עושה חדשות כתב:תודה לכולם!
ונשאלה את פי ר' גזל"ט שליט"א, האם יש משמעות ב"מסברא נראה פשוט" וכו', לכשנתברר דהדבר שנוי בפלוג', והראבי"ה וב"ח ופמ"ג (ומשנ"ב וערוה"ש) נקטו לא כך?
אכן נהגתי קצת בפזיזות, ומ"מ מסברא נראה פשוט וכו' וגם לכן העיקר כדברי המג"א וסייעתו, ואף המ"ב פירש הכי בדברי הטוש"ע אלא שהוסיף וטוב (אולם ראה מ"ב רפט) וכן הערה"ש כתב להדיא דכוונת הגמ' למיטה שיושבים עליה רק שכתב בסו"ד שגם המיטות וכו' ואפשר שגם הב"ח מודה שכוונת הגמ' למיטה שיושבים עליה אלא שהוסיף שיש להציע גם מיטות שישן בהם, וראה מ"ש בזה להלן
[גם הפמ"ג רק הזכיר בסו"ד את דברי הב"ח וכמד' דלא תפס דעתו לעיקר] ז"ל הטוש"ע ס' רפט "יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה"
א' מה טעם לדחוף את "מיטת השינה" בין "שלחן ערוך" "למפה פרוסה"?
ב' אם הכוונה "מיטת שינה" ע"כ שסיום דבריו "כמו בסעודת הלילה" קאי רק על סיפא "מפה פרוסה" ולא על הרישא "שלחן ערוך" ואין לזה טעם.
ג' באם יש הלכה שמשום מה המיטה בחדר שינה צריכה להיות מוצעת כל היום מה עניין זה לסימן רפט העוסק בסעודת שחרית? וצריך לומר אגב..
ד' ובמ"ב סק"א "היינו מע"ש או כדי שיישן בה בשבת או שהוא בחדר שדר שם ואיכא בזיון אם לא יציע המטות אבל בלא"ה אסור" כמה דוחק יש בכ"ז. [המ"ב רק דן דאי לאו הכי אסור, ובאמת אם אין בזה צורך עד כדי שאסור משום הכנה, פשיטא שאינו מחוייב בזה משום כבוד שבת]
אם מדובר על מיטות בחדר שינה, למה צריך להקפיד שיהה מסודר כשחוזר מבית הכנסת?
ולכן גם אם נפרש שקאי על מיטה לשינה אולי' הכוונה במי שאין לו אלא חדר אחד ומיטתו מונחת בחדר האוכל. [ועיין במ"ב שהבאנו לעיל אות ד']
כתב הב"ח "על גב דבמימרא דר' יוסי אמר שולחן ערוך ומטה מוצעת וכן כתב הרמב"ם בפרק ל' (ה"ה) אפילו הכי כתב רבינו ויציע המטות בלשון רבים משום דאפילו לגבי סדור בעל חוב (ב"מ קיג ב) נותנים לו ב' מטות מטה לישב עליה ומטה לישן עליה" ומבואר דאף הב"ח נחת להכי דבש"ס וברמב"ם איתא "מיטה" וכמד' דאף הב"ח לא ס"ד לפרש דמיירי רק במטה שישן, וא"כ ע"כ דכוונת הש"ס למיטה שאוכל עליה, ובמחצה"ש כתב דמאי דאמרינן בגמ' מיטה לא דק. ובמ"ב כתב "מטות שיושבין עליהן וטוב שתהיה מוצעת גם המטה שישן עליה" ע"כ ואולי כוונתו שאין הכא נמי הש"ס קאי על מיטה שאוכל עליה, אלא שלדעת הב"ח, הטור הוסיף גם מיטה שסועד ולכן אינו אלא "טוב" [ולפ"ז מודה הב"ח בפירוש דברי הש"ס ודו"ק] וכ"ז דחוק. – ובאמת בביאור דברי הטור נ"פ דלא מדובר באיזה רווק מסכן,,, ולכן נקט "מטות" ותל"מ.
סוף דבר שהאריכות כמעט למותר, אלא שכ"ת כתב שהראבי"ה נקט לא כך, וז"ל הראבי"ה "מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמיד חכם. פירושו נראה לי דכולהו אמוראי אשבת קיימי [ואמרי], נשיתי טובה, אלו [הדברים] המורגל [בהם] בשבת, ושבת וחול שוים לו, מטה נאה, פירוש להסב עליה, מטה מוצעת, לשכב, ואשה מקושטת לתלמיד חכם, שעונתו מערב שבת לערב שבת"
ובנוגע לשאלה בפתיחת האשכול, להאמור אף אי נפרש שכוונת הגמ' למיטה שיושב עליה מ"מ יש מהאחרונים שהוסיפו גם הצעת המיטה שישן עליה, ונראה דהדבר מסור ללב ואכמ"ל.