ כו' יכול אף עמון ומואב כן ת"ל וטובתם סיים כאן לפי שנאמר עמך ישב בטוב לו כו' ופסוק זה דעמך ישב מיירי בגר צדק כמו שמבואר פ"ח מה' עבדים הלכה י"א א"כ עו"מ שנתמעטו אף בגירותן הדין כן. הכלל ד"ז ל"ד בשעת מלחמה ונוהג בכ"מ ובכ"ז ואף על גר צדק שלהם יש עליהם לאו זה וגם על נשים דהטעם על דבר אשר לא קדמו כו' כתיב קודם לאו זה ואם היה מטעם זה היה סמוך לא תדרוש כו' ואח"כ על דבר והיה קאי ע"ד על לאו זה א"כ הוא מטעם אחר א"כ בנשים ג"כ ובגירותן ג"כ דאינו מפורש בתורה בגיותן גם מתיבת וטובתם מבואר דמיירי בג"צ כמ"ש והדברים ברורים בס"ד.

בקיצור אם אשתך עמונית אסור להגיד לה בוקר טוב.

אחד כתב שבאבי עזרי העיר על זה ומשום מה מחק את ההודעה, מישהו יודע איפה זה כתוב?

בן הרב כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?22704&pageid=P0173

תודה אבל אני לא חבר באוצה"ח, אפשר לעשות העתק הדבק?

קראקובער כתב:מנחת חינוך מצוה תקסב אות א

צריך אני להתלמד במצוה זו כי נראה אפי' בנתגיירו שני אומות הנ"ל נוהג הלאו הזה כפשטא דקרא לא יבא עמוני ומואבי כו' ע"ד אשר לא קדמו כו' וע"ד אשר שכר עליך כו' ועל זה נאמר לא תדרוש כו' והנה האומות הללו מפני הנבלה הזאת נתרחקו מקהל ד' לאחר שנתגיירו לעולם אם כן גם הלאו קאי ע"ז לא תדרוש כו' וקאי אף בגירותן. והנה לכאורה אפשר דגם בנשים דלא נתרחקו מקהל דהם לא עשו הנבלה הזאת אם כן גם הם אינם בכלל לאו הזה אך כבר כתבתי כ"פ דע"י טעם המצוה אין אנו יכולים ללמוד דין. והנה דבר זה דנתרחקו מקהל מבואר מפורש בתורה ע"ד כו' וקבלו חז"ל דהנקבות לא נתרחקו אבל לאו זה לא תדרוש אין מבואר בתורה כלל דאחר ע"ד כו' כתוב זה ומי עמד בסוד ד' בטעם מצוה זו ע"כ פשוט לפענ"ד דגם נקבות בכלל איסור לאו זה דלא תדרוש כו' אך דבר זה שכתבתי דה"ה אפי' נתגיירו הוא נכון כיון דלא כתיב דוקא בגיותן ממילא משמע דאומות אלו אסור לדרוש תמיד כמו הלאו הראשון דלא יבא דמיירי בגירותן. וראיה ברורה דלאו זה בגירותן דהר"מ כו' יכול אף עמון ומואב כן ת"ל וטובתם סיים כאן לפי שנאמר עמך ישב בטוב לו כו' ופסוק זה דעמך ישב מיירי בגר צדק כמו שמבואר פ"ח מה' עבדים הלכה י"א א"כ עו"מ שנתמעטו אף בגירותן הדין כן. הכלל ד"ז ל"ד בשעת מלחמה ונוהג בכ"מ ובכ"ז ואף על גר צדק שלהם יש עליהם לאו זה וגם על נשים דהטעם על דבר אשר לא קדמו כו' כתיב קודם לאו זה ואם היה מטעם זה היה סמוך לא תדרוש כו' ואח"כ על דבר והיה קאי ע"ד על לאו זה א"כ הוא מטעם אחר א"כ בנשים ג"כ ובגירותן ג"כ דאינו מפורש בתורה בגיותן גם מתיבת וטובתם מבואר דמיירי בג"צ כמ"ש והדברים ברורים בס"ד.

בקיצור אם אשתך עמונית אסור להגיד לה בוקר טוב.

צ"ע לפ"ז איך עשו חסד עם רות?? ואיך בעז נשא אותה ?

מאת הלוי כתב:צ"ע לפ"ז איך עשו חסד עם רות?? ואיך בעז נשא אותה ?

גמילות חסדים אכן מפורש במנ"ח שאסור לעשות איתם, אבל השאלה איך בועז נשא את רות - הרי מפורש בגמ' (יבמות עו, ב) "א"ל דואג האדומי, עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. מ"ט, דקאתי מרות המואביה. א"ל אבנר, תנינא, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית".

בינוני כתב:

מאת הלוי כתב:צ"ע לפ"ז איך עשו חסד עם רות?? ואיך בעז נשא אותה ?

גמילות חסדים אכן מפורש במנ"ח שאסור לעשות איתם, אבל השאלה איך בועז נשא את רות - הרי מפורש בגמ' (יבמות עו, ב) "א"ל דואג האדומי, עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. מ"ט, דקאתי מרות המואביה. א"ל אבנר, תנינא, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית".

אבל מצד לא תדרוש איך נשא אותה? זה לא חסד? אשה עזובה, עניה, אלמנה, גיורת, מי ירצה אותה בכלל?? ובעז, גדול הדור נושא אותה - על אף שהיה זקן- ודאי שזה נחשב כחסד.
צ"ע.

אולי כיון שהותרו נישואין - הותרו, ולא משנה אם יש בזה גם חסד (הלא עיקר עניינו בנישואין היה משום גואל).
אכן מ"מ צ"ע איך עשה כמה חסדים עם רות עוד לפני שנשאה כמבואר במגילת רות.

בינוני כתב:אולי כיון שהותרו נישואין - הותרו, ולא משנה אם יש בזה גם חסד (הלא עיקר עניינו בנישואין היה משום גואל).
אכן מ"מ צ"ע איך עשה כמה חסדים עם רות עוד לפני שנשאה כמבואר במגילת רות.

במגילת רות מבואר שבועז התענין בשלומה עוד קודם הנישואין, ובפרט שאחר שנשאה כל העם בירך אותה ודרש בשלומה. וצ"ע.
ויל"ע אם האיסור לא תדרוש שלומם קאי על נשים (יהודיות) שהרי הלאו לא לדרוש בשלומם במלחמה קאי רק על זכרים כמבואר בחינוך, ומאידך הלאו קאי גם שלא בשעת מלחמה, ואולי נשים כןבכלל האיסור??

בינוני כתב:אולי כיון שהותרו נישואין - הותרו, ולא משנה אם יש בזה גם חסד (הלא עיקר עניינו בנישואין היה משום גואל).
אכן מ"מ צ"ע איך עשה כמה חסדים עם רות עוד לפני שנשאה כמבואר במגילת רות.

אולי י"ל ע"פ המבואר שם במנח"ח (סק"א) שתשלומי שלום שרי והיינו כמו דוד ששלח לנחם את נחש רק מפני שעשה עמו חסד.
והרי רות עשתה עם נעמי חסד כמבואר בפס' (פ"א פס' ח) "ותאמר נעמי לשתי כלותיה וכו' יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי". ולכן היה מותר לבעז שהיה קרוב משפחתה של נעמי לגמול עמה חסד (ואע"פ דאדם אחר היה מ"מ עצם מה שהיטיבה עם קרובת משפחתו מן הסתם נחשב גם חסד עבורו).
ואמרתי שלפ"ז א"ש טפי מה דאומר הנער לבעז (פ"ב פס' ו') : "ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב". ומה הצורך להדגיש השבה עם נעמי?
וכן בעז אומר לרות (שם פס' ח') : " הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום".
ולהנ"ל מתבאר היטב שהנער בא ואמר לבעז שרות שבה עם נעמי היינו גמלה עמה חסד וממילא אתה יכול להשיב לה חסד, וכן בעז אומר לרות שהוא שמע שהיא גמלה חסד עם נעמי ולכן ישלם ה' פעלך וכו' ומיד אח"כ "ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וכו".

איש לוי כתב:

בינוני כתב:אולי כיון שהותרו נישואין - הותרו, ולא משנה אם יש בזה גם חסד (הלא עיקר עניינו בנישואין היה משום גואל).
אכן מ"מ צ"ע איך עשה כמה חסדים עם רות עוד לפני שנשאה כמבואר במגילת רות.

ויל"ע אם האיסור לא תדרוש שלומם קאי על נשים (יהודיות) שהרי הלאו לא לדרוש בשלומם במלחמה קאי רק על זכרים כמבואר בחינוך, ומאידך הלאו קאי גם שלא בשעת מלחמה, ואולי נשים כןבכלל האיסור??

לא קראת את המנחת חינוך?

בינוני כתב:

איש לוי כתב:

בינוני כתב:אולי כיון שהותרו נישואין - הותרו, ולא משנה אם יש בזה גם חסד (הלא עיקר עניינו בנישואין היה משום גואל).
אכן מ"מ צ"ע איך עשה כמה חסדים עם רות עוד לפני שנשאה כמבואר במגילת רות.

ויל"ע אם האיסור לא תדרוש שלומם קאי על נשים (יהודיות) שהרי הלאו לא לדרוש בשלומם במלחמה קאי רק על זכרים כמבואר בחינוך, ומאידך הלאו קאי גם שלא בשעת מלחמה, ואולי נשים כןבכלל האיסור??

לא קראת את המנחת חינוך?

צודק! קראתי רק את אות ב' הנושא שעליו דובר. יישר כח

ר' אלה ברוך פינקל היה מאריך בזה והיה לו מו"מ עם הרב ש"ך על כך, לא מזמן יצא ספר ממנו כנראה שיש שם גם על נושא זה.
לגוף הדבר באמת נשמע תמוה, המנ"ח לשיטתו, שמי בא בסוד ה' ולכן אין לחקור אחר טעם המצווה, שלא כמי שעליו כתב ספרו, הרב "החינוך", שלפעמים עושה שימוש בטעם או בגדר המצוה, עי' ערך מצות זכירת עמלק.