פורום אוצר החכמה

ומיהו ק"ל הא דאמרינן במסכת מגילה (כ"ח א') עליה דרב פפא דכל רמשא אמר שרי ליה ומחיל ליה למאן דמצערן, היכי דמי אי במילי דידיה מאי רבותא הא כתיב לא תקום ולא תטור ואי במילי דשמיא כיון דלא מיפייסי ליה אמאי אינו נוקם ונוטר כנחש, וי"ל דלעולם במילי דידיה ודקאמרת מאי רבותיה הא ודאי רבותא רבה איכא דנהי דאמרה תורה לא תקום ולא תטור לגמול לו כרעתו מ"מ לא אמרה למחול לו מחילת שמים וזה מוחל לו לגמרי.

ובשם רש"י ז"ל מצאתי: שנים שנתקוטטו זה עם זה והכה האחד את חבירו. לאחר זמן בא ואמר לו אני מקבל כל רידוי וקנס שיאמר לי בית דין ותמחול לי (לי) על מה שהעויתי. קפץ זה ונשבע שלא למחול לו עולמית. וכשעברה חמתו נתחרט מן השבועה ורוצה למחול לו. שאל ידידי לומר: אם הנשבע זה הוא נשבע לבטל את [המצוה] (מצוה), שהרי כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך, וכתיב בקבלה נושא עון ועובר על פשע. ופירשו חכמים למי נושא עון, למי שעובר על פשע ולא חיילא שבועה. או דילמא אינה בטול מצוה וחיילא מצוה שבועה [וחיילא שבועה]. ואם תימצי לומר דחיילא שבועה, יכול הוא לנשקו ולדבר עמו באהבה ובחיבה הואיל ואינו מוצא מחילה מפיו או לאיו? [והשיב] (השיב): שאין לדונו משום שבועה לבטל (מצוה) [המצוה] היא, דהכי תנן מנין שאם לא מחל [לו] שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים ואם איתא שהוא מבטל [המצוה] (מצוה), הוה לא [על הגליון: ליה] למתני הוא עובר בלאיו שנאמר לא תקום ולא תטור את בני עמך. אלא וודאי אין לדונו בלא תטור שהרי נתבזה ואי איפשר בלא נטירה, אלא (מהו) [מיהו] אכזרי הוא כדמפרש תמן.

והמצוה הש"ב היא שהזהירנו משנוא קצתנו לקצתנו והוא אמרו (קדושים יט) לא תשנא את אחיך בלבבך. ולשון ספרא לא אמרתי אלא שנאה שהיא בלב. אמנם כשהראה לו השנאה והודיע שהוא שונאו אינו עובר על זה הלאו אבל הוא עובר על לא תקום ולא תטור (לק' שד - ה) ועובר על עשה גם כן והוא אמרו (שם, מ"ע רו) ואהבת לרעך כמוך, אבל שנאת הלב הוא חטא יותר חזק מן הכל

עושה חדשות כתב:אגב, נסתפקתי לגבי מה שלימדנו החכם מכל אדם "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ", דאולי י"ל דבכה"ג שייך איסור נקימה. וכגון, ראובן ביקש משמעון שישאילנו מגלו ולא השאילו, ולמחרת נצרך שמעון למגלו של ראובן ובא לבקש ממנו, ואנן ידעינן ששמעון מעדיף שראובן יתן לו בפנים חמוצות וכו' כדי 'להתקזז' איתו על אתמול, ואילו ראובן חפץ לחתות גחלים על ראשו של שמעון, ומשאיל לו בסבר פנים יפות ובחיוך מאוזן לאוזן. אולי בכה"ג ראובן עובר על נקימה, אלא הוא מחוייב ליתן באופן הרצוי לשמעון ולא באופן החותה עליו גחלים. מה דעתכם?

עושה חדשות כתב:מענין לענין,
ז"ל הר"מ בסהמ"צ ל"ת שב -

והמצוה הש"ב היא שהזהירנו משנוא קצתנו לקצתנו והוא אמרו (קדושים יט) לא תשנא את אחיך בלבבך. ולשון ספרא לא אמרתי אלא שנאה שהיא בלב. אמנם כשהראה לו השנאה והודיע שהוא שונאו אינו עובר על זה הלאו אבל הוא עובר על לא תקום ולא תטור (לק' שד - ה) ועובר על עשה גם כן והוא אמרו (שם, מ"ע רו) ואהבת לרעך כמוך, אבל שנאת הלב הוא חטא יותר חזק מן הכל

ומשמע שכל השונא את חבירו, עובר על לאו דנקימה ונטירה.
(ואולי בא ליישב בזה את הקושיא שהק' הראש' כמו שהבאתי כאן - viewtopic.php?f=17&t=25079&p=283068#p283068 )

עושה חדשות כתב:בענין הנ"ל, עי' במצו"ב.

מצות מחילה ואיסור נטירה.PDF

אגב, נסתפקתי לגבי מה שלימדנו החכם מכל אדם "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ", דאולי י"ל דבכה"ג שייך איסור נקימה. וכגון, ראובן ביקש משמעון שישאילנו מגלו ולא השאילו, ולמחרת נצרך שמעון למגלו של ראובן ובא לבקש ממנו, ואנן ידעינן ששמעון מעדיף שראובן יתן לו בפנים חמוצות וכו' כדי 'להתקזז' איתו על אתמול, ואילו ראובן חפץ לחתות גחלים על ראשו של שמעון, ומשאיל לו בסבר פנים יפות ובחיוך מאוזן לאוזן. אולי בכה"ג ראובן עובר על נקימה, אלא הוא מחוייב ליתן באופן הרצוי לשמעון ולא באופן החותה עליו גחלים. מה דעתכם?

עושה חדשות כתב:ז"ל הריטב"א בר"ה יז. -

ומיהו ק"ל הא דאמרינן במסכת מגילה (כ"ח א') עליה דרב פפא דכל רמשא אמר שרי ליה ומחיל ליה למאן דמצערן, היכי דמי אי במילי דידיה מאי רבותא הא כתיב לא תקום ולא תטור ואי במילי דשמיא כיון דלא מיפייסי ליה אמאי אינו נוקם ונוטר כנחש, וי"ל דלעולם במילי דידיה ודקאמרת מאי רבותיה הא ודאי רבותא רבה איכא דנהי דאמרה תורה לא תקום ולא תטור לגמול לו כרעתו מ"מ לא אמרה למחול לו מחילת שמים וזה מוחל לו לגמרי.

דמפייסי ליה ומפייס. וק"ל הא דאמר בפרק כל כתבי הקדש (עי' מגילה כ"ח א') תיתי לי דלא שדינא רישא אבי סדיא עד דמחילנא לכל מאן דמצער לי, היכי דמי אי דלא מפייסי ליה הרי הוא עושה שלא כדין כשאינו נוקם ונוטר כנחש, ולא משמע לתרוצי דהתם איירי דמחיל ליה מגופיה ונקיט ליה בליביה, ואי דמפייסי ליה ומפייס, הא לא משמע הכי, ועוד דאם כן מאי רבותיה, וי"ל דלעולם דלא מפייסי ליה, והא דהכא במילי דשמיא, וההיא דהתם בצערא דמצערי ליה שלא על מילי דשמיא.

עושה חדשות כתב:מענין לענין,
חידוש דין להלכה - ?

האיסור למחול למי שאינו מבקש מחילה.png

עושה חדשות כתב:וז"ל שו"ת רש"י סי' רמה (הובא גם בשבה"ל נדרים ושבועות סי' מח) -

ובשם רש"י ז"ל מצאתי: שנים שנתקוטטו זה עם זה והכה האחד את חבירו. לאחר זמן בא ואמר לו אני מקבל כל רידוי וקנס שיאמר לי בית דין ותמחול לי (לי) על מה שהעויתי. קפץ זה ונשבע שלא למחול לו עולמית. וכשעברה חמתו נתחרט מן השבועה ורוצה למחול לו. שאל ידידי לומר: אם הנשבע זה הוא נשבע לבטל את [המצוה] (מצוה), שהרי כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך, וכתיב בקבלה נושא עון ועובר על פשע. ופירשו חכמים למי נושא עון, למי שעובר על פשע ולא חיילא שבועה. או דילמא אינה בטול מצוה וחיילא מצוה שבועה [וחיילא שבועה]. ואם תימצי לומר דחיילא שבועה, יכול הוא לנשקו ולדבר עמו באהבה ובחיבה הואיל ואינו מוצא מחילה מפיו או לאיו? [והשיב] (השיב): שאין לדונו משום שבועה לבטל (מצוה) [המצוה] היא, דהכי תנן מנין שאם לא מחל [לו] שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים ואם איתא שהוא מבטל [המצוה] (מצוה), הוה לא [על הגליון: ליה] למתני הוא עובר בלאיו שנאמר לא תקום ולא תטור את בני עמך. אלא וודאי אין לדונו בלא תטור שהרי נתבזה ואי איפשר בלא נטירה, אלא (מהו) [מיהו] אכזרי הוא כדמפרש תמן.

עושה חדשות כתב:טושו"ע יו"ד סי' רמ - האב שצוה לבנו שלא ידבר עם פלוני שלא ימחול לו על מה שיעשה לו עד זמן קצוב והבן היה רוצה להתפייס עמו אלא שחושש לצואת אביו אין לו לחוש לצוואתו שאסור לשנוא לשום אדם אם לא שיראהו עובר עבירה והאב שצוהו לו לשנוא לאו כל כמיניה להעבירו על דברי תורה.
והמקור בתשובות הרא"ש טו,ה - ששאלת על האב שצוה לבנו שלא ידבר עם יהודי אחד ולא ימחול לו מה שעשה עד זמן קצוב, והבן חפץ להתפייס עמו אלא שחושש לצואת אביו. דע שאסור לשנוא לשום יהודי אם לא שיראהו עובר עבירה. והאב שצוה לשנוא לו לאו כל כמיניה לצוותו לעבור על דברי תורה, שנאמר אני י"י מוראי למעלה ממוראכם. ועוד לא היה האב בזה הדבר עושה מעשה עמך ואינו צריך לכבדו.
ויל"ע האם העדר המחילה לחוד הוי עבירה על דברי תורה.

יעקל כתב:לי במקום העבודה שלי קרה מקרה של היפגעות עם מישהי שנפגעה ממה שאמרתי לה, וכשביקשתי את עזרתה ענתה לי : "אני רק צריכה איזה פסק זמן לחזור ולעזור לך כי מה שאמרת לי עשה בי רושם די חזק"

מושכל ראשון הייתי אומר דלאו בנטירה עסקינן הכא כי סה"כ היא אמרה ע"ע שלא ביכולתה כרגע לבוא ולא אמרה "לא מגיע לך שאבוא לעזרתך"

מה אומרים פה חברי הבמה ?

עושה חדשות כתב:

הגרא''ג.png

כולל יונגערמאן כתב:מענין לענין, לדידי פשוט שמותר לו לאדם 'לא לסבול את חבירו', היינו להרגיש סלידה במקצת או אי נוחות מהזולת, וזה עדיין לא מיקרי שהוא עובר על לא תשנא, הוא לא שונא לו בעצם ומאחל לו רק טוב (ואילו הלה יצטרך לאיזה טובה ממנו וכל שכן בעת צר הוא לא יעכב עזרתו מחמת הרגשה זאת)

אך מסופקני אם עדיין יש מצוה של ואהבת לרעך כמוך, דזה ברור שלא עבר על הגדר ההלכתי של מצוה זו 'מאי דעלך סני וכו'" (אם כי יש לדון, מכיון שאנשים לא רוצים להיות 'בלתי מקובל' נמצא עצם זה שמפעיל לחבירו הרגשה שלא היה רוצה שיפעילו אליו, מנוגד לכלל זה...), אבל מכל מקום לפי הסיפורים וההפלגות שנאמרו על מצוה זו משמע שזה לא בשליחות (ואף שיש לומר שהוא אוהב עצמיותו ונשמתו של חבירו באהבה עזה כדבעי, רק את לבושו החיצוני (עור ובשר תלבישני...) לא כ"כ).

יעקל כתב:לי במקום העבודה שלי קרה מקרה של היפגעות עם מישהי שנפגעה ממה שאמרתי לה, וכשביקשתי את עזרתה ענתה לי : "אני רק צריכה איזה פסק זמן לחזור ולעזור לך כי מה שאמרת לי עשה בי רושם די חזק"
מושכל ראשון הייתי אומר דלאו בנטירה עסקינן הכא כי סה"כ היא אמרה ע"ע שלא ביכולתה כרגע לבוא ולא אמרה "לא מגיע לך שאבוא לעזרתך"

יעקל כתב:

כולל יונגערמאן כתב:מענין לענין, לדידי פשוט שמותר לו לאדם 'לא לסבול את חבירו', היינו להרגיש סלידה במקצת או אי נוחות מהזולת, וזה עדיין לא מיקרי שהוא עובר על לא תשנא, הוא לא שונא לו בעצם ומאחל לו רק טוב (ואילו הלה יצטרך לאיזה טובה ממנו וכל שכן בעת צר הוא לא יעכב עזרתו מחמת הרגשה זאת)

אך מסופקני אם עדיין יש מצוה של ואהבת לרעך כמוך, דזה ברור שלא עבר על הגדר ההלכתי של מצוה זו 'מאי דעלך סני וכו'" (אם כי יש לדון, מכיון שאנשים לא רוצים להיות 'בלתי מקובל' נמצא עצם זה שמפעיל לחבירו הרגשה שלא היה רוצה שיפעילו אליו, מנוגד לכלל זה...), אבל מכל מקום לפי הסיפורים וההפלגות שנאמרו על מצוה זו משמע שזה לא בשליחות (ואף שיש לומר שהוא אוהב עצמיותו ונשמתו של חבירו באהבה עזה כדבעי, רק את לבושו החיצוני (עור ובשר תלבישני...) לא כ"כ).

בנוגע ללא לסבול את חבירו, נראה שמר שכח את תפילו של בעל נועם אלימלך : אדרבה תן בליבנו וכו' שנראה כ"א מעלת חבירנו....