פורום אוצר החכמה

כתובות נד. לכאורה כשמואל כו'
וברש"י משמע שהוא מלשון אור (מוציאים לאור)
אולם עיין תורי"ד שהוא מלשון כיעור
ואפשר נפ"מ אם הניקוד בחולם או בשורוק ודו"ק

שו"ת תורה לשמה תקכא

גם עוד ילמדנו מה משמעות מלת לכאורה אשר משתמשים בה המחברים בעלי התשובות ושכמ"ה.


ועל שאלתכם במלת לכאורה הנה בגמרא דכתובות דף נ"ד ע"א א"ר נחמן לרבא לכאורה כשמואל רהיטא כי מעיינת בה הלכתא כרב ופירש"י פתאום מרוצת משמעות המשנה כשמואל אבל כי מעיינת בה לא מסייעא לשמואל ע"ש. ובספר שיטה מקובצת כתב לכאורה כמו לכעורה בעי"ן /בע'/ כלומר למעיין מכוער שלא עיין היטב בדבר ע"ש. והנה פירוש זה של השיטה דמפרש לשון כיעור היינו כמו שתמצא מאמר כזה בתלמוד שאמרו כעורה זו ששנה רבי ועי' קדושין דף ט' ע"ב וחולין דף קט"ו ע"א ע"ש, וגם לדברי השיטה דמפרש לכאורה הוא כמו לכעורה יש לפרש זה ג"כ כמו פירוש רש"י שפירש פתאום והיינו כי לשון פגיעה ומקרה שבפסוקים הוא מתורגם בלשון ערע או בלשון ארע וכן י"ל לכעורה לשון פגיעה איך שיהיה הנה מלה זו פרשוה הראשונים ז"ל כאשר העתקתי לך.

אך מה שיש לי לפרש עוד בזה הוא כי המסקנא ובירור הדבר יכונה בשם אורה כמו והוציא כאור צדקיך ותוציא לאור משפטינו וכן מ"ש מוציא הלכה לאורה ועל כן הדבר הנאמר בהשקפה הראשונה אשר אין המסקנא כן אחר העיון אומרים עליו מלת לכאורה שהוא לשון קצר ע"ד נטריקון והיינו כאלו אומרים לא כאורה ר"ל זה הדבר לא כאורה של ההלכה שהוא מה שיתברר אחר העיון. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו

תוספות חולין סז:

ד״ה דיקא נמי דקתני בא״ד אע״פ שהש״ס עושה כאן דיוק מן הברייתא דלא כשמואל היינו לכאורה אבל לשמואל נמי יש ליישב כו׳

האם מצינו השתמשות לשון זה בתוספות בעוד מקומות?

שמואל דוד כתב:האם מצינו השתמשות לשון זה בתוספות בעוד מקומות?

ב"מ מח, א ד"ה נתנה. בכורות יד, א בד"ה רב אשי.

יישר כח