שיטת רב ניסים גאון בענין זמן הפסקת הנבואה

[אשי ישראל]

רב ניסים גאון הביא (בהקדמתו לספר 'המפתח של מנעולי התלמוד') שר' חייא ירד לבבל בשנה ה-150 לחורבן הבית "והיתה ירידתו לבבל בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה". מכיון שהבית השני עמד 420 שנים, הרי שר' חייא ירד לבבל 570 שנה אחרי בניינו, ואם הנבואה פסקה 500 שנה לפני ירידתו הרי שהיא פסקה בשנת 70 לבניינו.

אמנם באמת נראה לענ"ד שאין זו שיטת ר"נ גאון, שהרי ר"נ גאון מביא שם שמנין השטרות החל 380 שנה לפני חורבן הבית השני, כלומר בשנת ה-40 לבניינו (שהרי הבית השני עמד 420 שנים). והובאו הדברים בשמו גם בהקדמת המאירי למסכת אבות (המכונה 'סדר הקבלה' או 'בית אבות', מובאת גם בתוך 'משנת ראובן' למסכת אבות, מה"ק תשס"ה, פרק 'תקופת האמוראים' עמ' עג, ולא עיינתי עדיין במהדורת רש"ז הבלין, מכון אופק, תשנ"ה, שאינה בידי), והדבר מתאים למה שכתב המאירי (ב'סדר הקבלה' שבתוך 'משנת ראובן' עמ' נ') שבשנה ה-34 למקדש החל אלכסנדר בכיבושיו ובשנה ה-40 "מלך בכל פרס, ואז נשתקע שם מלכות פרס והתחיל מלכות יונים, וביקש אלכסנדר להשמיד ירושלים וביהמ"ק בשנת 40 למניינו ויצא לפניו שמעון הצדיק... והתנה שמעון הצדיק שיהיו מונים שטרותיהם לתחילת מלכותו (=כלומר: לשנה ה-7 למלכות אלכסנדר, שהיא השנה הראשונה למלכותו על העולם) שהוא 380 שנה קודם החורבן (שהרי המקדש עמד 420 שנה, ואם אלכסנדר מלך בשנת ה-40 הרי נותרו 380 שנה)...". אם כן לשיטת ר"נ גאון והמאירי מנין השטרות החל בשנת ה-40 למקדש, השנה בה אלכסנדר מלך על כל העולם וכבש את ירושלים.
כאשר נעיין בדברי ר"נ גאון נראה שהוא עצמו מזהה בין שני האירועים וטוען שהם אירעו באותה שנה: "והיתה ירידתו (של האמורא 'רב') לבבל בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה אשר הוא תחילת אלכסנדר, כי אלכסנדר היה תחילת מלכותו, וכבר הלך מישוב בית שני ש"פ (- שהרי 380 לפני החורבן אלכסנדר התחיל למלוך) וק"נ שנה אחר החורבן (-שהרי ר' חייא ירד לבבל 150 שנה אחר החורבן), הכל תק"ל שנה (שהרי 380+150=530 שנה), ובאותו הזמן נכתבה המשנה". מהמילים "אשר הוא תחילת אלכסנדר" עולה שהנבואה פסקה בשנה בה אלכסנדר מלך על העולם, דבר שקרה לפי ר"נ גאון בשנת ה-40 לבנין המקדש.
נראה לענ"ד לפיכך שיש כאן גירסא משובשת, ובמקום "בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה" יש לגרוס "בשנת תק"ל לפיסוק הנבואה" וכך נראה קצת גם ממרוצת דבריו.

האם יש גרסאות מדוייקות לספרו? מה דעתכם על הגהתי זו?

[בברכה המשולשת]

על גרסאות לספרו יעויין מש"כ אברמסון בספרו על רנ"ג (כמדומני שמצוי באוצר)

[שבענו מטובך]

שלא לעצם הגהתו של פותח האשכול:
היכן ראית שרנ"ג מדבר על ירידת ר' חייא לבבל? הוא מדבר אודות ירידת רב!

[אשי ישראל]

שלא לעצם הגהתו של פותח האשכול:
היכן ראית שרנ"ג מדבר על ירידת ר' חייא לבבל? הוא מדבר אודות ירידת רב!

ודאי שאתה צודק. יישר כוח. זו כמובן טעות סופר.

[אשי ישראל]

נראה לענ"ד לפיכך שיש כאן גירסא משובשת, ובמקום "בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה" יש לגרוס "בשנת תק"ל לפיסוק הנבואה" וכך נראה קצת גם ממרוצת דבריו.

האם יש גרסאות מדוייקות לספרו? מה דעתכם על הגהתי זו?

ולעצם הצעתי להגיה, במשך הזמן מצאתי עוד ראיות להגהה זו, והרי הם לפניכם:
כך נראה קצת גם ממרוצת דבריו של ר"נ גאון.
לענ"ד יש לחזק גירסא זו גם מדברי רב שרירא גאון באגרתו (חלק 'רבנן סבוראי', אות פו): "נחת רב לבבל בשנת תק"ל שנה למלכות יון דרגילנא ביה", וב'סדר תנאים ואמוראים': "בשנת תק"ל שנים בימי רבינו הקדוש ירד רב לבבל", ור' יוסף בן עקנין, ממקורבי הרמב"ם, כתב בספרו 'מבוא התלמוד' פרק י': "אמר שמואל בן חפני הכהן ז"ל בכתבו הנודע 'כאל אלמדכל' (=מבוא המשנה): מתחלת חכמי המשנה עד סופם תק"ל שנה לפי שרב תלמידו של רבי הלך לבבל בחיי רבי וברשותו שנת תק"ל לשטרות", ובכפתור ופרח פרק ה' מהדורת בית המדרש להלכה בהתיישבות עמ' סה הביא כך בשם 'מבוא התלמוד' לר' שמואל הנגיד, והשווה למובא ב'ספר הכריתות', ימות עולם, שער ב: "רב ושמואל ורבי יוחנן קבלו מרבי חייא בשנת תק"ל לפרט שטרות".
שו"ר טעויות וגרסאות בענין דומה בחיבור קראי שהובא ב'זכרון לראשונים' להרכבי חלק ה דף קצד שם כתב שב'ספר הגלוי' לרס"ג מובא שתחילת חיבור המשנה היה בשנה ה-40 לבנין הבית (שהוא לפי הגמרא 380 שנים לפני חורבנו), ועד 150 אחרי בניינו, סך הכל תק"י שנה, וברור שיש כאן טעות וצריך לגרוס "תק"ל שנה", וכן ציין הרכבי שם.
ובהקדמת 'ספר הגלוי' שהביא הרכבי שם עמ' קנב נאמר "ארכה הנבואה אצל אומתינו... אלף שנים... קיבוץ המשנה... היה ת"ק שנה אחרי כן", והעיר הרכבי שיש לגרוס "תק"ל שנה", ובכמה מקורות כיוונתי לדבריו.
שו"ר שהרב איתמר מצגר בהערותיו ל'סדר תנאים ואמוראים' מהדורת ירושלים תשס"א עמ' לה כתב שיש לתקן ולגרוס בדברי רב נסים גאון "תק"ל שנים" ועוד העיר לכמה גרסאות משובשות בזה.

[הוגה ומעיין]

נראה להציע שהדברים שאובים מדברי רס"ג בספר הגלוי, וכפי שהבאת לעניין הדומה לעניין סוף זמן חיבור המשנה, ורס"ג מזהה את הזמן הזה עם ירידת רב לבבל.

ולמרות שהשנים אינם בדיוק ת"ק, רס"ג הוא שהגדירן כת"ק שנים לפי דרכו, שם ובפירושו לאיכה, שמאורעות היסטוריים בעם ישראל מתרחשים אחת לת"ק שנה.

וכתבתי על כך בסקירתי לספר הגלוי במהדורת בלאו ויהלום, שהתפרסמה בגנזי קדם, וזמינה כאן וכאן.

ושם נתבאר שרס"ג סובר שלא צריך שהשנים יהיו בדיוק ת"ק אלא בערך.

ולפי זה נכון שמדובר בתק"ל שנים, אבל לא צריך להגיה, ואפשר לגרוס ת"ק - כיון שזה בערך ת"ק, ולפי פנימיות הדברים המניין הוא ת"ק.

יישר כח על התגלית בדברי רב ניסים!

[אשי ישראל]

וכתבתי על כך בסקירתי לספר הגלוי במהדורת בלאו ויהלום, שהתפרסמה בגנזי קדם, וזמינה כאן וכאן.

עיקרי הדברים הם בעמ' 279 (במאמר שצויין לו).

[אשי ישראל]

נראה להציע שהדברים שאובים מדברי רס"ג בספר הגלוי, וכפי שהבאת לעניין הדומה לעניין סוף זמן חיבור המשנה, ורס"ג מזהה את הזמן הזה עם ירידת רב לבבל.

ולמרות שהשנים אינם בדיוק ת"ק, רס"ג הוא שהגדירן כת"ק שנים לפי דרכו, שם ובפירושו לאיכה, שמאורעות היסטוריים בעם ישראל מתרחשים אחת לת"ק שנה.

וכתבתי על כך בסקירתי לספר הגלוי במהדורת בלאו ויהלום, שהתפרסמה בגנזי קדם, וזמינה כאן וכאן.

ושם נתבאר שרס"ג סובר שלא צריך שהשנים יהיו בדיוק ת"ק אלא בערך.

ולפי זה נכון שמדובר בתק"ל שנים, אבל לא צריך להגיה, ואפשר לגרוס ת"ק - כיון שזה בערך ת"ק, ולפי פנימיות הדברים המניין הוא ת"ק.

יישר כח על התגלית בדברי רב ניסים!

אינני מונח לגמרי כעת בסוגיא, אז אולי אני טועה, אך ממה שאני מבין כעת נראה לי שהצעתך היא רעיון יפה מאוד, כפתור ופרח. אם רצית לומר כך בדברי רס"ג הרי זה מצוין, אך אם בנוסף התכוונת לומר כך גם בדברי ר"נ גאון אז לענ"ד פשט דברי ר"נ גאון מראים שאין צורך בזה אלא זו רק טעות גירסא.

בכל מקרה, בספרי (כת"י) בו עסקתי בנושא, תיקנתי כך [העמד אותי במקומי אם טעיתי]:
"שו"ר טעויות וגרסאות בענין דומה בחיבור קראי שהובא ב'זכרון לראשונים' להרכבי חלק ה דף קצד שם כתב שב'ספר הגלוי' לרס"ג מובא שתחילת חיבור המשנה היה בשנה ה-40 לבנין הבית (שהוא לפי הגמרא 380 שנים לפני חורבנו), ועד 150 אחרי בניינו, סך הכל תק"י שנה, וברור שיש כאן טעות וצריך לגרוס "תק"ל שנה", וכן ציין הרכבי שם. ובהקדמת 'ספר הגלוי' שהביא הרכבי שם עמ' קנב נאמר "ארכה הנבואה אצל אומתינו... אלף שנים... קיבוץ המשנה... היה ת"ק שנה אחרי כן", והעיר הרכבי שיש לגרוס "תק"ל שנה", ובכמה מקורות כיוונתי לדבריו, אמנם הראו לי שר"י זייבלד העיר בקרית ספר ?? עמ' 278 שרס"ג מסביר ב'ספר המידות' – הפירוש לאיכה, עמ' קמז, שמאורעות גדולים בתולדות עמ"י מתרחשים בכל ת"ק שנה, ולפי"ז ייתכן שאף שעברו תק"ל שנה מ"מ כתב רס"ג ת"ק שנה בגלל הנ"ל, וכוונתו לת"ק שנה בקירוב. שו"ר שהרב איתמר מצגר בהערותיו ל'סדר תנאים ואמוראים' מהדורת ירושלים תשס"א עמ' לה כתב שיש לתקן ולגרוס בדברי רב נסים גאון "תק"ל שנים" ועוד העיר לכמה גרסאות משובשות בזה

[הוגה ומעיין]

תיקונים קלים לנוסח דבריך בכת"י:

"שו"ר טעויות וגרסאות בענין דומה בחיבור קראי שהובא ב'זכרון לראשונים' להרכבי חלק ה דף קצד (הוהדר לאחרונה: י' בלאו וי' יהלום, רס"ג במוקד של פולמוס, ירושלים תשע"ט, עמ' 113) שם כתב שב'ספר הגלוי' לרס"ג מובא שתחילת חיבור המשנה היה בשנה ה-40 לבנין הבית (שהוא לפי הגמרא 380 שנים לפני חורבנו), ועד 150 אחרי בניינו, סך הכל תק"י שנה, וברור שיש כאן טעות וצריך לגרוס "תק"ל שנה", וכן ציין הרכבי שם. ובהקדמת 'ספר הגלוי' שהביא הרכבי שם עמ' קנב (הוהדר לאחרונה: שם) נאמר "ארכה הנבואה אצל אומתינו... אלף שנים... קיבוץ המשנה... היה ת"ק שנה אחרי כן", והעיר הרכבי שיש לגרוס "תק"ל שנה", ובכמה מקורות כיוונתי לדבריו, אמנם הראו לי שר"י זייבלד העיר בגנזי קדם, טז (תש"ף) עמ' 278, שדברי רס"ג בספר הגלוי מיוסדים על דבריו ב'ספר המידות' – הפירוש לאיכה, עמ' קמז, שמאורעות גדולים בתולדות עמ"י מתרחשים בכל ת"ק שנה, ולפי"ז ייתכן שאף שעברו תק"ל שנה מ"מ כתב רס"ג בספר הגלוי ת"ק שנה בגלל הנ"ל, וכוונתו לת"ק שנה בקירוב. שו"ר שהרב איתמר מצגר בהערותיו ל'סדר תנאים ואמוראים' מהדורת ירושלים תשס"א עמ' לה כתב שיש לתקן ולגרוס בדברי רב נסים גאון "תק"ל שנים" ועוד העיר לכמה גרסאות משובשות בזה

מלבד זאת יש כאן שתי נקודות נוספות שלא הדגשתי מספיק.

האחת, שרס"ג בספר הגלוי הוא ככל הנראה המקור לדברי רבנו ניסים שחתימת המשנה היתה חמש מאות שנה אחרי התחלת כתיבתה (שהיתה 40 שנה אחרי בנין בית שני). כיון ששניהם עוסקים בזמן שחלף בין פיסוק הנבואה לחתימת המשנה.

השניה, שרס"ג בספר הגלוי פתח בת"ק שנים ומסיים בתק"ל (לפי הגהתו של הרכבי. במקור, בקטע המצוטט בחיבור הקראי (זו לא מובאה אלא ציטוט) כתוב תק"י, ובמהדורת בלאו ויהלום נקטו שלרס"ג עמד בית שני ת' שנים בלבד, וציינו לדבריו באמו"ד שהבית עמד ת"י שנים. וטעו בתרתי. שם מדבר בבית ראשון ולא בשני, ובפירושו לאיכה מפורש שמקבל דברי חז"ל שבית שני עמד ת"כ שנים). והטעם, כיון שיש חשבון בת"ק (כי זהב עושה פירות לת"ק שנה ועם ישראל נמשלו לזהב), אלא שלא צריך להיות בדיוק ת"ק ויכולות להיות סטיות של כמה עשרות שנים לכאן ולכאן, ולכן אפשר להתייחס לזה כת"ק מצד המהות, וכתק"ל מצד מה שאירע בפועל.

כמדומה שצירוף שתי הנקודות הללו מייתר את ההגהה בדברי רבינו נסים, עד שאפשר להוסיף בקטע שלך בכת"י, אחרי "שנה בקירוב": ושמא י"ל כן גם בדעת רבינו נסים.

[אִיךְ-מֶיְין]

רב ניסים גאון הביא (בהקדמתו לספר 'המפתח של מנעולי התלמוד') שר' חייא ירד לבבל בשנה ה-150 לחורבן הבית "והיתה ירידתו לבבל בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה". מכיון שהבית השני עמד 420 שנים, הרי שר' חייא ירד לבבל 570 שנה אחרי בניינו, ואם הנבואה פסקה 500 שנה לפני ירידתו הרי שהיא פסקה בשנת 70 לבניינו.

שהנבואה פסקה בשנה בה אלכסנדר מלך על העולם, דבר שקרה לפי ר"נ גאון בשנת ה-40 לבנין המקדש.

רשי יומא כא.jpg (22.2 KiB) נצפה 2436 פעמים

[אשי ישראל]

רב ניסים גאון הביא (בהקדמתו לספר 'המפתח של מנעולי התלמוד') שר' חייא ירד לבבל בשנה ה-150 לחורבן הבית "והיתה ירידתו לבבל בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה". מכיון שהבית השני עמד 420 שנים, הרי שר' חייא ירד לבבל 570 שנה אחרי בניינו, ואם הנבואה פסקה 500 שנה לפני ירידתו הרי שהיא פסקה בשנת 70 לבניינו.

שהנבואה פסקה בשנה בה אלכסנדר מלך על העולם, דבר שקרה לפי ר"נ גאון בשנת ה-40 לבנין המקדש.

רשי יומא כא.jpg

מחילה, לא זכיתי להבין מה רצית. [אם רצית להעיר שרש"י סבר אחרת מר"נ גאון, אז אין בזה חידוש לפי מיעוט הבנתי, וגם לזכרוני רש"י לא חולק על ר"נ גאון, אלא כוונתו שבפועל אין נבואות בתנ"ך אחרי תחילת ימי דריוש]

[אִיךְ-מֶיְין]

רב ניסים גאון הביא (בהקדמתו לספר 'המפתח של מנעולי התלמוד') שר' חייא ירד לבבל בשנה ה-150 לחורבן הבית "והיתה ירידתו לבבל בשנת ת"ק שנה לפיסוק הנבואה". מכיון שהבית השני עמד 420 שנים, הרי שר' חייא ירד לבבל 570 שנה אחרי בניינו, ואם הנבואה פסקה 500 שנה לפני ירידתו הרי שהיא פסקה בשנת 70 לבניינו.

שהנבואה פסקה בשנה בה אלכסנדר מלך על העולם, דבר שקרה לפי ר"נ גאון בשנת ה-40 לבנין המקדש.

רשי יומא כא.jpg

מחילה, לא זכיתי להבין מה רצית. [אם רצית להעיר שרש"י סבר אחרת מר"נ גאון, אז אין בזה חידוש לפי מיעוט הבנתי, וגם לזכרוני רש"י לא חולק על ר"נ גאון, אלא כוונתו שבפועל אין נבואות בתנ"ך אחרי תחילת ימי דריוש]

א. זה לא רק רש"י, זה הגמרא שם ביומא: אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ... ורוח הקודש.
כתוב כאן שבימי בית שני לא היתה רוח הקודש, ורש"י סה"כ פירש שבית שני הכוונה מתחילת בנייתו - וכפה"נ רנ"ג (ורס"ג) יסבירו שזה קצת יותר מאוחר (שזה קצת קשה בפשט הגמרא...).
ב. ראיתי מציינים שרס"ג כתב באיזה מקום שהנבואה בעם ישראל היתה בדיוק אלף שנים! הדברים ידועים?

[אשי ישראל]

זה לא רק רש"י, זה הגמרא שם ביומא: אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ... ורוח הקודש.
כתוב כאן שבימי בית שני לא היתה רוח הקודש, ורש"י סה"כ פירש שבית שני הכוונה מתחילת בנייתו - וכפה"נ רנ"ג (ורס"ג) יסבירו שזה קצת יותר מאוחר (שזה קצת קשה בפשט הגמרא...).

כאמור, להבנתי רש"י אינו חולק [ראה לדוגמא סדר עולם פרק ל: "אלכסנדרוס מוקדון מלך י"ב שנה, עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש מכאן ואילך 'הט אזנך ושמע דברי חכמים'... "].

[אִיךְ-מֶיְין]

זה לא רק רש"י, זה הגמרא שם ביומא: אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ... ורוח הקודש.
כתוב כאן שבימי בית שני לא היתה רוח הקודש, ורש"י סה"כ פירש שבית שני הכוונה מתחילת בנייתו - וכפה"נ רנ"ג (ורס"ג) יסבירו שזה קצת יותר מאוחר (שזה קצת קשה בפשט הגמרא...).

כאמור, להבנתי רש"י אינו חולק [ראה לדוגמא סדר עולם פרק ל: "אלכסנדרוס מוקדון מלך י"ב שנה, עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש מכאן ואילך 'הט אזנך ושמע דברי חכמים'... "].

אני מאוד מחשיב ומכבד את הבנת כת"ר, אך אולי יואיל לשתף אותי הדל והקט בהבנה זו?

[אשי ישראל]

(קיבלתי. מחילה על שחצנותי. לפעמים אני מאבד סבלנות).
מכיון שזה אינו נושא האשכול, אפתח אשכול חדש ובו אשתדל להשיב.