פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:מענין לענין,
ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו ואמר רבי אלעזר כל הנותן פיתו למי שאין בו דעה יסורין באין עליו שנאמר לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו ואין מזור אלא יסורין שנאמר וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו
מה החומר הגדול שיש בהטבה למי שאין בו דעה?
(את הביאור של הגאון הרב ענבל בישורון לד ע' תשסב כבר ראיתי, אבל לע"ע לא נשא חן בעיני, והריני מבקש הסבר טוב בדברי ר"א).

הרמח"ל במסילת ישרים כתב:הוא מה שהנביא צווח ואומר (חגי א): שימו לבבכם על דרכיכם. ושלמה אמר בחכמתו (משלי ו'): אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך, הנצל כצבי מיד וגו'. וחכמינו ז"ל אמרו (מועד קטן ה): כל השם ארחותיו בעולם - הזה, זוכה ורואה בישועתו של הקדוש - ברוך - הוא. ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו, אין בכחו לינצל אלולי הקדוש - ברוך - הוא עוזרו, כי היצר - הרע תקיף מאד, וכמאמר הכתוב (תהלים לז): צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ה' לא יעזבנו וגו'. אך אם האדם מפקח על עצמו, אז הקדוש ברוך - הוא עוזרו וניצול מן היצר - הרע, אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו, ודאי שהקדוש - ברוך - הוא לא יפקח עליו. כי אם הוא אינו חס, מי יחוס עליו. והוא כענין מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לג): כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו. והוא מה שאמרו (אבות ג): אם אין אני לי מי לי.

קראקובער כתב:אם הוא בעל אשה ובנים מסתבר שאינו שונה מכל אחר וכי מה חטאו בניו שהוא כזה? והרי הצדקה מגיע גם אליהם בסוף.