פורום אוצר החכמה

ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

יותר מכך יש לשאול מהו המושג מבוי ש'רחבו יותר על ארכו'. ומבואר שאורך אינו נקרא כך משום שהוא יותר גדול מהרוחב, אלא תלוי בצורת הדבר. וכגון מבוי שיש לו צורה מהיכן הוא מתחיל ולהיכן הוא מתקדם וממשיך זהו ארכו והצד השני הוא רחבו. ועפי"ז יש ליישב גם את המזבח, ופשוט.

תינת במבוי, אך איך תבאר במזבח, מהו ארכו ומהו רחבו.

צולניק כתב:ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

העומד כשפניו כלפי המקדש, לכיוון המקדש הוי ארכו, ולצדדיו הוי רוחבו.

סתם איש כתב:יותר מכך יש לשאול מהו המושג מבוי ש'רחבו יותר על ארכו'. ומבואר שאורך אינו נקרא כך משום שהוא יותר גדול מהרוחב, אלא תלוי בצורת הדבר. וכגון מבוי שיש לו צורה מהיכן הוא מתחיל ולהיכן הוא מתקדם וממשיך זהו ארכו והצד השני הוא רחבו. ועפי"ז יש ליישב גם את המזבח, ופשוט.

ארכו זה מתחלתו עד סופו, ורחבו היינו רוחב שבין הבתים שבשני צידיו.

יבנה כתב:

סתם איש כתב:יותר מכך יש לשאול מהו המושג מבוי ש'רחבו יותר על ארכו'. ומבואר שאורך אינו נקרא כך משום שהוא יותר גדול מהרוחב, אלא תלוי בצורת הדבר. וכגון מבוי שיש לו צורה מהיכן הוא מתחיל ולהיכן הוא מתקדם וממשיך זהו ארכו והצד השני הוא רחבו. ועפי"ז יש ליישב גם את המזבח, ופשוט.

ארכו זה מתחלתו עד סופו, ורחבו היינו רוחב שבין הבתים שבשני צידיו.

והוא אשר הערתי, שארכו אין הכונה לסמן את הצד היותר ארוך. וא"כ לק"מ קושיית הרב הפותח

ואיך נבאר את הנאמר בחושן "זרת ארכו וזרת רחבו"?

עושה חדשות כתב:ואיך נבאר את הנאמר בחושן "זרת ארכו וזרת רחבו"?

אם נאמר כמ"ש הכותבים כאן שאכן מוגדר מהו האורך ומהו הרוחב (ואינו מוכרח לענ"ד), הרי האורך הוא לאורך גוף הכה"ג והרוחב הוא לרחבו.

עושה חדשות כתב:ואיך נבאר את הנאמר בחושן "זרת ארכו וזרת רחבו"?

רחבו הוא כפי רוחב הלובש, ואורך הוא בגובה.

צולניק כתב:ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

אחר מה שכתבו הנכבדים לפני, למה א"א אפשר לומר פשוט פשוט...
אה"נ אין כאן לא אורך ולא רוחב, כי אחד שווה לשני, אבל כאשר רוצים להגדיר ריבוע בשפה פשוטה, מה אומרים?
אומרים, שהאורך והרוחב שווים.
ומהו בדיוק ה"אורך"? התשובה - גם רוחב.
ומה בדיוק ה"רוחב"? התשובה - גם אורך.
כי אין כאן לא אורך ולא רוחב במשמעות הרגילה, שזה ארוך מזה, אלא מתכוונים לשתי הפאות הניצבות זו לזו.

אליהו בן עמרם כתב:

צולניק כתב:ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

אחר מה שכתבו הנכבדים לפני, למה א"א אפשר לומר פשוט פשוט...
אה"נ אין כאן לא אורך ולא רוחב, כי אחד שווה לשני, אבל כאשר רוצים להגדיר ריבוע בשפה פשוטה, מה אומרים?
אומרים, שהאורך והרוחב שווים.
ומהו בדיוק ה"אורך"? התשובה - גם רוחב.
ומה בדיוק ה"רוחב"? התשובה - גם אורך.
כי אין כאן לא אורך ולא רוחב במשמעות הרגילה, שזה ארוך מזה, אלא מתכוונים לשתי הפאות הניצבות זו לזו.

נשמע הגיוני.

אליהו בן עמרם כתב:

צולניק כתב:ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

אחר מה שכתבו הנכבדים לפני, למה א"א אפשר לומר פשוט פשוט...
אה"נ אין כאן לא אורך ולא רוחב, כי אחד שווה לשני, אבל כאשר רוצים להגדיר ריבוע בשפה פשוטה, מה אומרים?
אומרים, שהאורך והרוחב שווים.
ומהו בדיוק ה"אורך"? התשובה - גם רוחב.
ומה בדיוק ה"רוחב"? התשובה - גם אורך.
כי אין כאן לא אורך ולא רוחב במשמעות הרגילה, שזה ארוך מזה, אלא מתכוונים לשתי הפאות הניצבות זו לזו.

הוא אשר רמזתי לעיל בסוגריים.

להמחשה: האם בפסוק "שתי ידות לקרש האחד משולבות אשה אל אחותה" ידוע מי ה"אשה" ומי "אחותה"?

בן ראובן כתב: ידוע מי ה"אשה" ומי "אחותה"?

על דרך זה אומרים שהביטוי "אחד אחרי השני" הוא לא נכון, כי תמיד השני הוא אחרי האחד...
(וכן שהר"ת "ק"ק" הכוונה - 'קצת קשה' ולא 'קשה קצת' דאם כן היו כותבים הקוף השניה לפני הראשונה...)

ע"ע פי' המלבי"ם דברי הימים ב פרק ג פסוקים ד,ח.