פורום אוצר החכמה

קידושין לא. מעשה דדמא בן נתינה. ורש"י מפרש שהיה ישן ולא הקיצו. אולם קשה לי...
א)מדוע לא המתין עד שקם.
ב)לשון ולא ציערו אינו מדוקדק דהול"ל ולא הקיצו.
ג)כל אדם שישן רוצה לזכות בשישים ריבוא ולא איכפת ליה אם יעירו אותו. וכ"ה בדברות משה.

ואפשר(לולי דברי רש"י)לפרש שהיה חולה מוטל במטה ומיושב הכל.

שאלה א׳ לא הבנתי- הוא חיכה עד שיקום אבל חכמים כבר רצו ללכת והחידוש הוא, שלא העיר את אביו אלא חיכה שיקום לבד.

שאלה ב׳- מצינו לשון צער בהשכמה למשל ברכות י״ג: רב נחמן אמר לעבדו פסוקא קמא צערן טפי לא צערן (לא מדייק בלשון..)

שאלה ג׳- ספק אם ישמח למכור שכן אנחנו יודעים שמוכר עצב במכר (ולא כהקב״ה ברכות י׳.) אבל ודאי שיצטער כשיעיר אותו ואין ספק מוציא מידי ודאי, ועוד אולי הוא לא רוצה למכור..