נ"ט בחריף ובתערובת

[אוהב אוצר]

שאלה שנשאלה ע"י משגיח כשרות:

טיגנו פילפלים חריפים במחבת חלבי שאינה ב"י, לאחמ"כ חתכו אותם ועירבו אותם בסלט עגבניות מבושל ['מטבוחה' בלע"ז..] ובישלו אותם שוב בתוספת מרק עוף בשרי - האם הכל נאסר?
אשמח להפניות.

[אביגדור]

לכאורה אם אין ס' כנגד הפלפלים (או נגד העוף) בבישול עם העוף לדעת הרמ"א הכל נאסר, ולדעת השו"ע תלוי בתירוץ הסתירה מסי' צ"ו סעיף ג' לסימן ק"ג סעיף ו' עיי"ש בט"ז ורעק"א.
ותלוי גם בגודל הפלפלים בשעת הטיגון ובכמות השמן שבו הם טוגנו כי יתכן שלא כל הפלפלים בלעו חלב.

[ארזי ביתר]

ראשית כל, דל עגבניות מהכא. אין להם קשר לנידון לענ"ד.

בל"נ אשאל רב, ואקבל את תשובתו המפורטת.

[שמש]

תלוי אי אמרינן 'אגב חורפיה משויא לשבח'. כלומר, הטעם החלבי הבלוע במחבת אינו בן יומו ולפיכך הוא נותן טעם לפגם ואינו הופך את הפלפלים לחלביים. אלא אם נאמר שמחמת חריפות הפלפלים הם משביחים את הטעם הפגום שבמחבת ומחזירים אותו להיות נותן טעם לשבח שהופך אותם לחלביים ואז צריך שיהיה בתבשיל הסופי שישים כנגד הפלפלים כדי להתיר את העוף.
לדעת הרבה פוסקים (ע' יביע אומר ח' או"ח מ"ג ה' ועוד) לדעת מרן הש"ע אין אומרים דחורפיה משויא לשבח (או שאומרים כן רק בחילתית המוזכרת בגמ' או דווקא כשהתבשל בכלי של איסור כמ"ש בסימן ק"ג ולא בכלי חלבי\בשרי דהוא נ"ט בר נ"ט דהיתירא) וכל חומרת דבר חריף היא רק כשהכלי (הסכין\המדוכה\הקדרה) הוא בן יומו אבל כשאינו בן יומו נחשב כנטל"פ ואינו אוסר כמבואר ביו"ד סימן צ"ו. ולדעת הרמ"א (בהגה בסי' צו ס"ג) חוששים שמא חורפיה משויא לשבח וחשיב כנותן טעם לשבח והפלפלים נעשו חלביים ואין לבשלם עם עוף ובדיעבד צריך שישים כנגדם כדי להתיר את העוף.

[ישראל אליהו]

אם מחליא לשבח, הוא גם כטעם ראשון, וכאילו החלב כאן בעין.
ואסור אף אם עירבו כבר עם בשר. רמ"א ריש סי' צ"ה, ומקורו - או"ה.

ובדין חריף, השו"ע (צ"ו) הביא סתם להקל שרק חלתית מחליא, ויש אומרים להחמיר שכל חריף מחליא, ול"ד חילתית. וכ"פ הרמ"א.

[לכשיבקע]

יש להוסיף הא דמייתי הפת''ש ביו''ד סי' צו סק''ד דמים [ולכאו' ה''ה שמן] מבטל החריפות