בשם ספודיק
לרפואת כל חולי עמו ישראל בפרט לרפואת אבי שיחיה
מאיר בין מרים נר"ו
שיזכה לקום ממיטת חוליו
ושלא יצטרך לעשות דיאליזה לעולם
ושיתרפא ממחלת הסוכרת לאלתר – אמן כן יהי רצון.
וורט ששמע החוזה מלובלין זצק"ל
"ויבוא יעקב שלם עיר שכם"
ראשי תיבות של המילה שלם: שם, לשון, מלבוש ש.ל.מ=שלם, יעקב לא שינה את שמו, מלבושו ולשונו, אע"פ שהיה זמן רב אצל לבן וקשר קשרי ידידות עם עשו. למרות הכל הוא נשאר שלם. ובאמת שלמותו של יהודי היא בזה שהוא עומד בתוקף על כך לבלי לשנות משלושת הדברים הללו.
עוד כתוב "ויאמר למה זה תשאל לשמי", אחרי שניצח יעקב את שרו של עשו(שטן) ניתן ליעקב השם "ישראל" במקום יעקב, כאשר מוסיפים לשם יעקב (182) את מניין "שטן" (359) מתקבל מניין ישראל (541), ולכן אמר המלאך (הוא השטן) "למה זה תשאל לשמי", הלא מתוך זה שניתן לך עתה השם "ישראל"יכול אתה לדעת מהו שמי, ואם כן לשם מה אתהיעקב שואל?
וורט מאת רבי אורי "השרף" מסטרליסק זצק"ל
"אם יהרוג הוא את אחרים"לאחר ששבים המלאכים ליעקב ומספרים לו שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו כתוב: "וירא יעקב מאוד ויצר לו" . בא רש"י הקדוש ופירש את הכפילות: "ויירא- שמא יהרג, וייצר לו- אם יהרוג הוא את אחרים".
נשאלת השאלה למה נקט רש"י בלשון "את אחרים"? היה צריך לומר "אם יהרוג הוא אחרים". "את" בא רק בסמיכות לאדם מסויים "אם יהרוג הוא את פלוני".
אם כן מי זה אותו "אחרים"?
אחרים הנו מי שנאמר בו במשנה "אחרים אומרים" הלא הוא רבי מאיר, שכידוע היה בן גרים מאדום.
ועשיו הוא אדום, א"כ ויירא יעקב מאוד שמא יהרג, וייצר לו אם יהרוג הוא את עשיו וע"י כך יהרוג, כביכול, את "אחרים"- ר' מאיר, שעתיד לצאת ממנו.
וורט מאת המגיד ממזריעטש זצק"ל
המגיד הגדול ממזריטש זיע"א אמר: לא לחינם רימו בני יעקב את אנשי שכם שימולו בשר ערלתם. לפי האמת לא היתה כאן רמאות כלל. אלא שמי שהוא בער ושרוי בחמריות, נדמה לו תמיד שהוא מוכן לכל דבר שבקדושה. ורק אחרי שיסיר את ערלת החמריות, אזי הוא רואה כמה הוא רחוק מן הקדושה. ולכן, בני שכם קודם שנימולו, נדמה היה להם שהם ראויים להידבק בבת יעקב. ומשום כך ציוו להם להימול, כדי שיזדככו ויראו כמה הם רחוקים מלהידבק בבית יעקב.
אמנם אחרי שנימולו בני שכם, ראו בני יעקב שזה לא הועיל, ועדיין אינם מבינים שאינם ראויים לזה, ועדיין חושקים להידבק בבת יעקב. אמרו בני יעקב: אם כן הוא, בהכרח שאין בהם חיות כלל, ולכן אינם מבינים ואינם מרגישים דבר, ואם כן למה להם חיים? ועל כן הרגום,
וורט מאת רבי חיים מצאנז זצק"ל
בזוהר הקדוש מבואר, שכשנגע המלאך בכף ירך יעקב, רימז לו בכך שלא יהיו תומכי תורה, ויהיו בני תורה עניים, והעשירים לא יתנו להם די סיפוקם. אך יש לומר, שלאחר שהתחנן לו יעקב שיברכהו, והודה לו המלאך ואמר לו 'לא יעקב יאמר עוד שמך', הרי בכך חזר בו המלאך, ובישר לו שהבני תורה יהיו גדולים בחכמה ובמעשים טובים ובעלי מעשיות ממופתים שונים, עד שהעשירים יצטרכו להם, וכך יהיו המה בני התורה בעלי השררה, והעשירים יכנעו תחתיהם, וממילא לא יחסר להם כל טוב.
וורט מאת רבי משה מזוועיל זצק"ל
כי יפגשך עשיו אחי, ושאלך לאמור למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך. ואמרת לעבדך ליעקב, מנחה היא שלוחה לאדוני לעשיו".
'עשיו אחי' - הוא היצר הרע. כלומר, כי יפגשך היצר הרע, "ושאלך" וביקש ממך "לאמור" תורה לפני העם, אז תחשוב קודם שתפתח פיך לומר תורה לפני העם, "למי אתה" – שבאת מטיפה סרוחה, "ואנה תלך" – למקום עפר רימה ותולעה, ועוד אתה צריך לידע "ולמי אלה לפניך" – עליך לדעת שורש נשמתם של העם היושבים לפניך לשמוע התורה שלך. ואם תחשוב כל אלה, אז "ואמרת" - תאמר תורה לפני העם, אבל "ואמרת לעבדך ליעקב" – חשוב בנפשך שאתה אומר תורה לעבדך ליעקב, דהיינו לשם היצר הטוב, ולא לשם היצר הרע. ועדיין "מנחה היא שלוחה לאדוני לעשיו" – היזהר שלא תמצא לבסוף שהיתה זו מנחה ליצר הרע, שנקרא עשיו,