איש_ספר כתב:בפטיש בבית שוויה, היינו מכה עם הפטיש.
במשמעות של עם הפטיש, מצינו גם בבי"ת פתוחה. למשל, בפרשת וירא: "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו
בַּסנורים". ובפרשת וארא: "אנכי מכה
בַּמטה אשר בידי על המים". ושם: "ואך אותך ואת עמך
בַּדבר", ובפרשת בלק: "ויך את האתון
בַּמקל", ובשמואל א ה ו: "ויך אֹתָם
בַּטחורים". ובשמואל ב יב ט: "את אוריה החתי הכית
בַּחרב", ובחגי ב יז: "הכיתי אתכם
בַּשדפון ו
בַירקון ו
בַברד", ובזכריה יב ד: "אכה כל סוס
בַּתמהון ורֹכבו
בַּשגעון...וכל סוס העמים אכה
בַּעורון".
אם כי במשמעות זו, של עם הפטיש, מצינו גם בבי"ת שוויה: למשל בפרשת חקת: "ויך את הסלע במטהו". ובשמואל א ד ח: "המכים את מצרים בכל מכה". ובישעיהו יד ו: "מכה עמים בעברה".
איש_ספר כתב:בבית פתוחה יכול להתפרש מכה [אבן] בפטיש היינו את הפטיש.
במשמעות של את הפטיש, מצינו גם בבי"ת שוויה. למשל, בשמואל א ו יט: "ויך
בְּאנשי בית שמש", ושם יח יא: "אכה
בְּדוד", ובמלכים ב יט לה: "ויך
בְּמחנה אשור", ובישעיהו לז לו: "ויכה
בְּמחנה אשור", ובאסתר ט ה: "ויכו היהודים
בְּכל איביהם".
אם כי במשמעות זו, של מכה את הפטיש, מצינו גם בבי"ת פתוחה: למשל בשמואל א יח כז: "ויך בפלשתים", ושם כג ב: "והכיתי בפלשתים...והכית בפלשתים", ובשמואל ב ח ה: "ויך דוד בארם", ושם כג י: "ויך בפלשתים", ובמלכים א כ כא: "והכה בארם", ובדברי הימים א יח ה: "ויך דוד בארם".
יתר על כן, לא רק שהניקוד אינו יכול לגלות דבר, אלא לעיתים - אפילו מעצם משמעות העניין - לא תמיד ניתן להכריע מה הכלי המכה ומה החפץ המוכה. למשל, ראה ביחזקאל ו יא: "הַכֵּה בכפך ורקע ברגלך" (האם כף היד היא המכה או המוכה?). ובשמואל א יט י: "ויך את החנית בקיר" (האם כלי ההכאה הוא החנית - בעוד שהמוכה הוא הקיר, או שמא להפך: כלי ההכאה הוא הקיר - בעוד שהמוכה הוא החנית כשהיא מונחתת על הקיר?). ובשמואל א ב יג-יד: "ובא נער הכהן...והמזלג-שלוש-הַשִּׁנַּיִם בידו, והכה [את המזלג] בכיור או בדוד או בקלחת או בפארור" (האם - כלי ההכאה הוא המזלג - בעוד שהמוכה הוא הכיור וכו', או שמא להפך - כלי ההכאה הוא הכיור וכו' - בעוד שהמוכה הוא המזלג כשהוא מונחת על הכיור?)...