מי סובר שעדיף להתחתן על מנת להתגרש והעיקר שלא לשבור שידוך?

[גם זו לטובה]

מי סובר שעדיף להתחתן על מנת להתגרש והעיקר שלא לשבור שידוך?

[הכהן]

טעמי המנהגים עמוד תיא

[ישא ברכה]

לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן על מנת להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.
אולי הענין הוא שמה שרואים מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם. אבל באמת במקום שאין ספק שיתגרשו לאחר מכן, אין ספק שעדיף לבטל את השידוך, וכי פחותה היא מבני תשע מידות, או שמא חסר רק שיהא להם ילד שיסבול לכל החיים?

[יצג]

יעויין כתר ראש לר"ח מולוז'ין סי' קיד וקטו. ובמקורות שבספר נטעי גבריאל על שידוכים ותנאים פרק מא, עמ' תיד-תטז, ובספר פתחי חושן על ירושה ואישות פ"ו סי"ט בהערה.

[יאיר1]

לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

[יאיר]

מה גם שתיהיה אסורה לכהן.

[ישא ברכה]

לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

אני בטוח שכל אשה שיודעת שבעלה נושאה בשביל לגרש אותה תעדיף שלא להתחתן והיא מוחלת על כל חיוב שהתחייב.

[גימפעל]

האין זה נכלל, בלבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו שעליו נאמר אל תחרש אל רעך רעה והוא יושב לבטח איתך, גיטין צ ע"א.

[יאיר1]

זה שהאשה מעדיפה שלא להינשא, גם בבאיש מעדיף, אך בזה ייפרו את ההתחייבות שלהם, וזו בעיה.
אכן אסור לשמש עימה, אולי אפי' אסור לייחד.

[שיף]

עונש מי שפרע הוא לכאו' בין אדם לקונו ולא לחבירו [אם כי אפשר דבמחילה גמורה שאני קצת ועדיין צ"ע]

[עקביה]

לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

ודאי צודק הרב ישא ברכה. מן הסתם כל הענין אינו אלא אמונה תפלה, שמקורה הוא אולי המנהג לשבור באירוסין כלי חרס ובחתונה כלי זכוכית.

יאיר1
מהיכן 'ידוע' הסיפור על החזו"א?
חוששני שלהד"ם.
בספר 'החוזה מליטא' מספר הכותב מה ששמע מאמו שסיפרה לה אשת החזו"א. שם מסופר ש'סידרו' את החזו"א ושידכו לו אשה המבוגרת ממנו בהרבה. לאחר הנישואים, כאשר התברר לו שאשתו אינה בת בנים הוא רצה לגרש. אשתו אמרה לו שהיא מסכימה, אך הוסיפה שבחזור מבית הדין היא תקפוץ מהגשר לנהר. כיון שכך לא הוסיף החזו"א להזכיר את רעיון הגירושין.

[יאיר1]

לא נראה שיש מי שסובר שעדיף להתחתן ע"מ להתגרש מאשר לשבור שידוך, זה נוגד את ההגיון הפשוט.

אלא הענין הוא שמה שרויאם מכאן לא רואים משם, ולכן חבל להחליט מוקדם.

לא בטוח שההגיון שלך צודק.
ידוע שהחזו"א נשא על מנת לגרש כדי לא לבטל שידוך, אלא שלאחר מכן לא התאפשר לו לגרש. [בתקווה שהסיפור נכון].
מכל מקום לבטל שידוך זה לבטל את ההתחיבות של התנאים, אבל לישא ולגרש אינו מיפר את דברו.

ודאי צודק הרב ישא ברכה. מן הסתם כל הענין אינו אלא אמונה תפלה, שמקורה הוא אולי המנהג לשבור באירוסין כלי חרס ובחתונה כלי זכוכית.

יאיר1
מהיכן 'ידוע' הסיפור על החזו"א?
חוששני שלהד"ם.
בספר 'החוזה מליטא' מספר הכותב מה ששמע מאמו שסיפרה לה אשת החזו"א. שם מסופר ש'סידרו' את החזו"א ושידכו לו אשה המבוגרת ממנו בהרבה. לאחר הנישואים, כאשר התברר לו שאשתו אינה בת בנים הוא רצה לגרש. אשתו אמרה לו שהיא מסכימה, אך הוסיפה שבחזור מבית הדין היא תקפוץ מהגשר לנהר. כיון שכך לא הוסיף החזו"א להזכיר את רעיון הגירושין.

תשמע, סיפורים הם ענין קצת בעייתי, כי קשה כרגיל לדעת כמה הדברים אמינים, אני שמעתי סיפור דיי דומה מת"ח נאמן, כאשר חלק מהפרטים שאתה מציין מופיעים גם בסיפור שאני שמעתי, וכן הפרט על הנישואין כדי לא לפרק שידוך, אינני יכול להשבע שאני יותר צודק ממך. [אגב הסיפור שאני מכיר לא היה נכתב בספר מכמה טעמים, כך שזה שיש סיפור אחר דווקא אינו מערער את האמינות של מה שידוע לי].
מעניין כיצד נודע לאחר הנישואין שאינה בת בנים, מה שלא היה ידוע קודם?
ההנחה שמדובר בסתם חששות סבתא אינן סבירות, אבל אין לי יותר מידי מידע מבוסס על הענין, ותכף יעלו הידענים וייתנו מקורות... אז הבה נמתין.

[ישא ברכה]

עונש מי שפרע הוא לכאו' בין אדם לקונו ולא לחבירו [אם כי אפשר דבמחילה גמורה שאני קצת ועדיין צ"ע]

במחילת כת"ר

קצת הגיון, מי שפרע זה בנ"א למקום??

זה ודאי שזה בן אדם לחבירו, והב"א למקום הוא לקיים את הב"א לחבירו. ובמקום שהחבר ודאי לא מעונין פשוט שאי"צ לקיים את החיוב ומוחלין זל"ז בלב שלם.
ופלא לי על הסבורים לא כן.

[הוא היה אומר]

מי סובר שעדיף להתחתן על מנת להתגרש והעיקר שלא לשבור שידוך?

האם זה נכון שב'גור' נוהגין כך? יבואו הגורים דכאן ויעידו.

[אבא יודן]

ידוע לי נוהג זה.
אבל כשזה ממש בעייתי אז לא נוהגים כן.[למשל בחולי פיזי לא עוזבים, בחולי נפשיי עוזבים]

[לעומקו של דבר]

יעויין כתר ראש לר"ח מולוז'ין סי' קיד וקטו

נפלא מאוד

מתווסף לרשימת העניינים שנמסרים גם בשם הגר"א (הגר"ח) וגם בשם הבעש"ט

יש סיפור אאל"ט מהסטייפלער שפעם הייתה שאלה כזו מצד הכלה, ורצו להתחתן ולהתגרש, והזהיר אותה שבסוף הוא לא יגרשה

אגב שם מדובר על תקיעת כף שכיום אין נהוג

מכל מקום כפי שכבר העידו ודאי שרבותינו זלה"ה נתנו חומר למדריכים לטפל בחתנים וכלות בבוקר שלאחר ליל החרטות

[לעומקו של דבר]

ידוע לי נוהג זה.
אבל כשזה ממש בעייתי אז לא נוהגים כן.[למשל בחולי פיזי לא עוזבים, בחולי נפשיי עוזבים]

התכוונת בגור?

עכשיו איך עושים את זה, נוהגים בחתונה וש"ב ואישות והכל? וביום השמיני מתגרשים?

יל"ע משיטת הב"ח שיש ל"ת להתגרש בחינם, ואף שכאן בסוף אינו בחינם אבל בתחילה זה בחינם

[לעומקו של דבר]

האין זה נכלל, בלבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו שעליו נאמר אל תחרש אל רעך רעה והוא יושב לבטח איתך, גיטין צ ע"א.

אבל כעת שניהם רוצים להיות נשואים אלא שרוצים להתגרש לאחמ"כ
כלומר זה לא שהוא מתחרט על הנישואין מעיקרא

[ההוא גברא]

א. לפי הספר החוזה מליטא בזמן השידוך החזו"א חשב שהיא בת בנים, ולאחר מכן נודע לו שהגיעה לארבעים ואמר שעדיף לסבול כל החיים ולא לבייש בת ישראל. לאחר שנים, כשכבר הגיעה לששים בקירוב, חשב שתסכים להתגרש עכשיו והוא יוכל לשאת אשה בת בנים, ואמרה לו שתסכים להתגרש אבל תתאבד אחר כך (או שזה רק ביטוי), ולא גירש אותה.

ב. לפי כמה ראשונים הוא חרם רבנו גרשום או קדמונים אחרים שלא לבטל שידוך, ופעם היו כותבים בשטר התנאים "הקנס לא יבטל את החרם והחרם לא יבטל את הקנס" (דהיינו שאם יבטל שידוך יצטרך גם לשלם קנס וגם יהיה מוחרם). והאחרונים שסברו שהוא חרם אמרו שעדיף גירושין מלבטל שידוך ולעבור על החרם.

[עתניאל בן קנז]

ציטוט מספר שבעריכה.
(אין בו חידוש יותר ממה שהובא לעיל, אבל אני מצטט את לשון הכותב, אולי יביא תועלת)

איתא בשם הבעש"ט זי"ע (מובא בתולדות אהרן, להרה"ק ר' אהרן מז'טומיר, ליקוטים. וכן בבעש"ט עה"ת פ' תצא) "אומרים בשם הרב הקדוש והטהור הבעש"ט נבג"מ זי"ע, הטעם למה בשעת שידוכין שוברין כלי חרס, ובשעת נישואין כלי זכוכית, כי אי אפשר לקרוע התנאים כשם שכלי חרס אחר שנשבר אין לו תקנה, אך אחר הנישואין יכול לפוטרה על ידי גט, דוגמת כלי זכוכית שאף על פי שנשבר יש לו תקנה". (וטעם זה ממש מובא בשערי רחמים, בשם הגר"א מוילנא, ומובא בליקוטי מהרי"ח עניני נישואין).
[הטעם מדוע עדיף יותר לכתוב גט, מלבטל שידוך, מובא באחרונים, הן מן הפן ההלכתי (כמובא בטעמי המנהגים סי' תתקלח בקו"א), משום דחוששים לסבלונות, ויש אופנים שמיד אחר התנאים כבר צריכה גט. ולכן מספק העדיפו שלא לבטל שידוך בכל גוונא. והן מן הפן המוסרי, שהבושה להצדדים בשעת ביטול השידוך הוא גדול שבעתיים, וקשה למחילה... (ויש בזה עובדות שונות מגדולי הדורות ואכמ"ל)].

[הרוצה להחכים]

ואני שמעתי פעם שהיות ויש תקנת הקהילות שלא לבטל שידוך, ואין כל תקנה שלא לגרש אשה, מעדיפים לישא ולגרש מאשר לעבור על תקנת הקהילות.
האם יש מקור לסיבה זו?

[עקביה]

אינני יודע מה טעם יש להעדיף גירושין ע"פ ביטול השידוך, הרי אם הצד השני מסכים לבטל, מה הבעיה? ואם אינו מסכים, ודאי שבגט לא יסכים, ולגרש בעל כרחה ודאי חמור יותר מלבטל שידוך בעל כרחה. ולסבלונות לא חוששים, כמבואר בשו"ע אה"ע מה ב. גם הבושה לצדדים, מן הסתם גדולה יותר בגירושין, ועל כולנה, האשה נאסרת לכהן. לא חבל?

[פי האתון]

עקביה כתב
בספר 'החוזה מליטא' מספר הכותב מה ששמע מאמו שסיפרה לה אשת החזו"א. שם מסופר ש'סידרו' את החזו"א ושידכו לו אשה המבוגרת ממנו בהרבה. לאחר הנישואים, כאשר התברר לו שאשתו אינה בת בנים הוא רצה לגרש. אשתו אמרה לו שהיא מסכימה, אך הוסיפה שבחזור מבית הדין היא תקפוץ מהגשר לנהר. כיון שכך לא הוסיף החזו"א להזכיר את רעיון הגירושין.

לעדות הארחות רבנו היתה הרבנית מעוברת והפילה...

ארחות רבנו חלק ה' עמ' פא'.jpg (32.38 KiB) נצפה 10656 פעמים

[יקר]

ידוע בשם הגר"א שעדיף להתחתן ולהתגרש, ולא לבטל תנאים.

אני מחפש אחר מקור השמועה, וכן להבין את הסברא בזה.

[אוצר החכמה]

לפי הזכור לי זה מובא בכתר ראש.
הסברא בזה באמת לא מובנת.

[דרומי]

יש ספר של נטעי גבריאל על שידוכים ותנאים. חזקה עליו שהביא את כל מה שדיברו בזה...

[דודי צח]

'רבים חללים הפילה'.
מכיר אני אישית סיפורים מצמררים, כשלא הודיעו לאחד הצדדים, שמתכוננים לנהוג כך - והתירו את דמו, בבחינת קידושי אונאה.

[כולל יונגערמאן]

מה עם ברכה לבטלה / ברכה שאינה צריכה?

[קו ירוק]

אין שום ספק שאם המדובר בנושא ע"מ לגרש - לא בכה"ג דבר הכתר ראש, וזה פשוט בתכלית הפשטות. וכי יפגום בת ישראל, הרי אין כפרה לעוונו.
ומכך שהכ"ר כותב זאת בלי הסתגייות נראה שהשתנו הזמנים, ואז היה יכול להיות שישא אותה ויתחרט על רצונו לבטל שידוכו עמה (וכן היא), מה שבזמנינו כמעט לא יתכן.

[עזריאל ברגר]

מה עם ברכה לבטלה / ברכה שאינה צריכה?

מי שמתחתן על דעת להתגרש (כגון "מאן הויא ליומא") - קידושיו קידושין ונישואיו נישואין, והוא חייב בכל הברכות.

[פלוריש]

ראיתי לאחד הפוסקים שהזכיר, כדבר כביכול ידוע, שאם אדם קידש את אחות משודכתו (כדי שיהיו חייבים לבטל את השידוך) - מנדים אותו.
מה המקור לכך?