פורום אוצר החכמה

אני עוסק כעת בס"ד בעריכה מסוימת על ספר תהילים ואחת הדרישות היא "למפות" את ס' התהילים לפי פרקים המתאימים לתפילה על תורה, רפואה, פרנסה, שלום בית, נגד אויבים וכו' וכו'.

ישנם ספרי תהילים רבים שבראש כל פרק רשום למה מסוגל אמירת פרק זה, אך לא ידעתי מבטן מי יצאו החלטות אלו ומי חתים עלה.

החיד"א כותב בראש כל פרק בס' תהילים-יוסף תהילות, למה מסוגל אמירת כל מזמור, ו

כן ישנו ספר נפלא, 'שימוש תהילים', המיוחס לרב האי גאון (והוזכר בשו"ת הרשב"א כספר מוסמך), המביא רשימת מזמורים לצרכים ובקשות מסוימות.

מצאתי בספרים על סגולת ויהי נועם, בצאת ישראל, מזמור כ', והחומר על מזמורים בודדים מובא בספר 'אורות התהילים' של הרב פרנקל זצ"ל מגבעת שאול.

האם ידוע לכם בבקשה על עוד מקורות, של קדמונים רציניים, לרשימות של מזמורי תהילים וסגולתן?

אשמח מאד להיעזר ברבותינו הקדושים חכמי הפורום דנן, ושכמ"ה.

אם הזכרת את ספר שימושי תהלים, דע לך, שהספר יצא במהדורה סינופטית ע"פ כמה כתבי יד בספר שכותרתו ומבואו בגרמנית ותוכו לשון הקודש.
כותר הספר הוא:Sefer Shimmush Tehillim : Buch vom magischen Gebrauch der Psalmen : Edition,
bersetzung und Kommentar
קיים שער נוסף:
ספר שמוש תהילים : מהדורה מדעית, תרגום לגרמנית ופירוש / מאת ביל רביגר.

ואגב, זכור לי שהאדמו"ר מחב"ד כותב בנוגע לסגולה שנרשמה על אחד ממזמורי התהלים, משהו כזה: אע"פ שאין לזה מקור ברור, אבל אחרי שזה נקבל בישראל יש לסמוך על כך.
ויבואו הבקיאים בתורתו ויפנו למקום מדוייק.

ראה ב"אתהלך" סיפור מופלא שקרה לו עם אחת הסגולות האלו, (שמופיעות ככותרות לפרקי התהילים).

חכם באשי כתב:ואגב, זכור לי שהאדמו"ר מחב"ד כותב בנוגע לסגולה שנרשמה על אחד ממזמורי התהלים, משהו כזה: אע"פ שאין לזה מקור ברור, אבל אחרי שזה נקבל בישראל יש לסמוך על כך.
ויבואו הבקיאים בתורתו ויפנו למקום מדוייק.

סיפר לי אחד, שלפני עשרות שנים הוציא ספר תהילים, ורשם בכל מזמור למה הוא מסוגל, לפי כאבי הבטן שלו באותו הרגע. הספר נמכר ברבבות עותקים, וכשהוא רצה להוציא מהדורה בהשמטת חירטוטיו, אמר לו המו"ל שהציבור לא יקנה באותו קנה מידה את הספר בלי הסגולות...

אל תספר כאלו סיפורים, כי אחרת יתחילו לחשוד באחרים העוסקים בסגולותיהם של פרקי התהלים. והמ"י.

בנוגע לייחוס של שימוש תהלים לרה"ג, לא מצאתי לזה מקור מוסמך ואף הרשב"א לא הזכיר מי חברו, ואדרבה המעיין בתשובתו היסודית של רה"ג בתשובות הגאונים החדשות סי' קט"ו יראה שהוא סבר שכל הדברים האלו הם שטויות מוחלטות. אמנם מענין שתשובת הרשב"א חלק א' סי' תי"ג חולק על כמה מדבריו ונראה כאילו נכתב כתגובה לרה"ג בלי להזכירו.

חכם באשי כתב:אל תספר כאלו סיפורים, כי אחרת יתחילו לחשוד באחרים העוסקים בסגולותיהם של פרקי התהלים. והמ"י.

שיחשדו... הרי לשם כך ביקשתי את עזרת הציבור למציאת מקורות נ א מ נ ים לסגולות הללו.
ומלבד זאת. בעריכות כגון דא, אני מבקש מהמו"ל ששמי לא יוזכר...

ש. ספראי כתב:האם ידוע לכם בבקשה על עוד מקורות, של קדמונים רציניים, לרשימות של מזמורי תהילים וסגולתן?

אשמח מאד להיעזר ברבותינו הקדושים חכמי הפורום דנן, ושכמ"ה.

כשכותבים על חברי הפורום 'רבותינו הקדושים דנן' עלולים בטעות לכתוב על חלק מהקדמונים 'לא רציניים'.

המקור שאני מצאתי לכך ששימוש תהילים הוא מר"ה גאון, הוא בס' רב פעלים לר"א בן הגר"א עמוד 130, הכותב זאת בשם ספר זרע ברך.
והחיד"א בשם הגדולים (מערכת הספרים אות ש (פא) כתב: "שמוש תהלים ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל, עיין שם".
גם ר"א אבולעפיא הזכירו בס' אוצר עדן הגנוז.

האם לספר ישנם עוד איזכורים?

ש. ספראי כתב:המקור שאני מצאתי לכך ששימוש תהילים הוא מר"ה גאון, הוא בס' רב פעלים לר"א בן הגר"א עמוד 130, הכותב זאת בשם ספר זרע ברך.
והחיד"א בשם הגדולים (מערכת הספרים אות ש (פא) כתב: "שמוש תהלים ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל, עיין שם".
גם ר"א אבולעפיא הזכירו בס' אוצר עדן הגנוז.

האם לספר ישנם עוד איזכורים?

ידוע שכתוב כך ברב פעלים, אך לא מצאתי את הדברים בזרע ברך שהוא מקורו. ואיך יתכן שהרשב"א ואבולעפיא שהיו יותר קרובים לזמן חיבורו לא ידוע מי מחברו וכן החיד"א לא ידע שם מחברו, ואילו אלו ידעו שזה רה"ג, ואיך נתגלה להם הסוד הזה.
בנוסף יש את תשובת רה"ג בתשובות הגאונים החדשות סי' קטו שמאריך מאד בביטול כל עניינים אלו ורואה כל עניינים אלו כהבל ושקר, ולא יתכן שהוא כתב את שימוש תהלים. וע"ע במבוא לתה"ג הרכבי עמ' 16 ותראה שהגאונים לא אחזו כלל מדברים אלו. אך מתאימים הדברים לשאר העם שבזמן הגאונים שעסקו בענייני כישוף דוגמת חרבא דמשה ועוד.

יבנה כתב:

ש. ספראי כתב:המקור שאני מצאתי לכך ששימוש תהילים הוא מר"ה גאון, הוא בס' רב פעלים לר"א בן הגר"א עמוד 130, הכותב זאת בשם ספר זרע ברך.
והחיד"א בשם הגדולים (מערכת הספרים אות ש (פא) כתב: "שמוש תהלים ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל, עיין שם".
גם ר"א אבולעפיא הזכירו בס' אוצר עדן הגנוז.

האם לספר ישנם עוד איזכורים?

ידוע שכתוב כך ברב פעלים, אך לא מצאתי את הדברים בזרע ברך שהוא מקורו. ואיך יתכן שהרשב"א ואבולעפיא שהיו יותר קרובים לזמן חיבורו לא ידוע מי מחברו וכן החיד"א לא ידע שם מחברו, ואילו אלו ידעו שזה רה"ג, ואיך נתגלה להם הסוד הזה.
בנוסף יש את תשובת רה"ג בתשובות הגאונים החדשות סי' קטו שמאריך מאד בביטול כל עניינים אלו ורואה כל עניינים אלו כהבל ושקר, ולא יתכן שהוא כתב את שימוש תהלים. וע"ע במבוא לתה"ג הרכבי עמ' 16 ותראה שהגאונים לא אחזו כלל מדברים אלו. אך מתאימים הדברים לשאר העם שבזמן הגאונים שעסקו בענייני כישוף דוגמת חרבא דמשה ועוד.

מנין לך שהרשב"א ור"א אבולעפיא לא ידעו מי חיבר את הספר?
שניהם מזכירים ספר זה אגב אורחא דאורחא בתוך דברים ארוכים בעניני שימוש בשמות הקודש וסגולות, והם כלל לא התמקדו בספר ומחברו. א"כ מדוע צריכים הם להביא את שם מחברו?

ש. ספראי כתב:

יבנה כתב:

ש. ספראי כתב:המקור שאני מצאתי לכך ששימוש תהילים הוא מר"ה גאון, הוא בס' רב פעלים לר"א בן הגר"א עמוד 130, הכותב זאת בשם ספר זרע ברך.
והחיד"א בשם הגדולים (מערכת הספרים אות ש (פא) כתב: "שמוש תהלים ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל, עיין שם".
גם ר"א אבולעפיא הזכירו בס' אוצר עדן הגנוז.

האם לספר ישנם עוד איזכורים?

ידוע שכתוב כך ברב פעלים, אך לא מצאתי את הדברים בזרע ברך שהוא מקורו. ואיך יתכן שהרשב"א ואבולעפיא שהיו יותר קרובים לזמן חיבורו לא ידוע מי מחברו וכן החיד"א לא ידע שם מחברו, ואילו אלו ידעו שזה רה"ג, ואיך נתגלה להם הסוד הזה.
בנוסף יש את תשובת רה"ג בתשובות הגאונים החדשות סי' קטו שמאריך מאד בביטול כל עניינים אלו ורואה כל עניינים אלו כהבל ושקר, ולא יתכן שהוא כתב את שימוש תהלים. וע"ע במבוא לתה"ג הרכבי עמ' 16 ותראה שהגאונים לא אחזו כלל מדברים אלו. אך מתאימים הדברים לשאר העם שבזמן הגאונים שעסקו בענייני כישוף דוגמת חרבא דמשה ועוד.

מנין לך שהרשב"א ור"א אבולעפיא לא ידעו מי חיבר את הספר?
שניהם מזכירים ספר זה אגב אורחא דאורחא בתוך דברים ארוכים בעניני שימוש בשמות הקודש וסגולות, והם כלל לא התמקדו בספר ומחברו. א"כ מדוע צריכים הם להביא את שם מחברו?

שו"ת הרשב"א חלק א סי' תיג
הרשב"א מזכיר את הספר בתיאור הבא- "ושמוש תלים שמוסכם ביד גדולי ישראל", זה לא צורה לתאר את השימוש תהלים אם מחברו היה רה"ג או שאר מחבר ידוע. לענין אבולעפיא היכן הדברים נמצאים?

באוצר עדן גנוז (עמוד 98 במהדורה שבאוצר) לא נזכר רה"ג.

ואמנם כתבתי כל זה בזה החיבור כדי לסתום פי המכחישים דרכי צירוף האותיות ועניניהם ומלעיגים על כל מה שבא מזה, באותיות דר' עקיבא ובספר הבהיר ובספרי השמוש הנקרא שמוש תורה ושמוש תילים, מצירוף השמות ומהוצאתם ממקומות ידועים, ומפרקי היכלות דר' ישמעאל ומשאר ספרים שהם ממינם ובמדרשות אין להם חקר.

מסתבר שהרבה מהקביעות הללו נעשו על סמך תוכן הפרק.

מהציטוט שהביא מה שנכון נכון, מבואר שאבולעפיא רצה לחזק שיטות האוחזים בעניינים אלו, כיון שכך ודאי היה מתאים להזכיר שזה מרה"ג שהוא חיזוק גדול לשיטה זו. וכיוצ"ב ברשב"א שמנסה להגן על דברים אלו ומביא סמך משימוש תהלים מצד שמוסכם מצד גדולי ישראל, טענתו היתה מתחזקת פי כמה אילו היה אומר שרה"ג חיברו. כך שניתן לקבוע ששניהם לא חשבו שרה"ג חיברו.

יבנה כתב:מהציטוט שהביא מה שנכון נכון, מבואר שאבולעפיא רצה לחזק שיטות האוחזים בעניינים אלו, כיון שכך ודאי היה מתאים להזכיר שזה מרה"ג שהוא חיזוק גדול לשיטה זו. וכיוצ"ב ברשב"א שמנסה להגן על דברים אלו ומביא סמך משימוש תהלים מצד שמוסכם מצד גדולי ישראל, טענתו היתה מתחזקת פי כמה אילו היה אומר שרה"ג חיברו. כך שניתן לקבוע ששניהם לא חשבו שרה"ג חיברו.

יש צדק בדבריך.

מי יכול לפרט מהו 'חרבא דמשה'?

עושה חדשות כתב:מי יכול לפרט מהו 'חרבא דמשה'?

ספר כישוף מזמן הגאונים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7 ... 7%A9%D7%94

מחפש ממש בדחיפות כל חומר על שימוש תהילים או על סגולות אמירת פרקים. ראיתי שהיה על זה אשכול בעבר, אבל אין שם מי יודע מה.
בתודה.

יש מהדורה מדעית של שימוש תהלים, אבל זה רק כולל הסגולות, לא כולל מהו סגולת הסגולות.

וכמפורט כאן.
ליקוט הנכב"ב בזה.

בספרי תהלים רבים המופצים באינספור עותקים ובאינספור הוצאות, מובאות כל מיני "סגולות". ברצוני לדעת מי הוא הכותבן?

(פרק א: למפלת נפלים; פרק ב: לסערת הים; פרק ג: לכאב ראש וכתף, וכו'...)

וכאן viewtopic.php?f=17&t=47459&p=636457#p636455

האם ספר שימוש תהילים יהיה לנו מקור נאמן שמלפנים זאת בישראל אמרו תהלים למשגב לעתות בצרה?
[עי' בהק' תהלים המפורש שכותב גדולות ונצורות על מנהג ישראל מימים ימימה ע''ז וכו' וכו', ופשפש ולא מצא מלבד ד' הר''מ בהל' ע''ז ולשון החינוך על ויהי נועם, וכל השאר הוא רק מזמן החסידות והחיד''א וכו'].