פורום אוצר החכמה

ראיתי פה שאומר הרב בן איש חי בספר בניהו, שמזכירים שם האדם כחו וחייו מתחזקים האם ידוע מה המקור הקדום לדבר?

כמדומני יש באגרא דפרקא על זה ואולי מביא שם מקור קדום יותר.
ולכן גם היו שהקפידו לא לבטא שמם של רשעים [אולי מהר"א מבעלזא על היטלר].

עשוי לנחת כתב:ולכן גם היו שהקפידו לא לבטא שמם של רשעים [אולי מהר"א מבעלזא על היטלר].

הפירוש הפשוט בשם רשעים ירקב הוא שלא יקראו בשמם, ואי"ז משום סגולות.

גימפעל כתב:

עשוי לנחת כתב:ולכן גם היו שהקפידו לא לבטא שמם של רשעים [אולי מהר"א מבעלזא על היטלר].

הפירוש הפשוט בשם רשעים ירקב הוא שלא יקראו בשמם, ואי"ז משום סגולות.

אינו מופרך לומר שאין זה ממש הפירוש, ובודאי לא הפשוט.
ראה רש"י משלי פרק י פסוק ז:
'זכר צדיק לברכה - המזכיר צדיק מברכו. ושם רשעים ירקב - רקבון עולה בשמם שאין אדם חפץ להזכיר שמו והוא משתכח מאליו'.

אף על פי שרש"י עצמו כתב [מא דף לח ע"ב]:
'דלא מסקי בשמייהו - לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע'.
נראה לומר שבפסוק באר מה טעם לא יקרא אדם לבנו בשם אדם רשע, מפאת כן שאין אדם חפץ להזכיר שמו.