פורום אוצר החכמה

בבלי ערכין דל"א -

אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא וא"ר אבא בר ממל נולדו לו שני טלאים אחד בחמשה עשר של אדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שנולד באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר (השני) של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שנולד לו בחמשה עשר באדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים אכיל ירוקא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחיתת לעיבורא אנא לא נחיתנא לעיבורא הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא התם דכתיב תמימה הכא דלא כתיב תמימה לא קמ"ל דשנה שנה מהדדי גמרי

תו"ד הגמ', (אם נתרגם את זה למקרה נוסף - גדלות של שנים), ראובן נולד בתאריך כח אדר ראשון, ושמעון נולד באותה שנה בתאריך ב אדר שני, אחרי י"ג שנה חל תאריך הבר מצווה שלהם בשנה פשוטה, והנה ראובן הגדול אינו נעשה בר מצווה אלא כמעט חודש שלם אחרי שמעון, כי הוא נחית לעיבורא.

והשאלה צועקת, סו"ס ראובן היה חי גם ביום ששמעון נולד, ולמה לא נספור לו מאז י"ג שנה להתברמץ יחד עם שמעון.

זכורני בזה כמה נוס' לתשובה בשם חכמי דורינו שליט"א, ואינם ברורים בידי כעת. מי יכול להעלות דבריהם?

יש צד סביר ללמוד שזה גופא קושיית הגמ'. רק שעדיין שאלתך קיימת, מהו התירוץ של הגמ'.

עי' בן מלך - ימי הפורים עמ' נ"ו

המהלך המקובל הוא לומר שלגדלות הכבש צריך שיגיע "יום הולדת", ולא רק מעבר של י"ב חדש (וכאן נאמרו שני מהלכים המבוססים על כך שלא צריך שיגיע תאריך יום ההולדת, אבל גם אז צריך לומר שהגדלות נקבעת לפי פרק זמן של שנה שמתחיל ביום בו נולד הכבש דווקא).

סעדיה כתב:עי' בן מלך - ימי הפורים עמ' נ"ו

יש"כ. מצו"ב.

וק' לי בעיקר דבריו, במי שנולד בכ"ט לחודש כשהיה חסר, ובשנת הבר מצווה החודש מלא, דלכאו' לא ייעשה בר מצווה עד ל' בחודש, כי הרי יום כ"ט של לידתו היה גם ביום האחרון של החודש? (וכמו שביאר רל"מ למה בחודש אדר א' לא נעשה בר מצווה, כי הוא נולד בחודש האחרון בשנה, ועתה זה אמנם חודש י"ב אבל לא האחרון). ואולי ל' לחודש שאני דהוא כבר שייך קצת לחודש הבא.

ובעיקר הנידון, זכורני שהגרח"י שרייבר האריך בזה באיזהו מקומן.

ברזילי כתב:המהלך המקובל הוא לומר שלגדלות הכבש צריך שיגיע "יום הולדת", ולא רק מעבר של י"ב חדש (וכאן נאמרו שני מהלכים המבוססים על כך שלא צריך שיגיע תאריך יום ההולדת, אבל גם אז צריך לומר שהגדלות נקבעת לפי פרק זמן של שנה שמתחיל ביום בו נולד הכבש דווקא).

סו"ד לא הבנתי מה זה עונה על שאלת עושה חדשות.
השאלה שלו היא שהטלה ראובן אומר ביום שבו נעשה הטלה שמעון בן שנה, איך יתכן שעברה כבר שנה מאז שהייתי בן שבועיים אבל לא עברה שנה מאז שנולדתי. (זה לא משנה איך תגדיר את מעבר השנה).

אני מבין שאפשר לענות צריך חלות יום הולדת, אבל זה לא הסבר על התמיה רק קביעת עובדה.

ותשובת הגמרא - את נחית לעיבורא. כלומר, ההנחה היא שהשנה נמדדת מיום ההולדת, ולפי הכללים זו שנה של י"ג חודש, ואין הכבש ראובן יכול להתחיל לספור שנה של י"ב חדש מיום היותו בן שבועיים, כי כבר נקבע דינו לספור שנה ארוכה.

באופן כללי יותר, אם מקבלים את ההנחה ששנה פירושה פרק זמן של י"ב חדש או י"ג חדש (בלי קשר לתאריך ספציפי) וכפי שהארכנו באשכול ההוא, הרי שאיך שלא נגדיר את הכללים (מתי לספור כך ומתי לספור כך) תמיד יווצר פרדוקס כזה: הנולד קצת לפני תום פרק הזמן המחייב ספירת י"ג חדש יגדיל אחרי חברו הנולד מיד אחרי תום אותו פרק זמן.

העליתי לעיל את דבריו של הגר"ל מינצברג בביאור ענין אדר שני, וכעת ראיתי שהגר"מ שפירא האריך בזה ג"כ לפי דרכו בשיעורו האחרון, ואמנם הוא מבאר הדברים שבאמת יש חפצא של "אדר שני", ואי"ז רק בגדר חודש הי"ג ששווה דינו קצת עם חודש הי"ב. מצו"ב לטובת המעיינים.

וצל"ע בדבריו שנקט שיש שיטה הסוברת דה"בר מצווה" תלויה באדר שני גם למי שנולד באדר ראשון, כי השני הוא העיקר, ולא ידעתי מי סובר כך, מלבד המג"א שנימוקו עימו מצד אחר, שיש לספור שנה מעת מלואת לו י"ב שנה באדר פשוט.

ומה הדין במי שנולד בתחילת אדר, ונעשה בר מצווה אחרי י"ג שנה, ואח"כ עיברו את השנה, וכעת היה אמור להיות שלא יגדל עד אדר ב'. (ונניח שהוא בינתיים קידש אשה...)
נשאר גדול? נעשה קטן למפרע? מכאן ולהבא?

לכאורה קשור לירוש' על בתוליה חוזרים (וק"ו)

אפשר למצוא נפקותא בין ההגדרות השונות בתירוץ הקושיא המדוברת.
אם נולד תינוק ביום כ"ו שבט, ותיכף הועלה על מטוס וחזר למקום שעכשיו אוחז עדיין בתאריך כ"ה שבט. א"כ כבר ביום כ"ה שבט הוא היה חי, אבל יום הלידה שלו הוא רק בתאריך כ"ו.
והמתבונן יראה שזה תלוי בדקות ההגדרה בביאור תי' הגמ' על האי קו' דאנא קדים אכיל ירוקא וכו'.
וכבר האריך בזה בקונ' "ליום אתמול כי יעבור" viewtopic.php?f=17&t=25810&hilit#p261260 סימן ד / עמוד כ.

שו"ת מהר"י מינץ סימן ט -

אשר שאלת עמיתי ידידי ידיד ה' האלוף הר"ר מנחם רפ"א כ"ץ יצ"ו על אודות בנך היניק וחכים היקר החרש משלם קיזי רפ"א כ"ץ יצ"ו אשר נולד בשנה פשוט' באדר ויהיה בר מצוה בשנה מעוברת מה יהיה משפט הנער ומעשהו להיות גדול מן התורה מאיזה חדש מנינן ליה או מאדר הראשון או מאדר השני. אתה אהובי האלוף הזכרתני ותדע גם כ"ת הרי הוא כמו ארבעים שנה שאלני אביך זקניך האלוף מהר"ר משלם קוזי ז"ל דרך חידה איך נמצא שראובן נולד קודם שמעון ושמעון יהיה בר מצוה קודם ראובן כמה ימים והוא שראובן נולד בסוף אדר הראשון ושמעון נולד בתחלת אדר השני, והשנה של י"ג יהיה שנה פשוט' וא"כ שמעון שנולד אדר /באדר/ השני יהיה בר מצוה לא' באדר. וראובן שנולד בכ"ט לאדר הראשון יהיה בר מצוה לכ"ט באדר דהיינו כ"ח ימים אחר שמעון ...

עושה חדשות כתב:שו"ת מהר"י מינץ סימן ט -

אשר שאלת עמיתי ידידי ידיד ה' האלוף הר"ר מנחם רפ"א כ"ץ יצ"ו על אודות בנך היניק וחכים היקר החרש משלם קיזי רפ"א כ"ץ יצ"ו אשר נולד בשנה פשוט' באדר ויהיה בר מצוה בשנה מעוברת מה יהיה משפט הנער ומעשהו להיות גדול מן התורה מאיזה חדש מנינן ליה או מאדר הראשון או מאדר השני. אתה אהובי האלוף הזכרתני ותדע גם כ"ת הרי הוא כמו ארבעים שנה שאלני אביך זקניך האלוף מהר"ר משלם קוזי ז"ל דרך חידה איך נמצא שראובן נולד קודם שמעון ושמעון יהיה בר מצוה קודם ראובן כמה ימים והוא שראובן נולד בסוף אדר הראשון ושמעון נולד בתחלת אדר השני, והשנה של י"ג יהיה שנה פשוט' וא"כ שמעון שנולד אדר /באדר/ השני יהיה בר מצוה לא' באדר. וראובן שנולד בכ"ט לאדר הראשון יהיה בר מצוה לכ"ט באדר דהיינו כ"ח ימים אחר שמעון ...

המדובר באבי משפחת רפפורט שעליה נמנים רבי חיים רפפורט הגר"ח מוואלוזין ועוד. [לא הרפפורט צאצאי הש"ך].

אוצר החכמה כתב:

ברזילי כתב:המהלך המקובל הוא לומר שלגדלות הכבש צריך שיגיע "יום הולדת", ולא רק מעבר של י"ב חדש (וכאן נאמרו שני מהלכים המבוססים על כך שלא צריך שיגיע תאריך יום ההולדת, אבל גם אז צריך לומר שהגדלות נקבעת לפי פרק זמן של שנה שמתחיל ביום בו נולד הכבש דווקא).

סו"ד לא הבנתי מה זה עונה על שאלת עושה חדשות.
השאלה שלו היא שהטלה ראובן אומר ביום שבו נעשה הטלה שמעון בן שנה, איך יתכן שעברה כבר שנה מאז שהייתי בן שבועיים אבל לא עברה שנה מאז שנולדתי. (זה לא משנה איך תגדיר את מעבר השנה).

אני מבין שאפשר לענות צריך חלות יום הולדת, אבל זה לא הסבר על התמיה רק קביעת עובדה.

למה לא לפרש את תירוץ הגמרא כפשוטו: את נחתת לעיבורא. כלומר, מאחר שהוא נולד בחודש העיבור הרי שהשנה הראשונה שלו היא שנה מעוברת ולכן היא בת י"ג חודש.
(אאל"ט משמע בזבחים שכבש בן שנתו זה לא גיל אלא שעדיין לא עברה שנה מאז שהוא נולד וא"כ המהלך שצריך 'חלות' יום הולדת אפשרי רק בהתברמצות ולא בטלאים)

זו אחת משתי הדרכים שעלו באשכול שלונקק, וחסרונה בכך שהיא מניחה שמדאורייתא יש מעמד מיוחד לחודש השנים-עשר כחודש העיבור, ולא ידענו זאת מנין.

הגדלה בגיל י"ג היא הלכה שרירותית כמו הרבה מהשיעורים, שכן יש שמגדילים קודם לכן ויש שמאחרים, רק שנקבע גיל שרירותי לכולם כיון שהוא נכון לרוב.
שיעור שרירותי ואחיד לכולם יכול כמובן ליצור אבסורדים, אבל בדיוק לכן יש שיעור אחד לכולם כדי להתעלם מהחריגים והשונים ולתת דין אחד לכולם.

איש-אחד כתב:הגדלה בגיל י"ג היא הלכה שרירותית כמו הרבה מהשיעורים, שכן יש שמגדילים קודם לכן ויש שמאחרים, רק שנקבע גיל שרירותי לכולם כיון שהוא נכון לרוב.
שיעור שרירותי ואחיד לכולם יכול כמובן ליצור אבסורדים, אבל בדיוק לכן יש שיעור אחד לכולם כדי להתעלם מהחריגים והשונים ולתת דין אחד לכולם.

זה לכאורה רק על-פי רבינו הרא"ש ולא על-פי התוס'

אם התשובה היא שהכל תלוי ב'יום ההולדת', האם יש מקום לטעון שזה דוקא בלידה רגילה ולא ב'יוצא דופן'?

אגב דאגב, שמעתי פעם חכ"א שטען שלא מצינו דין רובו ככולו ביוצא דופן אלא רק בלידה רגילה. יש בזה טעם?

הגרחי"ש רגיל לפרש תי' הגמ' את נחית לעיבורא, ששנה מעוברת היא שנה גדולה יותר של י"ג חודשים, ולכן מזלו גרם שנולד בשנה שצריך י"ג חודשים כדי שתעבור, ומה שהיה חי גם שבועיים אח"כ לא יועיל לו, כיוון שהוא בן של שנה גדולה יותר שצריך יותר זמן כדי שתעבור. (ויש לו בזה אריכות באיזה מקום אינני יודע היכן).

בגמרא שם בערכין מבואר שהדין הזה של רב אבא בר ממל (שזה שנולד בט"ו אדר א' נהיה בן שנה אחרי זה שנולד בא' אדר ב') בנוי על זה שכתוב 'שנה תמימה'.
ואולי הביאור בזה, שמכיון שנולד בט"ו אדר א', ממילא תחילת הסיבוב של השנה מתחיל מאז, ואם נחשיב לו את השנה רק מא' אדר ב', הן אמנם שזה נחשב לשנה מכיון שיש כאן שנה מהזמן ההוא, אבל אין כאן שנה תמימה, כיון שלא נשלם הסיבוב שהתחיל בט"ו אדר א'.

ואגב, שאלת הגמרא אינה שם אינה מצד שהוא היה חי באותו זמן. השאלה היא 'אנא אכיל ירוקא מקמי דידך', כלומר, איך יתכן שאתה תהיה בן שנה לפניי הרי אני חייתי לפניך. וגם, הדגש הוא על 'אכיל ירוקא' (וכן 'שחין נורא'), כלומר לא עצם העובדה שנולדתי לפניך, אלא שחייתי לפניך, הייתי בעולם, צברתי ותק של אכילת ירק...
ולכאורה הענין הוא שגם לגבי בתי ערי חומה וגם לגבי בכור, יש שמשעות ל'שחין נורא' ול'אכיל ירוקא'. משום שהענין של השנה מבוסס על השתמשות בבית או על הגודל של הטלה, ומממילא כל שהוא המשתמש בבית והבית שחור מהפחם שלו הרי נקבע שמו יותר על הבית, וכן בטלה שאכל ירק הרי גדול והתחזק).

עושה חדשות כתב:אגב דאגב, שמעתי פעם חכ"א שטען שלא מצינו דין רובו ככולו ביוצא דופן אלא רק בלידה רגילה. יש בזה טעם?

המושג 'רובו ככולו' הוא בכה"ת, ומהיכ"ת לחלק.

אבל אולי הא ד'יצא ראשו' הוי לידה, זה דוקא בלידה רגילה ולא ביוצא דרך דופן?

בגיליון הש"ס הוריות ג, ב - על הגמרא ש"בכל התורה כולה רובו ככולו" - כתב שלשון "כל התורה כולה" לאו דוקא, כי מצינו מקומות שלא, בגילוח נזיר מצורע ולויים, נזיר דף מב, א.
[והביא כיו"ב לגבי "בכל התורה לא אשכחן מזיד דמייתי קרבן", בשבועות לז, א, וכתב שם רש"י שהוא לאו דוקא כי מצינו שד' מביאין על הזדון כשגגה].

ראה במוריה הנוכחי (אדר א' תשפב) מאמר הר"ש פוברסקי.

מעל"ע. יש לברר האם כל הנידונים הידועים, כגון בנולד באדר ראשון בשנה מעוברת ושנת י"ג נמי מעוברת שנחלקו הרמ"א ומג"א אי נעשה גדול באדר ראשון או שני, האם יש בזה חילוק בין גדלות של י"ג שנה 'בר מצוה' לשאר הגדלויות, כגון בת ג' שנים ובן ט' שנים לענין ביאה, וכן גדלות של מופלא לענין נדרים, או שהכל אותו נידון ואין חילוק בין סוגי הגדלויות.